ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ראש הקבוצה, שהיה מנוסה במלאכה, הציע להם לשנות את ה'דיסק' בגישה היסודית שלהם לפעילות. לטענתו, בני החבורה פנו בביישנות לעוברים ברחוב, מפני שהם לא האמינו שה'מוצר' אותו הם משווקים אכן יועיל ל'לקוחותיהם'.
הוא הדגים לפניהם דרך פעולה אחרת. הוא נטל לידיו ספר תהילים, ואמר – ספר זה עושה לי טוב. בתחינותיו אני שופך את ליבי בשעות מצוקה, ובמזמוריו אני משורר ושמח בחגים וברגעי שמחה. אני מעוניין להעניק מהטוב הזה ליהודי נוסף שאני אוהב. בסיימו את דבריו, הוא נטל את הספר בהתלהבות רבה וניגש ליהודי שעבר ברחוב...
חשיבה זו היא אבן יסוד לא רק ל'הפצות', כי אם גם לחינוך ילדים, ול... פוליטיקה.
טבעו של האדם, שהוא מעוניין להנחיל את דרכו לסביבתו. את ילדינו אנו מחנכים, על סביבתנו אנו משפיעים, ובבחירות אנו מצביעים למפלגה שתפעל להנחלת דרכנו בעיר ובמדינה.
תכונה זו יכולה לבוא משתי נטיות בנפש. האחת היא מידת ה'נצחנות'. האדם רוצה שדרכו תשתלט ותתפשט, וכך תוכח צדקתו, ו'כוחו' יגדל. בדרך זו האדם מעוניין בטובת עצמו ולא בטובת זולתו.
אך יש גם דרך שנייה - האדם רוצה בטובת הזולת. הוא חש שדרכו היא טובה ולכן הוא מעוניין להעניק מהטוב הזה לזולתו.
אומרת המשנה באבות – "הווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה". אמר על כך הרצי"ה קוק זצ"ל – לא כתוב אוהב את הבריות על מנת לקרבן לתורה. אסור לאדם לאהוב את הבריות ולעזור להם רק במטרה לקרבם על ידי כך לתורה. אלא צריך האדם לאהוב את הבריות בכל מקרה, ובנוסף – לקרבם לתורה.
אנשים רבים לומדים ממשנה זו, שהקירוב לתורה אינו קשור לאהבת הבריות. אולם מי שמתבונן לעומק במשנה ובדברי הרצי"ה, ומחובר בכל נפשו לנטייה השנייה, הרי שאהבתו לבריות גורמת לו לקרבם לתורה. כשם שמי שאוהב את הבריות עושה עימם צדקה וחסד גשמיים, כך הוא עושה עימם צדקה וחסד רוחניים. מרוב אהבה לבריות, אנו מעניקים להם את הטוב ביותר שיש לנו – דרך התורה הקדושה. איננו אינטרסנטים (כדרך הראשונה), איננו אוהבים את הבריות כדי לקרבם לתורה. להיפך - אנו אוהבים את הבריות בכל תנאי, ולכן אנו מקרבים אותם לתורה.
כך נהג אברהם אבינו, איש החסד ואהבת הבריות. מרוב אהבה, הוא רץ חולה בחום היום לקראת שלושה נוודים עובדי אלילים. כחלק מאהבתו לבריות, הוא הציע לאורחיו מזון גשמי ורוחני. אולם, בטרם 'פתח' לפניהם שולן, הוא הקדים והציע מים לרחיצת הרגליים. "כסבור שהם ערביים המשתחווים לאבק רגליהם, והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים לביתו" (רש"י). באהבתו העצומה הוא הקדים לזכותם במצווה, הסרת אלילי הניכר.
אין פלא, שאהבה זו לתורה עברה גם לזרעו אחריו – "כי ידעתיו, למען... יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה'...".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך נראית נקמה יהודית?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשר קצר ולעניין!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מסירות או התמסרות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
