ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם כֵּן עָשׂו" (שמות ז' ג-ו).
לאחר שהאות הראשון מוצג לפני פרעה מתוארת תגובתו:
"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (שם, שם יג).
מדייק המדרש:
"ויחזק ה' את לב פרעה, כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו מה' מכות ראשונות מכאן ואילך אמר הקב"ה אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו כדי שאפרע כל הדין ממנו, כאשר דבר ה' אל משה, שכן כתיב ואני אקשה את לב פרעה" (שמות רבה (וילנא) פרשה יא ד"ה ו ויקחו את).
על פסוק זה יש מספר קושיות:
א. אם ה' הקשה את ליבו, מה פשעו? [עיין ברמב"ן וברמב"ם הלכות תשובה].
ב. מדוע הקב"ה היה צריך לגאול את ישראל "בהסכמתו" של פרעה ולא הוציא את בני ישראל נגד רצונו ובעל כורחו.
ג. כיצד יתכן שפרעה חזר בו בכל פעם מהבטחתו ולא חשש מד' שכבר הכיר את כוחו?
אמנם בחמש המכות האחרונות אין להתפלא, שהרי ד' הכביד את לבו, אבל בחמש המכות הראשונות כיצד לא חשש מכל שראו עיניו ושמעו אוזניו?
רש"י בד"ה "ואני אקשה" מסביר- "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותיי ותכירו אתם את גבורותיי. וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג' ו) הכרתי גויים נשמו פנותם וגו', (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תיקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה". נראה שכונתו שפרעה הקדיש את הסאה בהתנהגותו כלפי ישראל ובהתרסה "מי ד' אשר אשמע בקולו". לכן כבר עכשיו היה מקום להקשות את ליבו ואעפ"כ אומר רש"י חמש מכות ראשונות "לא נאמר ויחזק ד'", וכמו שלא נאמר על גנב שחדר לבית ושמע רעש וברח, שהגנב חזר בתשובה, גם ההסכמה שנתן פרעה בסופו של דבר,אינה חזרה והתנצלות על ההתרסה כלפי שמיא ואינה פוטרת אותו מעונש. אמנם מטרת התהליך הייתה כדי שישראל "ישמעו וייראו". אם כן מה משמעות הסכמת פרעה לשלח את העם? נבאר זאת בשתי דרכים א. גזירת השעבוד הייתה למשך ארבע מאות שנה וכיוון שעדיין לא תם זמנה, היה צורך בכך, שפרעה יתרצה. ב. כפי שבאר מרן הרב שאול ישראלי זצ"ל שמכיוון שהיו בפעל עבדים, הרי שללא קבלת שחרור מאדונם, גם אם יצאו נגד רצונו, הרי עדיין יהיו בבחינת עבדים. ג. הרב חרל"פ מבאר שההתעקשות של פרעה נובעת מכך שהוא באמת חושב שיש בידו כוח. קלקול מידות זה, נובע מגאוותו של אדם שאחרים נזקקים לו ומבקשים ממנו איזה שהוא דבר. אדם כזה מתמלא ביתר שחץ, ומתאמץ להבליט ולהוכיח לכולם שהוא אכן בעל הכוח, אף על פי שהוא עצמו יודע שזה רק רק למראית עין. וא"כ מלבד מה שאנחנו לומדים על גילוי גבורת ד' באותות ובמופתים יש בחמש המכות הראשונות שבהם לא הכביד ה' את לב פרעה לקח מוסרי וגילוי על שפלות פרעה שמעמיד עצמו כעליון.
הכבדת ליבו של פרעה היא גם סמל לדורות, שניתן ללמוד ממנה רבות בכל זמן וזמן.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
