ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יא. שורה 3 עד יב. שורה 8)
השיעור נכתב והוקלט על ידי ר' דובי שחור.
חלק א – מימרות של רבא בר מחסיא
חמש מימרות של רב שציטט רבא בר מחסיא בשם רב חמא בר גוריא שאין להם קשר ישיר למסכת.
- אסור לבנות מעל גובה בית הכנסת. אחרת העיר עלולה להיחרב.
- זהירות שנדרשת מאדם כאשר הוא משָמֵש אנשים שונים: ישמעאלי, רומאי, חַבָּר, תלמיד חכם ובסוף יתום ואלמנה שאיתם צריך את הזהירות הגדולה ביותר.
- מדרג של קשיים: חולי מעיים,כאב לב, מחוש בראש ואישה רעה.
- גודל האחריות של השלטון כלפי האזרחים.
- תענית היא הדבר הטוב ביותר להטיב חלום רע. והכי טוב להתענות באותו יום שנחלם החלום אפילו בשבת.
חלק ב – הפסקה לקריאת שמע ותפילה
משנה: אסור להתחיל להתעסק בדברים סמוך לזמן תפילת מנחה שמא ישכח להתפלל ויגיע הלילה ויפסיד את התפילה.
ואם כבר התחילו לא חייבים להפסיק אבל לקריאת שמע מפסיקים את העיסוקים כי קריאת שמע היא חיוב מהתורה.
יוצאי דופן:
- מי שתורתם אומנותם לא מפסיקים את הלימוד לתפילה, להבדיל משאר האנשים כמונו – שאנחנו מפסיקים גם לתפילה וגם לקריאת שמע.
- חכמים שעסוקים בקביעת עיבור השנה והם לא מפסיקים אפילו לקריאת שמע.
חלק ג – גזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. במשנה ארבע גזירות שנועדו למנוע מהאדם לעבור על איסור תורה בהיסח הדעת.
- אסור לחייט לצאת עם המחט שלו סמוך לכניסת השבת.
- אסור ללבלר לצאת עם הקולמוס סמוך לכניסת השבת.
- אסור לאדם לפלות כינים ולקרוא מהספר בשבת לאור הנר כי יש חשש שהאדם יקרב את הפתילה לשמן כדי לחזק את האור ויעבור על איסור תורה של הבערה. והיתר לחזן לראות איפה הילדים קוראים במבט חטוף אבל לא לקרוא ממש.
- אסרו חכמים לזב או לכל אדם לאכול עם הזבה .
ב. ראינו משנה שאוסרת לאדם שעומד ברשות היחיד לשתות מכלי שעומד ברשות הרבים וגם להיפך. ובסוף נאמר "וכן בגת"
אביי - גם בגת שהיא כרמלית גזרו חכמים את אותה הגזירה.
רבא - הקישור לגת הוא רק לעניין פטור ממעשרות. אבל בכרמלית חכמים לא גזרו גזירה לגזירה.
ג. סתירה בין שתי ברייתות:
ברייתא אחת אסרה מדאוריתא לזב לצאת בכיס שלו והברייתא השנייה אסרה רק מדרבנן.
שלושה תירוצים:
- רב יוסף תירץ שזה תלוי בחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה האם אומן שיוצא בכלי אומנותו חייב או פטור – אבל הגמרא דחתה והראתה שאין דמיון בין המקרים.
- רב המנונא תירץ ששתי הברייתות מתייחסות לשני מקרים שונים – אחת לזב עם שתי ראיות ואחת לזב עם שלוש ראיות. אבל הגמרא דחתה גם את רב המנונא שגם שימוש למניעת לכלוך נחשב למשמעותי.
- והתירוץ שהתקבל בסוף הוא ההסבר של אביי ורבא ששתי הברייתות הם שתי שיטות התנאים במחלוקת לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה - לרבי שמעון פטור ולרבי יהודה חייב. גם השימוש של הכיס הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









