בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וארא
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

undefined
3 דק' קריאה
בפרשתנו מתחילה שליחותו של משה אל פרעה. הקב"ה מקדים ומזהיר את משה:
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם כֵּן עָשׂו" (שמות ז' ג-ו).

לאחר שהאות הראשון מוצג לפני פרעה מתוארת תגובתו:
"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (שם, שם יג).

מדייק המדרש:
"ויחזק ה' את לב פרעה, כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו מה' מכות ראשונות מכאן ואילך אמר הקב"ה אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו כדי שאפרע כל הדין ממנו, כאשר דבר ה' אל משה, שכן כתיב ואני אקשה את לב פרעה" (שמות רבה (וילנא) פרשה יא ד"ה ו ויקחו את).

על פסוק זה יש מספר קושיות:
א. אם ה' הקשה את ליבו, מה פשעו? [עיין ברמב"ן וברמב"ם הלכות תשובה].
ב. מדוע הקב"ה היה צריך לגאול את ישראל "בהסכמתו" של פרעה ולא הוציא את בני ישראל נגד רצונו ובעל כורחו.
ג. כיצד יתכן שפרעה חזר בו בכל פעם מהבטחתו ולא חשש מד' שכבר הכיר את כוחו?
אמנם בחמש המכות האחרונות אין להתפלא, שהרי ד' הכביד את לבו, אבל בחמש המכות הראשונות כיצד לא חשש מכל שראו עיניו ושמעו אוזניו?

רש"י בד"ה "ואני אקשה" מסביר- "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותיי ותכירו אתם את גבורותיי. וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג' ו) הכרתי גויים נשמו פנותם וגו', (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תיקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה". נראה שכונתו שפרעה הקדיש את הסאה בהתנהגותו כלפי ישראל ובהתרסה "מי ד' אשר אשמע בקולו". לכן כבר עכשיו היה מקום להקשות את ליבו ואעפ"כ אומר רש"י חמש מכות ראשונות "לא נאמר ויחזק ד'", וכמו שלא נאמר על גנב שחדר לבית ושמע רעש וברח, שהגנב חזר בתשובה, גם ההסכמה שנתן פרעה בסופו של דבר,אינה חזרה והתנצלות על ההתרסה כלפי שמיא ואינה פוטרת אותו מעונש. אמנם מטרת התהליך הייתה כדי שישראל "ישמעו וייראו". אם כן מה משמעות הסכמת פרעה לשלח את העם? נבאר זאת בשתי דרכים א. גזירת השעבוד הייתה למשך ארבע מאות שנה וכיוון שעדיין לא תם זמנה, היה צורך בכך, שפרעה יתרצה. ב. כפי שבאר מרן הרב שאול ישראלי זצ"ל שמכיוון שהיו בפעל עבדים, הרי שללא קבלת שחרור מאדונם, גם אם יצאו נגד רצונו, הרי עדיין יהיו בבחינת עבדים. ג. הרב חרל"פ מבאר שההתעקשות של פרעה נובעת מכך שהוא באמת חושב שיש בידו כוח. קלקול מידות זה, נובע מגאוותו של אדם שאחרים נזקקים לו ומבקשים ממנו איזה שהוא דבר. אדם כזה מתמלא ביתר שחץ, ומתאמץ להבליט ולהוכיח לכולם שהוא אכן בעל הכוח, אף על פי שהוא עצמו יודע שזה רק רק למראית עין. וא"כ מלבד מה שאנחנו לומדים על גילוי גבורת ד' באותות ובמופתים יש בחמש המכות הראשונות שבהם לא הכביד ה' את לב פרעה לקח מוסרי וגילוי על שפלות פרעה שמעמיד עצמו כעליון.
הכבדת ליבו של פרעה היא גם סמל לדורות, שניתן ללמוד ממנה רבות בכל זמן וזמן.

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב יוסף צבי רימון
    הרב יוסף צבי רימון
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב חגי לונדין
    הרב חגי לונדין
  • הרב חיים דרוקמן
    הרב חיים דרוקמן
  • הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
    הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
  • הרב יהודה מלמד
    הרב יהודה מלמד
  • ר' יעקב כץ (כצל'ה)
    ר' יעקב כץ (כצל'ה)
  • הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
    הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
  • הרב הראשי ישראל מאיר לאו
    הרב הראשי ישראל מאיר לאו
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    אור חדש

    האומנם סבר הראי"ה שרמברנדט חזה ב'מראות אלוקים'?!

    גליון מס' 13

    גליון מס' 13

    הרב פרופ' נריה גוטל | כסלו - טבת תשע"א
    undefined
    חודש אב

    תענית יחיד

    הלכות תענית יחיד

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
    undefined
    נושאים שונים

    הלכות ייחוד

    מהו ייחוד? , מקור האיסור, טעם האיסור, טעם האיסור, מה דעתכם? האם יש בעיה בקשר שכזה?, חומרת המעשה, גיל המתייחדים, מקום הייחוד ,מספר המתייחדים, מצבים מצויים: במקום העבודה, בתנועת נוער, מאורסים.

    הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
    undefined
    בהעלותך

    עד שתהא השלהבת עולה מאליה

    הדלקת המנורה בבית המקדש נראית עניין פשוט לכאורה, חד וחלק. לא צריך הרבה מיומנות או הכשרה כדי להדליק את המנורה, כך נדמה. אך הדגש שהתורה שמה על הפעולה הזאת בפרשת השבוע מלמד אותנו שיש כאן משמעות עמוקה יותר מאותה מפעולת חולין פשוטה.

    הרב דב בערל וויין | סיון תשס"ח
    undefined
    דיני כשרות

    הלכות טבילת כלים

    א - טבילת כלים שנקנו מגוי , ב - המקווה, ג - הטבילה , ד - ברכת הטבילה , ה - אילו כלים צריכים טבילה , ו - דין האוכל שהונח בכלים שלא הוטבלו , ז - כלים במסעדה , ח - אורח , ט - כלים חשמליים.

    הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    שאר תפילות היום

    זמני תפילת ערבית

    תחילת זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים, מחלוקות הראשונים ומה שתיקנו חז"ל; המחלוקת בעניין תחילת זמן תפילה וכמו מי ראוי לנהוג; כיצד ניתן להקל כדי לא לפזר את המניין; עד איזו שעה ניתן להתפלל ערבית לפי גזירות חז"ל ומתי ניתן להקל?

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    בהעלותך

    רעיונות לפרשת בהעלותך

    דמוקרטיה במדבר. העם כמתאוננים. ויסעו ויחנו - על פי ה'. אויבי ישראל ואויבי ה'.

    הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il