(יב. 8+ עד יג. 5+)

המשך דיון בגזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה

א. לגבי יציאה עם דברים סמוך לחשיכה

1. מותר לצאת בתפילין סמוך לשבת כיון שממילא חייב למשמש בהם ולא ישכח שהם עליו (נלמד מהציץ).
2. תניא חנניא: חייב למשמש בבגדיו עם חשיכה.

ב. לא יפלה כינים ולא יקרא לאור הנר

א. האם זה משום הנר או שלא יהרוג?
ברייתא – זה משום הנר (מותר ביום).
הרחבה: כל עיון לאור הנר אסור, אפילו להבדיל בין בגדיו לשל אשתו (רבא: רק בדומים, כמו הזקנות של מחוזא).

ב. אגב, הריגת כינים בשבת

B. הדעות

• • אסור מהתורה -
  ר"א – כהורג גמל,
  כן אבא שאול – נוטל וזורק, אך לא ימלול.
  ב"ש – אסור,
• אסור מדרבנן -
  ת"ק בברייתא של אבא שאול – לכן מותר לו למלול ולזרוק, וכן רב הונא (גם ביום חול לא יהרוג).
  ב"ה,
• מותר לגמרי -
  רבא – זרק לכוס מים,
  רבה רב ששת ור"נ – הרגו ממש.
  
  

ג. כבוד -
ברייתא – אין פולין ברה"ר,
רב הונא – לא הורג כי לא מכובד.

(יב. 4-)

ד. ממצוא חפצך – ולא חפצי שמיים

בברייתא ב' הובאה אגב עוד מחלוקת:
שידוך בת או מלמד תורה ואומנות, ניחום אבלים וביקור חולים: ב"ש – אסור, ב"ה – מותר חפצי שמיים).

אגב זה –חמישה ניסוחים שונים

1. ר' חנינא – בקושי התירו לבקר ולנחם
2. חמישה ניסוחים בברייתא לביקור חולים
   + ר' חנינא (כר' יוסי) – בתוך חולי ישראל,
   + ר' אלעזר –יפקודך/ידכרינך לשלום (אפשר ארמית כי השכינה שם ואין צורך במלאכים).

(יב: באמצע)

ג. לא יקרא לאור הנר

1. רבה – אפילו נר נורא גבוה (רש"י – לא פלוג).
2. שניים: משנתנו – מותר (בעניין אחד), ברייתא – אסור (שני עניינים).
   ובמדורה – אפילו 10 אסורים.
3. רבא - אדם חשוב מותר (גם בחול אינו מטה),

והרי רי"ש ב"א (כמעט) הטה? תשובה – כדי ללמוד תורה לא דואג לכבודו ומטה.

4. שמש – האם בודק כוסות לאור הנר?

 5. חזן (מלמד)

רואה היכן אך לא יקרא - הכוונה: שרואה את ראשי הפרשיות כדי שיזכור למחר כשילמדם.
קשה – התינוקות מסדרין פרשיותיהם לאור הנר?

1. הכוונה לראשי הפרשיות כנ"ל.
2. לחזן אסור אך לתלמידים מותר (אימת רבם עליהם).