ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (תרע"ד).
אווירת הסתו ורוח הקדרות המתלווה אליה, יוצרים תחושת מועקה ביחס למקומו ותפקידו של האדם בעולם ועלולים לגרום הסתכלות פסימית על עצם קיומנו (הרחבה לנושא ראה אצל הרב עוזי קלכהיים זצ"ל בספרו באר מגד ירחים). כדי להתמודד עם תחושה זו בפרט ומצבו הרוחני של האדם בכלל מציע הרב, במקומות רבים במשנתו, לסגל לעצמנו "נשמה מאירה" המאפשרת הסתכלות אופטימית על המציאות, ואחדות פנימית של כוחות הנפש.
בספר "אורות התשובה" מציע הרב לפתח את ההכרה "והלוא באמת הכל טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלוא הוא מהתאמתנו אל הכל. ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שלא נחשב. ומתוך הכרה זו שהיא הכרה אלוקית באמת, באה תשובה מאהבה בחיי הפרט ובחיי הכלל" (פרק ב’). שאלה מפורסמת היא האם המציאות קובעת את נקודת המבט שלנו או נקודת המבט שלנו היא שיוצרת ומעצבת את אופייה של המציאות. הרב מציע לנו להתבונן על העולם מתוך ראיה אחדותית המזהה במציאות את היושר והטוב, למרות חלקים שליליים הקיימים במציאות, ולראות את יסודות הטוב והיושר הטבועים בנו מחוברים באופן עמוק אל המציאות הסובבת. מבט אופטימי זה מאפשר לנו הסתכלות חיובית גם על "שמים עוטי ערפל".
הסתכלות חיובית זו איננה אמורה רק ביחס למציאות הפיזית אלא בעיקר ביחס למציאות הרוחנית. "כל הניגודים הנמצאים בהדעות וכל אותה אפסות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם. למסתכל פנימי מתראים הם בתור ריחוקים מקומיים של שתילים שהם משמשים לטובת רעננותם... כדי שכל אחד יתפתח במילואו... והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק. שרי בפירודא וסיים בחיבורא" (אורות הקודש, א’, ט"ו). המחלוקות, הבדלי ההשקפות והתופעות השליליות בעולמנו יוצרים "שמיים עוטי ערפל" ומעיבים על תחושת החדווה והשמחה. הרב מכוון אותנו להעמיק את מבטנו ולהבין כי המרחק בין הדעות השונות הוא אמצעי המאפשר לכל דעה להתפתח באופן עצמאי, במרחב אישי, ודווקא הגדילה העצמאית היא שתורמת בסופו של תהליך לאחדות. "המסתכל הפנימי" מצליח לראות, כתוצאה "מנשמתו המאירה", את יסוד האחדות בכוחות השונים ואת "האור הנעים" הבוקע ועולה דווקא מתוך הניגודים. החושך והאור, במובנם האידיאולוגי, אינם מנוגדים במהותם אלא כוחות שונים הזקוקים למרחבי זמן ומקום עצמאיים כדי לבטא את כוחם ומהותם. בסופו של תהליך יתפזר הערפל ואור חדש יאיר על העולם.
"הגשם בעיתו יחייה את הרוח, אשר ידע עת לכל חפץ" (תרע"ב)
בפתגם זה מעניק הרב לגשם היורד בחודש מרחשוון משמעות רוחנית רחבה החורגת ממשמעותו הראשונית. אחד ההיבטים הממחישים את הגשמיות המחייה את הרוחניות ומחברת אותה לחיי המעשה היא, לעניות דעתי, הופעת הציונות. "ואם הימצא בזמן מן הזמנים התעוררות רוח כזאת שיאמרו כל אלה בשם רוח האומה לבדה, וישתדלו לשלול את רוח אלוקים מעל כל הקניינים הללו וממקורם הגלוי שהוא רוח האומה - מה צריכים אז צדיקי הדור לעשות? למרוד ברוח האומה, אפילו בדיבור, ולמאס את קנייניה זה דבר שאי אפשר... אלא שהם צריכים לעבוד עבודה גדולה לגלות את האור והקודש שברוח האומה, את אור אלוקים שבתוך כל אלה" (אורות, ס"ד). הופעת הציונות, כתופעה גשמית לכאורה, מביאה להתעוררות הפוטנציאל הרוחני הקדוש הגנוז בחיי האומה. רוח זו יודעת "עת לכל חפץ" ומשכילה להבין את השאלות העכשוויות ולהעניק להן משמעות רוחנית. הציונות הדתית מילאה שליחות זו. כאשר בניגוד לגישה שסברה כי "הציונות דבר אין לה עם הדת", וראתה את עיקר עשייתה ומהותה של הציונות במישור הגשמי, הציונות הדתית הביאה להחייאת ערכי היהדות ויישומם בחייה המעשיים של התחיה המחודשת. לא עוד ניתוק בין הרוח לחומר ובין האידאל למעשה, אלא הרמוניה אחדותית המבוססת מחד גיסא על "הגשם בעיתו יחייה את הרוח", ומאידך גיסא על "ידע עת לכל חפץ". ר’ יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" מציג את האדם השלם ומדמה אותו לחסיד המושל בכל כוחותיו ומעניק לכל אחד מהם את מקומו והמרחב להתפתחותו (מאמר ג’, סעיף ה’). בדרך זו ניתן גם לראות את מקומם של הכוחות השונים המרכיבים את דמותה הרוחנית של מדינת ישראל. אין לזלזל באף אחד מהכוחות, אולם בד בבד עלינו לזכור כי "אין המדינה האושר היותר עליון של האדם... מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהווייתה התוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר. ומדינה זו היא מדינתנו מדינת ישראל, יסוד כסא ה’ בעולם, שכל חפצה שיהיה ה’ אחד ושמו אחד" (אורות הקודש, חלק ג’). הקמת מדינת ישראל מהווה הזדמנות להחיל את ערכי התורה וליישמם במציאות העכשווית של מדינתנו. "הגשם בעתו יחייה את הרוח אשר ידע עת לכל חפץ" - הקמת מדינה גשמית, בדמות מדינת ישראל ,תקוות כל הדורות, מהווה הזדמנות להחיות את הרוח הפוטנציאלית של עולם המצוות והיהדות וליישם אותן בהוויית חייה של המדינה, מתוך מתן מקום לכוחות החיים השונים. אם נסכם את דברינו ניתן לומר כי שני הפתגמים, פרי עטו של הרב לחודש חשוון, מבטאים ראיה אופטימית המעצבת את המציאות. הפתגם הראשון - מבקש להתבונן בעולם מנקודת מבט של "נשמה מאירה". בדרך זו גם הסיבוכים במציאות, המתבטאים ב"שמים עוטי ערפל", יפיקו אור נעים. הפתגם השני - מבקש להחיל את המימד הרוחני על המציאות הגשמית מתוך מעורבות ואחריות לכל מרכיביה. שני הפתגמים מבקשים להחיות את חודש חשוון מקדרותו הגשמית וההיסטורית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
