ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מפעם לפעם הקדוש-ברוך-הוא מעמיד אותנו במבחן, והוא כמובן רוצה שנצליח בו. הקדוש-ברוך-הוא בוחן את מידת אהבתנו אליו, האם זו אהבה התלויה בדבר, אם לאו. ריבונו-של-עולם מעמיד אותנו בפני מציאות שסותרת לכאורה את תפיסת האמונה: רשעים מצליחים וצדיקים נכשלים, ואנו נבחנים האם אנו אוהבים את ה' אלקינו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו. האם גם כאשר הוא נוטל את נפשנו אנחנו אוהבים אותו? האם גם כאשר הוא מודד לנו במידת פורענות, גם אז אנו אוהבים אותו אהבה גדולה?
איוב עמד בניסיון ואמר: "הן יקטלינו - לו אייחל", הן הלא הוא הורגני, ובכל זאת אני מייחל לד'. ועוד אמר (איוב כז, ה): "עד אגווע לא אסיר תומתי ממני", מלמד שלא עבד איוב את הקדוש-ברוך-הוא אלא מאהבה (סוטה כז). כל הייסורים שנתייסר בהם איוב, לא פגמו באהבת ד' של איוב.
מצות אהבת ה' היא בלי תנאים, בכל מצב תמיד, כי כל מהותנו היא ממנו יתברך-שמו. אין לנו מהות עצמית. ד' הוא מקור חיינו, "כי הוא חייך ואורך ימיך". הדבקות בד' היא המקיימת אותנו. כל מיעוט באהבת ד' חס וחלילה מנתק אותנו ממקור חיותנו, ועל כן הוא בלתי-אפשרי.
מסירות-נפש על קידוש ה' מהותה היא להמשיך ולהתקיים. לעבור חס-וחלילה על דבר ה' זה להתבטל ולא להיות. כל עוד אין אדם עומד בניסיון, כל עוד לא נפגש אדם במצבים קשים, הוא אינו יכול לקיים בפועל את מצות ה' - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", כפשוטה. כי אינה דומה אהבת ד' בכח, ברצון הלב בלבד, לגילוי אהבת ד' בפועל ממש, בעת מבחן. על כן אמר רבי עקיבא: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה 'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו" (ברכות סא:). הוא שאף לזכות בקיום המצוה "בכל נפשך" בפועל ממש.
אהבת ד' הגדולה, שמופיעה אצל אנשי סגולה, מגלה את הטבע הפנימי הגנוז בליבם של כל ישראל. וכך אומרת כנסת ישראל לריבונו-של-עולם: "צרור המר דודי לי בין שדי ילין" (שיר השירים א, יג). ו"אף על פי שממר ומצר לי בין שדי ילין" (ילקוט שמעוני שם רמז תתקפד), אף שמיצר לי הוא דודי ובין שדי ילין. אני ממשיכה להיות נאמנה לו, אוהבת אותו ודבקה בו. יתר על כן, הצער והמרירות מחזקים את אהבתי אליו, וכל מה שהוא מתרחק ממני ומסתיר פניו ממני, יותר הנני כמהה אליו, מתגעגעת ומצפה.
ה' צדיק יבחן. בכל הדורות נבחנים הצדיקים ועומדים בניסיון, הראשון לכולם הוא אברהם אבינו, אשר התנסה בעשר ניסיונות ועמד בכולם. כך היה גם בדורו של רבי עקיבא וחבריו. ד' מנסה רק את אלו שיכולים לעמוד בניסיון. ה' צדיק יבחן. ואם גם אותנו ד' מעמיד בניסיון, כנראה שגם לנו יש את הכוחות לעמוד בניסיון ולהוסיף על ידו עוד אהבת ד' הטוב לכל, וכל מה שהוא עושה, הכל לטובה, וגם זו לטובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















