ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יא. שורה 3 עד יב. שורה 8)
השיעור נכתב והוקלט על ידי ר' דובי שחור.
חלק א – מימרות של רבא בר מחסיא
חמש מימרות של רב שציטט רבא בר מחסיא בשם רב חמא בר גוריא שאין להם קשר ישיר למסכת.
- אסור לבנות מעל גובה בית הכנסת. אחרת העיר עלולה להיחרב.
- זהירות שנדרשת מאדם כאשר הוא משָמֵש אנשים שונים: ישמעאלי, רומאי, חַבָּר, תלמיד חכם ובסוף יתום ואלמנה שאיתם צריך את הזהירות הגדולה ביותר.
- מדרג של קשיים: חולי מעיים,כאב לב, מחוש בראש ואישה רעה.
- גודל האחריות של השלטון כלפי האזרחים.
- תענית היא הדבר הטוב ביותר להטיב חלום רע. והכי טוב להתענות באותו יום שנחלם החלום אפילו בשבת.
חלק ב – הפסקה לקריאת שמע ותפילה
משנה: אסור להתחיל להתעסק בדברים סמוך לזמן תפילת מנחה שמא ישכח להתפלל ויגיע הלילה ויפסיד את התפילה.
ואם כבר התחילו לא חייבים להפסיק אבל לקריאת שמע מפסיקים את העיסוקים כי קריאת שמע היא חיוב מהתורה.
יוצאי דופן:
- מי שתורתם אומנותם לא מפסיקים את הלימוד לתפילה, להבדיל משאר האנשים כמונו – שאנחנו מפסיקים גם לתפילה וגם לקריאת שמע.
- חכמים שעסוקים בקביעת עיבור השנה והם לא מפסיקים אפילו לקריאת שמע.
חלק ג – גזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. במשנה ארבע גזירות שנועדו למנוע מהאדם לעבור על איסור תורה בהיסח הדעת.
- אסור לחייט לצאת עם המחט שלו סמוך לכניסת השבת.
- אסור ללבלר לצאת עם הקולמוס סמוך לכניסת השבת.
- אסור לאדם לפלות כינים ולקרוא מהספר בשבת לאור הנר כי יש חשש שהאדם יקרב את הפתילה לשמן כדי לחזק את האור ויעבור על איסור תורה של הבערה. והיתר לחזן לראות איפה הילדים קוראים במבט חטוף אבל לא לקרוא ממש.
- אסרו חכמים לזב או לכל אדם לאכול עם הזבה .
ב. ראינו משנה שאוסרת לאדם שעומד ברשות היחיד לשתות מכלי שעומד ברשות הרבים וגם להיפך. ובסוף נאמר "וכן בגת"
אביי - גם בגת שהיא כרמלית גזרו חכמים את אותה הגזירה.
רבא - הקישור לגת הוא רק לעניין פטור ממעשרות. אבל בכרמלית חכמים לא גזרו גזירה לגזירה.
ג. סתירה בין שתי ברייתות:
ברייתא אחת אסרה מדאוריתא לזב לצאת בכיס שלו והברייתא השנייה אסרה רק מדרבנן.
שלושה תירוצים:
- רב יוסף תירץ שזה תלוי בחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה האם אומן שיוצא בכלי אומנותו חייב או פטור – אבל הגמרא דחתה והראתה שאין דמיון בין המקרים.
- רב המנונא תירץ ששתי הברייתות מתייחסות לשני מקרים שונים – אחת לזב עם שתי ראיות ואחת לזב עם שלוש ראיות. אבל הגמרא דחתה גם את רב המנונא שגם שימוש למניעת לכלוך נחשב למשמעותי.
- והתירוץ שהתקבל בסוף הוא ההסבר של אביי ורבא ששתי הברייתות הם שתי שיטות התנאים במחלוקת לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה - לרבי שמעון פטור ולרבי יהודה חייב. גם השימוש של הכיס הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.

חידוש כוחות העולם

משמעות המילים והדיבור שלנו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

החיבור הרוחני של פסח ושבועות

איך ללמוד אמונה?

איך ללמוד גמרא?

למה ללמוד גמרא?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















