ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יושבי הדרום
תשע"ג
כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
95 - הקדמת פורים לי"ב באדר
96 - כוונה במצוות יישוב ארץ ישראל
97 - טיסה ביום שישי החוצה את התאריך בשבת
טען עוד
האם תוכלו לציין מקורות הנוגעים לשאלתי?
תשובה
הגמרא דנה בשאלה האם מצוות צריכות כוונה (כלומר, האם יוצא ידי חובת המצווה רק אם ביצועה מלווה ברצון מכוון לקיים את המצווה?). בדיון מובאות דוגמאות כקריאת שמע ותקיעת שופר ללא כוונה לביצוע המצווה. בשלחן ערוך1 נפסק שכוונה נצרכת, וישנו דיון רחב בשאלה אם דין זה כולל מצוות מדרבנן2.
לפי האמור, ניתן לטעון ששאלת הכוונה בקיום מצוות יישוב ארץ ישראל תלויה במחלוקת בין הרמב"ן, הסובר שזו מצווה דאורייתא, ובין הרמב"ם (שבפשוטו סובר שזו מצווה מדרבנן3).
אולם, ישנם סבורים שהמושג מצוות צריכות כוונה אינו נוגע לכל המצוות.
הר"ן4 אומר שאפילו לדעה שמצריכה בדרך כלל כוונה - לא תידרש כוונה למצוות אכילה. יש מסבירים שהמדובר במצוות שיש מהן הנאה פיזית. חילוק זה מצינו לגבי קרבן על עבירה שעשה כמתעסק5. ישיבת ארץ ישראל אינה תואמת הגדרה זו, מאחר והמצווה מקוימת בעצם מציאות היותו חי בארץ, ולא במעשה מסוים שיש בו הנאה פיזית. עם זאת, אחרים6 מבינים שהאמור למעלה נכון עבור כל מצוות שקיומן בפעולה פיזית (כולל מצות לולב7) בניגוד לפעולת דיבור, ולפי זה לקיום מצוות יישוב הארץ לא תידרש כוונה.
חלוקה דומה מופיעה בקובץ שיעורים8, האומר שקיום מצוות המוגדרות עקרונית לפי תוצאתן, נעשה אפילו בלא כוונה, החשוב בהן הוא הגעה לתוצאה הרצויה. הדוגמאות שהביא כוללות תשלום חובות ופריה ורביה.
קשה לעמוד בדיוק על מצות יישוב ארץ ישראל, באשר אין אדם משיג תוצאה מוגדרת בה יוכל לומר שקיים את המצווה. מסתבר שהמצווה היא להיות במצב של חיים בארץ הקודש (הפרמטרים המדויקים אינם עניין לדיוננו) דבר זה הוא פשוט מתמשך – לגישה זו, למצווה לא תידרש כוונה.
הרב אשר וייס שליט"א9 מסביר חלוקה זו כדלהלן: מצוות צריכות כוונה הינו מושג הנוגע למצוות שלעשייתן יש משמעות רק אם הן נעשות למטרת עבודת השם. לעומת זאת, לקיום מצוות פריה ורביה יש משמעות אף אם היא לא נעשתה לשם קיום המצווה; לכאורה הוא הדין ליישוב הארץ.
על אף האמור, במידה רבה השאלה איננה נוגעת למישור המעשי.
ישנם שני יסודות בקיום מצווה:
א. האם אדם קיים את המצווה, כאשר המשמעות העיקרית היא פטור מביצוע חוזר של המצווה.
ב. קבלת שכר על המצווה. הדיון ההלכתי למעלה מתמקד במשמעות המעשית, הראשונה.
באשר למישור השכר, ישנם כמה דברים מוצקים.
הראשון – הגמרא10 מחלקת בין שכרו של העושה מצווה לשם צרכיו האישיים, לעומת המקיים אותה עבור הסיבות נכונות.
האמרי בינה11 מביא את שיטת החכמת אדם, לפיה אפילו אם מקבל אדם שכר על קיום מצווה בלא כוונה, הוא מבטל את המצווה הכללית של "לעבדו בכל לבבכם"12.
אין דרך לבן אנוש להגדיר שכר מצווה לכל מצב. עלינו לזכור בהקשר זה שישנן סיבות שונות לביטול הכוונה, כגון מחסור באמונה בה', אידיאולוגיה של חסידות סאטמר, חוסר מחשבה וכדומה.
אפשרויות אלו ורבות נוספות הינם משתנים המשפיעים על זכויותיו של אדם.
באשר למישור המעשי של קיום חוזר של המצווה, השאלה לא רלוונטית. אין מי שסיים את קיום מצוות יישוב ארץ ישראל – בין אם קיים האדם מצווה זו בעבר ובין אם עוד לא קיים אותה, המצווה נמשכת, ואין ספק שמוטב לקיימה בכוונה.
__________________
1 או"ח ס, ד
2 משנ"ב שם ס"ק י
3 עמוד הימיני כב
4 ר"ה ז,ב מדפי הרי"ף
5 כריתות יט ע"ב
6 עיין שדי חמד כרך טו עמ' 305
7 שם עמ' 306
8 ב, כג
9 בשיעור בעל פה
10 בנזיר כג, א
11 או"ח ד'
12 דברים יא, יג
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
חכמת התורה ומדעים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כל ההתחלות קשות
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
