ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יא. שורה 3 עד יב. שורה 8)
השיעור נכתב והוקלט על ידי ר' דובי שחור.
חלק א – מימרות של רבא בר מחסיא
חמש מימרות של רב שציטט רבא בר מחסיא בשם רב חמא בר גוריא שאין להם קשר ישיר למסכת.
- אסור לבנות מעל גובה בית הכנסת. אחרת העיר עלולה להיחרב.
- זהירות שנדרשת מאדם כאשר הוא משָמֵש אנשים שונים: ישמעאלי, רומאי, חַבָּר, תלמיד חכם ובסוף יתום ואלמנה שאיתם צריך את הזהירות הגדולה ביותר.
- מדרג של קשיים: חולי מעיים,כאב לב, מחוש בראש ואישה רעה.
- גודל האחריות של השלטון כלפי האזרחים.
- תענית היא הדבר הטוב ביותר להטיב חלום רע. והכי טוב להתענות באותו יום שנחלם החלום אפילו בשבת.
חלק ב – הפסקה לקריאת שמע ותפילה
משנה: אסור להתחיל להתעסק בדברים סמוך לזמן תפילת מנחה שמא ישכח להתפלל ויגיע הלילה ויפסיד את התפילה.
ואם כבר התחילו לא חייבים להפסיק אבל לקריאת שמע מפסיקים את העיסוקים כי קריאת שמע היא חיוב מהתורה.
יוצאי דופן:
- מי שתורתם אומנותם לא מפסיקים את הלימוד לתפילה, להבדיל משאר האנשים כמונו – שאנחנו מפסיקים גם לתפילה וגם לקריאת שמע.
- חכמים שעסוקים בקביעת עיבור השנה והם לא מפסיקים אפילו לקריאת שמע.
חלק ג – גזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. במשנה ארבע גזירות שנועדו למנוע מהאדם לעבור על איסור תורה בהיסח הדעת.
- אסור לחייט לצאת עם המחט שלו סמוך לכניסת השבת.
- אסור ללבלר לצאת עם הקולמוס סמוך לכניסת השבת.
- אסור לאדם לפלות כינים ולקרוא מהספר בשבת לאור הנר כי יש חשש שהאדם יקרב את הפתילה לשמן כדי לחזק את האור ויעבור על איסור תורה של הבערה. והיתר לחזן לראות איפה הילדים קוראים במבט חטוף אבל לא לקרוא ממש.
- אסרו חכמים לזב או לכל אדם לאכול עם הזבה .
ב. ראינו משנה שאוסרת לאדם שעומד ברשות היחיד לשתות מכלי שעומד ברשות הרבים וגם להיפך. ובסוף נאמר "וכן בגת"
אביי - גם בגת שהיא כרמלית גזרו חכמים את אותה הגזירה.
רבא - הקישור לגת הוא רק לעניין פטור ממעשרות. אבל בכרמלית חכמים לא גזרו גזירה לגזירה.
ג. סתירה בין שתי ברייתות:
ברייתא אחת אסרה מדאוריתא לזב לצאת בכיס שלו והברייתא השנייה אסרה רק מדרבנן.
שלושה תירוצים:
- רב יוסף תירץ שזה תלוי בחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה האם אומן שיוצא בכלי אומנותו חייב או פטור – אבל הגמרא דחתה והראתה שאין דמיון בין המקרים.
- רב המנונא תירץ ששתי הברייתות מתייחסות לשני מקרים שונים – אחת לזב עם שתי ראיות ואחת לזב עם שלוש ראיות. אבל הגמרא דחתה גם את רב המנונא שגם שימוש למניעת לכלוך נחשב למשמעותי.
- והתירוץ שהתקבל בסוף הוא ההסבר של אביי ורבא ששתי הברייתות הם שתי שיטות התנאים במחלוקת לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה - לרבי שמעון פטור ולרבי יהודה חייב. גם השימוש של הכיס הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












