ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ארץ ישראל ומצוותיה ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל מצוות ישוב וכיבוש הארץ Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כסלו תשע"ג

כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
יושבי הדרום

ישראל Israel
תשע"ג

כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל

שאלה
האם מצוות יישוב ארץ ישראל צריכה כוונה?
האם תוכלו לציין מקורות הנוגעים לשאלתי?

תשובה
הגמרא דנה בשאלה האם מצוות צריכות כוונה (כלומר, האם יוצא ידי חובת המצווה רק אם ביצועה מלווה ברצון מכוון לקיים את המצווה?). בדיון מובאות דוגמאות כקריאת שמע ותקיעת שופר ללא כוונה לביצוע המצווה. בשלחן ערוך1 נפסק שכוונה נצרכת, וישנו דיון רחב בשאלה אם דין זה כולל מצוות מדרבנן2.
לפי האמור, ניתן לטעון ששאלת הכוונה בקיום מצוות יישוב ארץ ישראל תלויה במחלוקת בין הרמב"ן, הסובר שזו מצווה דאורייתא, ובין הרמב"ם (שבפשוטו סובר שזו מצווה מדרבנן3).
אולם, ישנם סבורים שהמושג מצוות צריכות כוונה אינו נוגע לכל המצוות.
הר"ן4 אומר שאפילו לדעה שמצריכה בדרך כלל כוונה - לא תידרש כוונה למצוות אכילה. יש מסבירים שהמדובר במצוות שיש מהן הנאה פיזית. חילוק זה מצינו לגבי קרבן על עבירה שעשה כמתעסק5. ישיבת ארץ ישראל אינה תואמת הגדרה זו, מאחר והמצווה מקוימת בעצם מציאות היותו חי בארץ, ולא במעשה מסוים שיש בו הנאה פיזית. עם זאת, אחרים6 מבינים שהאמור למעלה נכון עבור כל מצוות שקיומן בפעולה פיזית (כולל מצות לולב7) בניגוד לפעולת דיבור, ולפי זה לקיום מצוות יישוב הארץ לא תידרש כוונה.
חלוקה דומה מופיעה בקובץ שיעורים8, האומר שקיום מצוות המוגדרות עקרונית לפי תוצאתן, נעשה אפילו בלא כוונה, החשוב בהן הוא הגעה לתוצאה הרצויה. הדוגמאות שהביא כוללות תשלום חובות ופריה ורביה.
קשה לעמוד בדיוק על מצות יישוב ארץ ישראל, באשר אין אדם משיג תוצאה מוגדרת בה יוכל לומר שקיים את המצווה. מסתבר שהמצווה היא להיות במצב של חיים בארץ הקודש (הפרמטרים המדויקים אינם עניין לדיוננו) דבר זה הוא פשוט מתמשך – לגישה זו, למצווה לא תידרש כוונה.
הרב אשר וייס שליט"א9 מסביר חלוקה זו כדלהלן: מצוות צריכות כוונה הינו מושג הנוגע למצוות שלעשייתן יש משמעות רק אם הן נעשות למטרת עבודת השם. לעומת זאת, לקיום מצוות פריה ורביה יש משמעות אף אם היא לא נעשתה לשם קיום המצווה; לכאורה הוא הדין ליישוב הארץ.
על אף האמור, במידה רבה השאלה איננה נוגעת למישור המעשי.
ישנם שני יסודות בקיום מצווה:
א. האם אדם קיים את המצווה, כאשר המשמעות העיקרית היא פטור מביצוע חוזר של המצווה.
ב. קבלת שכר על המצווה. הדיון ההלכתי למעלה מתמקד במשמעות המעשית, הראשונה.

באשר למישור השכר, ישנם כמה דברים מוצקים.
הראשון – הגמרא10 מחלקת בין שכרו של העושה מצווה לשם צרכיו האישיים, לעומת המקיים אותה עבור הסיבות נכונות.
האמרי בינה11 מביא את שיטת החכמת אדם, לפיה אפילו אם מקבל אדם שכר על קיום מצווה בלא כוונה, הוא מבטל את המצווה הכללית של "לעבדו בכל לבבכם"12.
אין דרך לבן אנוש להגדיר שכר מצווה לכל מצב. עלינו לזכור בהקשר זה שישנן סיבות שונות לביטול הכוונה, כגון מחסור באמונה בה', אידיאולוגיה של חסידות סאטמר, חוסר מחשבה וכדומה.
אפשרויות אלו ורבות נוספות הינם משתנים המשפיעים על זכויותיו של אדם.

באשר למישור המעשי של קיום חוזר של המצווה, השאלה לא רלוונטית. אין מי שסיים את קיום מצוות יישוב ארץ ישראל – בין אם קיים האדם מצווה זו בעבר ובין אם עוד לא קיים אותה, המצווה נמשכת, ואין ספק שמוטב לקיימה בכוונה.

__________________
1 או"ח ס, ד
2 משנ"ב שם ס"ק י
3 עמוד הימיני כב
4 ר"ה ז,ב מדפי הרי"ף
5 כריתות יט ע"ב
6 עיין שדי חמד כרך טו עמ' 305
7 שם עמ' 306
8 ב, כג
9 בשיעור בעל פה
10 בנזיר כג, א
11 או"ח ד'
12 דברים יא, יג


בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל


חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il