ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ראש הקבוצה, שהיה מנוסה במלאכה, הציע להם לשנות את ה'דיסק' בגישה היסודית שלהם לפעילות. לטענתו, בני החבורה פנו בביישנות לעוברים ברחוב, מפני שהם לא האמינו שה'מוצר' אותו הם משווקים אכן יועיל ל'לקוחותיהם'.
הוא הדגים לפניהם דרך פעולה אחרת. הוא נטל לידיו ספר תהילים, ואמר – ספר זה עושה לי טוב. בתחינותיו אני שופך את ליבי בשעות מצוקה, ובמזמוריו אני משורר ושמח בחגים וברגעי שמחה. אני מעוניין להעניק מהטוב הזה ליהודי נוסף שאני אוהב. בסיימו את דבריו, הוא נטל את הספר בהתלהבות רבה וניגש ליהודי שעבר ברחוב...
חשיבה זו היא אבן יסוד לא רק ל'הפצות', כי אם גם לחינוך ילדים, ול... פוליטיקה.
טבעו של האדם, שהוא מעוניין להנחיל את דרכו לסביבתו. את ילדינו אנו מחנכים, על סביבתנו אנו משפיעים, ובבחירות אנו מצביעים למפלגה שתפעל להנחלת דרכנו בעיר ובמדינה.
תכונה זו יכולה לבוא משתי נטיות בנפש. האחת היא מידת ה'נצחנות'. האדם רוצה שדרכו תשתלט ותתפשט, וכך תוכח צדקתו, ו'כוחו' יגדל. בדרך זו האדם מעוניין בטובת עצמו ולא בטובת זולתו.
אך יש גם דרך שנייה - האדם רוצה בטובת הזולת. הוא חש שדרכו היא טובה ולכן הוא מעוניין להעניק מהטוב הזה לזולתו.
אומרת המשנה באבות – "הווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה". אמר על כך הרצי"ה קוק זצ"ל – לא כתוב אוהב את הבריות על מנת לקרבן לתורה. אסור לאדם לאהוב את הבריות ולעזור להם רק במטרה לקרבם על ידי כך לתורה. אלא צריך האדם לאהוב את הבריות בכל מקרה, ובנוסף – לקרבם לתורה.
אנשים רבים לומדים ממשנה זו, שהקירוב לתורה אינו קשור לאהבת הבריות. אולם מי שמתבונן לעומק במשנה ובדברי הרצי"ה, ומחובר בכל נפשו לנטייה השנייה, הרי שאהבתו לבריות גורמת לו לקרבם לתורה. כשם שמי שאוהב את הבריות עושה עימם צדקה וחסד גשמיים, כך הוא עושה עימם צדקה וחסד רוחניים. מרוב אהבה לבריות, אנו מעניקים להם את הטוב ביותר שיש לנו – דרך התורה הקדושה. איננו אינטרסנטים (כדרך הראשונה), איננו אוהבים את הבריות כדי לקרבם לתורה. להיפך - אנו אוהבים את הבריות בכל תנאי, ולכן אנו מקרבים אותם לתורה.
כך נהג אברהם אבינו, איש החסד ואהבת הבריות. מרוב אהבה, הוא רץ חולה בחום היום לקראת שלושה נוודים עובדי אלילים. כחלק מאהבתו לבריות, הוא הציע לאורחיו מזון גשמי ורוחני. אולם, בטרם 'פתח' לפניהם שולן, הוא הקדים והציע מים לרחיצת הרגליים. "כסבור שהם ערביים המשתחווים לאבק רגליהם, והקפיד שלא להכניס עבודת אלילים לביתו" (רש"י). באהבתו העצומה הוא הקדים לזכותם במצווה, הסרת אלילי הניכר.
אין פלא, שאהבה זו לתורה עברה גם לזרעו אחריו – "כי ידעתיו, למען... יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה'...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
