ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כ"ג ח).
התורה מדגישה פעמיים "חַיֵּי שָׂרָה" אף על פי שמיד לאחר מכן עוסקת התורה במשא ומתן של אברהם עם בני חת בעניין קבורתה.
ננסה להסביר מדוע יש קשר ישיר בין חייה של שרה ובין הטמנתה במערת המכפלה "בארץ החיים".
וזו לשון הכתוב:
"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר: גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי"
מפרש הרמב"ן:
"וטעם מלפני - כי אם לא תעשו כן אקברנו בארון".
לכאורה, דבריו של הרמב"ן קשים מאוד והרי מצינו בגמרא: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין למלין את מתו שעובר עליו בלא תעשה - תלמוד לומר כי קבור תקברנו - מכאן למלין את מתו שעובר בלא תעשה. איכא דאמרי, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: רמז לקבורה מן התורה מניין - תלמוד לומר כי קבור תקברנו מכאן רמז לקבורה מן התורה" (סנהדרין מו ע"ב).
כך נפסק גם להלכה "שהקבורה מצוה שנאמר כי קבור תקברנו" (רמב"ם הלכות אבל פרק יב ה' א).
הגמרא (שם) מביאה דיון נוסף: "איבעיא להו: קבורה משום בזיונא הוא (שלא יתבזה לעין כל שיראוהו מת ונרקב ונבקע-רש"י), או משום כפרה הוא (כי היכי דתיהוי ליה כפרה בהטמנה זו, שמורידים ומשפילין אותו בתחתיות-רש"י) ? - למאי נפקא מינה? – דאמר (אדם שציוה לפני מותו): לא בעינא דליקברוה לההוא גברא (שלא יקברו אותו). אי אמרת משום בזיונא הוא - לא כל כמיניה. ואי אמרת משום כפרה הוא - הא אמר לא בעינא כפרה".
עכשיו נפתח לנו פתח להבנת דברי הרמב"ן ולהבנת הדגשת התורה. חייה של שרה אמנו הוקדשו להפצת "אמונת הייחוד". כמו שמסבירים חז"ל את מילות הפסוקL "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (שם, י"ב ה) "אמר רב הונא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" (בראשית רבה פרשת לך לך פרשה לט).
שרה אמנו הקדישה את חייה גם למעשי חסד והכנסת אורחים וגרמה לאהבת השם כמו שמצינו במדרש: "ואהבת את ד' אלהיך, אהבהו על הבריות כאברהם אביך [ושרה אמנו] כענין שנאמר 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' (ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לב). גם הפן המעשי של חייה היה בבחינת "עבודת השם" ועיסוק רוחני.
אם כך מסביר בעל ה"כלי חמדה" מה שנגזר על אדם וחוה אחרי החטא:
"עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (שם ג' יט)
איננו משמעותי לגבי מי שנדרש עליו כמובא ברש"י "בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא". כל חייה של שרה "חַיֵּי שָׂרָה" כמודגש בפסוק הוקדשו לרוחניות, היא איננה זקוקה לכפרה.
אומנם עדיין קיימת הבעיה של בזיון המת וניוולו. בעיה זו אפשר לפתור גם באמצעות ארון ודברי הרמב"ן באים על פתרונם. דווקא הכותרת הכפולה "חַיֵּי שָׂרָה" היא שמאפשרת לאברהם לנהל ביתר תוקף את המשא ומתן בענין קבורתה כמו שמסביר הרמב"ן.
הבה נאחל לעצמנו, כי השפע החומרי שהקב"ה משפיע עלינו בחסדו, דווקא הוא יאפשר לנו לעסוק יותר ולהשקיע
את חיינו בעיסוקים רוחניים ועבודת השם בדרכם של אברהם ושרה.
"ואהבת את ד' אלהיך, אהבהו על הבריות"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
