ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ט. 1+ עד י. ברבע העליון)
חלק א – המשך האיסקופא
א. דעת אחרים
הקדמה:
מבוי סתום הוא רה"י מהתורה, אך מדרבנן אסור לטלטל בתוכו אא"כ עשו תיקון על ידי לחי, קורה או צורת הפתח.
לחי מתירה מדין היכר, ורק בשטח שעד הלחי לא כולל,
קורה או כי פי תקרה יורד וסותם (מחיצה) או היכר, ומתירה גם את השטח שתחת הקורה.
פי תקרה – דווקא כשיוצר שטח של לפחות ד על ד טפחים.
האיסקופא – השטח של פתח המבוי,
מדאורייתא היא חלק מהמבוי ומותרת בטלטול,
אך מדרבנן, צריכה תיקון כמו כל המבוי.
הגמרא מניחה (לרש"י) שזהו מבוי סתום, שתוקן על ידי לחי (הכתלים עצמם ליד הפתח – הם הלחי).
אחרים: דלת פתוחה – כרה"י (שמותר לטלטל בה), דלת סגורה – כרה"ר (שאסור לטלטל בה. אבל אין הכוונה שאפשר להוציא מהאיסקופא אל רה"ר).
קשה - והרי רוחב הפתח צריך גם הוא לחי? (והלחי של המבוי אינו עוזר, כי הוא היכר רק כלפי פנים).
- ר"י-רב – מדובר שיש קורה, והקורה מתירה מצידה החיצוני (בניגוד ללחי).
ואם הדלת (ללא משקוף) נעולה היא כבר לא משמשת כקורה, וממילא אין היתר לטלטל תחתיה.
(מדובר שאין ברוחב הקורה 4, כי אם יש אז יש דין של פי תקרה ויהיה מותר ככל רה"י גם כשהדלת סגורה. לכן מעמידים שרק חלק מעובי הכותל מכוסה בקורה, כי הכותך כולו מן הסתם היה רחב ד' טפחים). - רב אשי – מדובר באיסקופא ליד בית, וסה"כ יש בה 7 טפחים, אלא שזה שתי קורות ובאמצע 2 טפחים וע"י לבוד יש כאן 4. הדלת בדיוק באמצע ולכן כשסגורה מפריעה לדין הלבוד, ואז אין פי תקרה. כשפתוחה יש לבוד ויש פי תקרה יורד וסותם.
(הערה: כשהקורה היא קורת מבוי, אינה צריכה 4 על 4 כדי להתיר תחתיה, אך בסתם קורה (בית) צריכה 4 על 4).
ב. איסור טלטול מרה"י לרה"י -
אם האיסקופא הנ"ל גבוהה י טפחים, אפילו שהיא רה"י, בכ"ז יש גזירה לא לטלטל ממנה לבית, שמא יעשו כן גם בעמוד שבולט ברה"ר (תוס' – רק כשאין לו מחיצות ברורות, שאז יש חשש שלא ישימו לב ברה"ר שזה בעצם רה"י, אך אם זה ברור שזה רה"י – מותר).
חלק ב – דברים שלא עושים סמוך למנחה
במשנה - לא מסתפרים, אוכלים וכו' – שמא יפספס, ואם התחיל – לא חייב להפסיק אלא יתפלל אח"כ.
א. באיזו מנחה מדובר ולמה?
לפני מנחה קטנה – אם התחיל מפסיק!
אלא מדובר לפני מנחה גדולה, ואסור:
- דווקא בפעולות ארוכות.
- גם בקצרות, כי יכולה להיות תקלה שתגרום לעיכוב.
ב. מה נחשב "התחיל"?
שם סינר בתספורת, הפשיל שרוולים בבורסקי,
באוכל – בא"י נטל ידיו, בבבל – הוריד את החגורה.
רב ששת תוהה: 1. שיחזיר החגורה. 2. שיתפלל בלעדיה (ועונה הגמרא הגמרא "הכון לקראת...", ואגב זה מביאה שתי גישות בנושא ורב כהנא שתלה זאת במצב בעולם).
ג. אביי – בערבית (אם היא חובה) – אם התחיל מפסיק
למה? יש יותר חשש שיפספסו כי: 1. משתכרים. 2. יש יותר זמן).

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

אנחנו קודש למענך

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך ללמוד גמרא?

מבוא לסדרת פתחי אמונה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

"עין במר בוכה ולב שמח"

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















