ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הגמרא בסוטה מביאה כמה הסברים "ותרא אותו כי טוב הוא - תניא... אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול; וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה - נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא: ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם: (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב" (דף יב עמוד א). החזקוני במקום מסביר שטוב פירושו יפה כפי שעולה מהביטוי "כי טובות הנה" (בראשית ו' ב) ובסוגריים נוסיף כי הוא משתמש בגמרא ביבמות (פ ע"ב) שם מובא שרק תינוק שכלו לו חודשיו נולד מושלם באיבריו ובמראהו, כדי להסביר מה היה מיוחד ביופיו של משה, שנולד בחודש השישי, כפי שרמוז בפסוק בכך שהייתה אפשרות להצפינו עוד שלשה חדשים. גם האבן עזרא (במקום) מסביר שהיה יפה מראה והספורנו מרחיב ואומר " ראתהו יפה יותר ממה שהיה מורגל וחשבה שזה הוא לתכלית מכוון מאת יוצרו כי אמנם יופי התבנית יורה על טוב מזג החומר ושלמות כוח המייצר" [כוח המצייר פירושו כוח הדימיון שהרמב"ם ב"מורה נבוכים" חלק ב' מונה אותו כאחד התנאים ההכרחיים לנבואה]. על פי ראשונים אלה היופי החיצוני שראתה לימד אותה שישנה כאן שלמות פנימית. זו גם משמעותה הפנימית של הדעה שנולד מהול שנולד מהול, שהרי ידוע כי הערלה היא רמז לכך שהאדם איננו מושלם והקב"ה מאפשר לנו השתתפות בתיקון הבריאה. משה רבנו שנולד שלם ומושלם נולד גם מהול.
חז"ל מסרו לנו כי לפני החטא שרר בעולם מצב של "טעם העץ כטעם הפרי". כלומר הייתה שלמות, לא הייתה הפרדה בין היופי החיצוני המושלם למהות של השלמות הפנימית. הגמרא דורשת "את הכל עשה יפה בעתו" (קהלת ג' יא) מלמד, שכל אחד ואחד יפה לו הקדוש ברוך הוא אומנתו בפניו" (ברכות דף מג עמוד ב). להבנת הדברים מסביר הראי"ה קוק זצ"ל ב"עין אי"ה" (שם) את כוחו ומהותו של היופי וז"ל: "היופי הוא הסדר המתוקן, המורה ביותר על הכוונה שבמעשה, כי אפשרי הדבר שלפי הציור המדומה מזדמן תועלת ממשוכת מדבר שבמקרה, אבל אי אפשר כלל שיזדמן דבר לוקח ללב ביופיו, מבלי אשר תקדם לזה הערכה מכוונת. שמשפט היופי הוא קבוץ חוקים נפרדים אל תוך מערכה אחת וסדור מקביל". לפי דבריו היופי הוא לקט של הרבה עניינים נפרדים, המצטרפים להרמוניה שלמה. מציאות כזאת איננה נוצרת במקרה, אלא שהיא לעולם תוצאה של עריכה והכנה מוקדמת. ממילא מובן כי ברגע שאנו נתקלים ב"יופי" הדבר מורה על הכוונה מראש שבמעשה. כך גם הסביר הספורנו שהיופי המיוחד של משה, למד את יוכבד, שכוונת הקב"ה הייתה להראות לה, את הטוב הפנימי המיוחד שיש שבמשה. הראי"ה קוק זצ"ל (באורות הקודש חלק ג' ע"מ קפ"א "שכלול העולם הפנימי והחיצוני") מפתח מבאר את הרעיון שליופי ולאמנות תפקיד בהסבר הקשר שבין היופי החיצוני ליופי הפנימי. העולם עובר תהליך שכלול פנימי וחיצוני, כתוצאה מהרחבת הדעת שהיא תוצאת היופי החיצוני מתפתח שכלול פנימי. וז"ל "... מכל התרבות החברותית האסתטית והאומנותית רוח האדם ילך ויגדל, אור היצירה האלוקית תתרומם בקרבו, עד לכדי אותה חמדה של התאחדות הגמורה של השכלול הפנימי החיצוני של העולם, והמחשבות והרגשות כולן המתפשטות בכל הנפשות באמוץ רצון והרחבה סוערת לשכלול החיצוני של העולם, הן הן שיהיו מעוררות ומפשטות גם כן את שכלולו הפנימי של גדולת הדעת קדושת הרצון עולי החיים, הנצח וההוד הקדושה והתפארת המלכותית שבכל נשמה".
הבה נתפלל שנזכה לראות ב"תקון עולם במלכות שדי", כשהיופי והאסטטיקה החיצוניים ישמשו כלי להשגת שלמות מהותית, פנימית.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
חידוש כוחות העולם
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
