ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בשנת תקס"א נעצר שוב לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים נגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר הרב באותה שנה בחג החנוכה.
עד למאסרו בשנת תקס"א התגורר רבי שניאור זלמן בעיירה ליאזני שליד העיר ויטבסק. לאחר ששוחרר ממאסרו, אסרו עליו השלטונות לחזור לליאזני ואילצו אותו להישאר בפטרבורג. בהשתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי, שהיה מקורב לשלטון, אפשרו לו לעבור לעיירה ליאדי, הנמצאת על גבול בלרוס-רוסיה.
בליאדי ישב רבי שניאור זלמן במשך אחת עשרה שנה. למחבר ספר התניא ומייסד חסידות חב"ד היו שם חסידים רבים. היו ביניהם תלמידי חכמים גדולים, ומאידך היו גם יהודים פשוטים. רבי שניאור זלמן היה נוהג לומר לחסידיו הלמדנים דברי חסידות עמוקים, ואילו ליהודים הפשוטים אמר מפעם לפעם בעיתים לא קבועות דברי חסידות לפי הבנתם. החסידים כינו את דברי החסידות הפשוטים כ"חסידות צעירה". זקני החסידות ידעו כי "החסידות הצעירה" מכוונת לחסידים פשוטים וצעירים, ואילו להם לא היתה רשות להיות נוכחים בעת שהרבי השמיע את דברי החסידות הפשוטים יותר.
פעם אחת גברה סקרנותו של אחד מזקני החסידים והוא ביקש לשמוע את דברי החסידות הצעירה. הוא ביקש מהשמש שיודיע לו כאשר הרבי יאמר לו לקרוא לצעירי הצאן כדי לומר בפניהם דברי חסידות.
אחר צהריים אחד החסיד הזקן שכב בביתו ונמנם קמעא. לפתע השמש הגיע לביתו, העירו משנתו ואמר לו שהרבי עומד בעוד זמן קצר לומר דברי תורה לחסידים הצעירים. מרוב חיפזון שכח החסיד הזקן ליטול את ידיו לאחר שנתו והוא רץ מיד לבית המדרש שבו עמד הרבי להשמיע את דבריו. הוא נכנס לאולם יחד עם הקהל והתחבא בפינה סמויה, במקום שבו הרבי לא יוכל להבחין בו.
האדמו"ר הזקן נכנס לאולם ומיד החל להשמיע דברי חסידות. הוא החל להסביר את עניינן של שבע המידות על פי הקבלה ואמר שיש שבע מידות טובות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות - שמוצאן מהנשמה האלוקית שיש לכל יהודי; ולעומתן יש שבע מידות לא טובות שמוצאן מהנפש הבהמית והיצר הרע. זה כנגד זה עשה האלוקים. המידות הטובות מושכות את האדם לאלוקות, לאהבת ה', ליראת שמיים ולעשיית מעשים טובים, ואילו המידות הלא טובות מושכות את לב האדם לחומריות ולארציות, למילוי תאוות ולשאר מרעין בישין.
בתוך דבריו הסביר הרבי כי שבעת עממי כנען המוזכרים בתורה - הכנעני, החיתי, האמורי, הפריזי, החיווי, היבוסי והגרגשי - הגשימו וגילמו באישיותם את שבע המידות הלא טובות, עד כדי הזדהות מוחלטת עימן, וכי כל יהודי חייב לנהל מלחמה במידות הלא טובות השוכנות בו, כדי לשרש אותן ולבטל אותן מן העולם. החסיד הזקן היה מרותק במחבואו לדברים ששמע.
רבי שניאור זלמן דיבר בניגון המיוחד לו שסיגל מאז היותו מגיד בליאזנה, והמשיך לבאר: "החיתי, מלשון חת ופחד, הוא הפחדן הפוחד שמא יצחקו ממנו. הוא חושש להתחיל איזה דבר טוב שמא ייכשל ולכן תמיד הוא קופא על שמריו. לעומת זאת האמורי הוא הדברן האומר תמיד, כלומר היצר הרע שכל היום אומר לאדם מה לעשות. כאשר האדם הולך ברחוב הוא אומר לו להסתכל איפה שלא צריך ולשמוע מה שאינו צריך..."
לפתע הפסיק האדמו"ר הזקן את דבריו, קם על רגליו ואמר: "אני מרגיש ריח של טומאה במקום הזה!"
כל שומעיו נדרכו. הרבי החל ללכת בעקבות ריח הטומאה והגיע למקום הנסתר שבו עמד הזקן ששכח ליטול את ידיו לאחר שנת הצהריים.
המאזין הלא קרוא נאלץ לעזוב את המקום בבושת פנים, אבל את דברי החסידות ששמע וגם את מה שאירע בסופם לא שכח עד יומו האחרון.
תורת חב"ד לבני הישיבות התוועדות י"ט כסליו תשע"ג - היום השני (חלק חמישי)
הקלטת השידור החי מבנייני האומה בירושלים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
