ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים עניני החג

"טעם העץ כטעם הפרי"

4811
מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
מוטיב חשוב במשנת מרן הראי"ה קוק הוא היחס בין האמצעים לבין המטרות שבחיים. 1 בדרך כלל, אנשים מתרכזים על הגשמת המטרות, ומזלזלים באמצעים. אם למשל, אדם חרש, זרע, וכו' במשך שנה שלימה, אך לבסוף, עקב בצורת, התנובה הייתה קטנה, השנה נחשבת לבלתי מוצלחת.
אך אומר הרב קוק, 2 "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו", 3 שבעולם האידיאלי אמור להיות לא רק טעם בפרי, אלא גם טעם בעץ. יושם אל לב, שלמרות שנוטעים עץ תפוח עבור הפירות, ברא הקב"ה את העולם כך, שהשורשים, הגזע, הענפים, והעלים, שכולם אמצעים, מהווים כ-95%, ורק כ-5% הוא פרי. אכן, כך הוא החיים בעולמנו החומרי, שהאדמה כביכול, "לא הקשיבה" לציווי ה', ובמקום "עץ פרי עושה פרי", 4 רק הוציאה "עץ עושה פרי". 5 רוב החיים שלנו הוא אמצעי והכנה. אדם לומד כדי לקבל תואר, כדי לקבל עבודה, כדי להרוויח כסף, כדי לקנות אוכל, כדי לחיות. רוב זמנו הוא מתלבש, עובד, אוכל, יושן וחוזר חלילה. אכן, אם 95% מהחיים הוא הכנה/אמצעי/עץ, ואנו רוצים טעם בחיים, אזי אין ברירה אלא לשאוף לחזור למדרגת "טעם בעץ כמו בפרי", למצוא"ערך לדרך" .
ר"י אברבנאל מסביר ששלושת הרגלים מקבילים ל: עם ישראל – פסח, לידת העם העצמאי, תורת ישראל – שבועות. וארץ ישראל - סוכות. 6 אכן כבר הסביר הגר"א, 7 ששתי המצוות שאדם מקיים בכל גופו, הן ישיבת סוכה וישיבת ארץ ישראל. אפילו הפעולות ה"חילוניות" / ה"אמצעיים"/ העץ,
כגון אכילה, שינה, והליכה הן מצוה, כשנעשים בתוך סוכה. כך גם בארץ ישראל- הפירות קדושים (ערך לאוכל,גם אם אתה לא רעב), הצבא קודש (לא רק חיוני), העבודה היא מצות יישוב ארץ ישראל (גם אם לא יצליח להרוויח או להניב פרי רב), הדיבור היא לשון הקודש (אפילו סיפור בדיחות! 8 ), ואף ההליכה (לא "להגיע" אלא סתם, לטיול 9 ) והשינה בא"י הן מצוה. בכל העולם, אוכל, עבודה, צבא, דיבור, הליכה, ושינה הם "עץ", אמצעי חיוני אך לא אידיאל. אך בארץ ישראל, יש בהן טעם ומשמעות כמו בפרי. 10
חג הסוכות היא "תמצית" של הרעיון של ארץ ישראל, ולכן ראוי שנשנן דווקא בחג האסיף, שלא רק הפרי חשוב, אלא גם ההכנות 11 של כל השנה, ובמיוחד בארץ ישראל.



^ 1. ראו למשל צ' ירון, משנתו של הרב קוק, עמ' 129- 130.
^ 2. אורות התשובה ו, ז.
^ 3. על פי ילקוט שמעוני על בראשית א, ח, מובא ברש"י, שם.
^ 4. בראשית א, יא.
^ 5. שם, יב.
^ 6. פירוש ר"י אברבנאל, על דברים טז.
^ 7. ר' הלל משקלוב, בשם רבו, הגר"א, קול התור, מהדורת רמ"מ כשר, עמ' תע, מרומז בהקבלת הפסוק "ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון", תהלים עו, ג.
^ 8.ראו יורה דעה רלז, ו, שפסקו הבית יוסף והרמ"א שניתן בדיעבד להישבע בבית-דין (!), אפילו על ספר שתוכנו חול, אם הוא כתוב בלשון הקודש. כך פוסק הרמ"א כשיטת בעלי התוספות, שמותר לקרוא ספרי מלחמות בשבת אם כתובים בעברית, ומסבירים שם המגן אברהם (ס"ק כד) והמשנה ברורה (ס"ק סג), כי "הלשון בעצמו יש בו קדושה". ולמרות שהב"ח, הגר"א ואחרים חולקים שם, וראוי להחמיר, אין רצונם לומר שאין קדושה עצמית ללשון, אלא שאין בכך מספיק, לדעתם, להתיר קריאת דברי חולין בשבת. כן מפורש בפרי מגדים (משבצות זהב, ס"ק יג) שההיתר בימות החול לקרוא סיפורי מלחמות וכדומה הוא רק בזכות הקדושה העצמית של לשון הקודש. הרחבתי על כך במאמריי, "המצוה לדבר בעברית והשימוש בלשון הקודש לענייני חול", שמעתין 177 (כסלו תשע"א), עמ' 27- 50; "טעמי החשיבות בלימוד העברית ובדיבור בה במקורות היהדות", ביטאון מכון מופ"ת- מחקר, כתיבה והתפתחות מקצועית בהכשרת מורים 45 (ניסן תשע"א), עמ' 102- 110, http://alturl.com/49san.
^ 9. ראו הר"נ גוטל, 'טיול ארצישראלי: בחינה הלכתית', טללי אורות, יב (תשס"ו), עמ' 189-200.
^ 10. הסמליות היא ברורה בכך שהאתרוג הוא השריד האחרון של העולם האידיאלי, בו אכן "טעם עצו ופריו שוין", והיא לא רק "פרי הדר" אלא "פרי עץ הדר", סוכה לה ע"א.
^ 11. כך הסביר הרב זצ"ל שנקראת החגיגה במקדש, "שמחת בית השואבה", ולא "שמחת ניסוך המים", למרות שניסוך המים הוא המצוה (ה"פרי"), ושאיבת המים היא "רק" הכנה, אמצעי, או "עץ".
הרב ארי יצחק שבט
שימש במשך שנים רבות כראש מדרשה ואחראי תוכניות במכללת אורות ישראל באלקנה ומדרשת הרובע. כעת מלמד באורות ישראל, מפעיל תוכניות לבני חו"ל, פרסם מאמרים תורניים רבים ואחראי על ארכיון כתבי הרב קוק בבית הרב.
עוד בנושא עניני החג

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il