ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם כֵּן עָשׂו" (שמות ז' ג-ו).
לאחר שהאות הראשון מוצג לפני פרעה מתוארת תגובתו:
"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (שם, שם יג).
מדייק המדרש:
"ויחזק ה' את לב פרעה, כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו מה' מכות ראשונות מכאן ואילך אמר הקב"ה אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו כדי שאפרע כל הדין ממנו, כאשר דבר ה' אל משה, שכן כתיב ואני אקשה את לב פרעה" (שמות רבה (וילנא) פרשה יא ד"ה ו ויקחו את).
על פסוק זה יש מספר קושיות:
א. אם ה' הקשה את ליבו, מה פשעו? [עיין ברמב"ן וברמב"ם הלכות תשובה].
ב. מדוע הקב"ה היה צריך לגאול את ישראל "בהסכמתו" של פרעה ולא הוציא את בני ישראל נגד רצונו ובעל כורחו.
ג. כיצד יתכן שפרעה חזר בו בכל פעם מהבטחתו ולא חשש מד' שכבר הכיר את כוחו?
אמנם בחמש המכות האחרונות אין להתפלא, שהרי ד' הכביד את לבו, אבל בחמש המכות הראשונות כיצד לא חשש מכל שראו עיניו ושמעו אוזניו?
רש"י בד"ה "ואני אקשה" מסביר- "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותיי ותכירו אתם את גבורותיי. וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג' ו) הכרתי גויים נשמו פנותם וגו', (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תיקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה". נראה שכונתו שפרעה הקדיש את הסאה בהתנהגותו כלפי ישראל ובהתרסה "מי ד' אשר אשמע בקולו". לכן כבר עכשיו היה מקום להקשות את ליבו ואעפ"כ אומר רש"י חמש מכות ראשונות "לא נאמר ויחזק ד'", וכמו שלא נאמר על גנב שחדר לבית ושמע רעש וברח, שהגנב חזר בתשובה, גם ההסכמה שנתן פרעה בסופו של דבר,אינה חזרה והתנצלות על ההתרסה כלפי שמיא ואינה פוטרת אותו מעונש. אמנם מטרת התהליך הייתה כדי שישראל "ישמעו וייראו". אם כן מה משמעות הסכמת פרעה לשלח את העם? נבאר זאת בשתי דרכים א. גזירת השעבוד הייתה למשך ארבע מאות שנה וכיוון שעדיין לא תם זמנה, היה צורך בכך, שפרעה יתרצה. ב. כפי שבאר מרן הרב שאול ישראלי זצ"ל שמכיוון שהיו בפעל עבדים, הרי שללא קבלת שחרור מאדונם, גם אם יצאו נגד רצונו, הרי עדיין יהיו בבחינת עבדים. ג. הרב חרל"פ מבאר שההתעקשות של פרעה נובעת מכך שהוא באמת חושב שיש בידו כוח. קלקול מידות זה, נובע מגאוותו של אדם שאחרים נזקקים לו ומבקשים ממנו איזה שהוא דבר. אדם כזה מתמלא ביתר שחץ, ומתאמץ להבליט ולהוכיח לכולם שהוא אכן בעל הכוח, אף על פי שהוא עצמו יודע שזה רק רק למראית עין. וא"כ מלבד מה שאנחנו לומדים על גילוי גבורת ד' באותות ובמופתים יש בחמש המכות הראשונות שבהם לא הכביד ה' את לב פרעה לקח מוסרי וגילוי על שפלות פרעה שמעמיד עצמו כעליון.
הכבדת ליבו של פרעה היא גם סמל לדורות, שניתן ללמוד ממנה רבות בכל זמן וזמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
