ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לד. במשנה – לה. באמצע)
בין השמשות
במשנה –
צריך להזכיר לפני בין השמשות על מעשר ועירוב, (גמרא – בניחותא),
דיני בין השמשות הוא ספק, כדלקמן.
א. בין השמשות הוא ספק. שלושה דיונים על זה:
- a. מקלים באיסורי רבנן
1. אין מדליקים נרות.
2. מעשרים דמאי אך לא ודאי טבל.
3. לא מטבילים כלים (שבות גמור, נראה כמתקן כלי).
4. מערבים עירובי חצרות (סיפא) אך לא עירובי תחומין (רישא, על פי רב בגמרא, כי זה דאורייתא או דרבנן עם אסמכתא מהפסוקים).
5. טומנים את החמין. - b. ספקות סותרים - רבא – בדרבנן מקלים גם בספקות סותרים (לד. 11-)
עירב לשניים (ר"ת – חצרות), לאחד לפני ביה"ש ונאכל בבן השמשות, ולשני בבין השמשות ונאכל אח"כ – שני העירובים תופסים. - c. ת"ר – הספק הוא יום/לילה/יום ולילה.
(ר"ת – זה חצי חצי, אך הגבול לא ידוע).
לכן (רב הונא בר"ד יהושע – משנה בזבים) ראה זיבה פעמיים בביה"ש –
או שהראשון יום והשני לילה – טהור,
או ששניהם דומים – טמא (2 ימים רצופים).
או ששניהם גם וגם – קרבן (3 ימים)
ב. ת"ר - איזהו בין השמשות
סדר הזמנים:[1]
|
| א. מהשקיעה ועד שפני מזרח מפסיקים להאדים (=הכסיף העליון ולא התחתון) | ב. מהכסיף העליון ועד שגם הכסיף התחתון | הלכו לשיטתם: |
| רישא | שקיעה | לילה |
|
| סיפא |
| שקיעה |
|
| רב יוסף | יום | שקיעה | 2/3 מיל |
| רבה | שקיעה | 3/4 מיל | |
|
|
| ההפרש: | |
הערות:
1. "פני מזרח מאדימים"
אביי – כפשוטו,
רבא – הכוונה שיש אור במערב, ויש זהרורי חמה שמאירים את המזרח.
[ויש 2 איכא דאמרי על הדו שיח בין אביי לרבא].
2. בגודל כוורת זה להפך:
ממתי כוורת גדולה מדי שאז אסור לטלטלה, אם מחזיקה כורים:
- רב יוסף (מקל) – 3 כלי, 4 לא כלי.
- רבה – 2 כלי, 3 לא כלי.
אביי – למעשה רבה החמיר גם ב-2,
[על פי תנא בכלים שהקל בטומאה בכלי שמחזיק 2 כורים שאינו מקבל טומאה].
3. הטמנה
(לד. 3- עד לד: 4+)
לפני שבת – אסור בדבר שמוסיף הבל, שמא יטמין בגחלים + שמא יחתה בגחלים.
בשבת עצמה – אסור לטמון גם בדבר שלא מוסיף הבל, שמא לפני שיטמין ירצה קודם לחממה,
(ובבין השמשות אין חשש כזה, כי בדרך כלל הקדרה עדיין חמה).
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שופר
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
