ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בשנת תקס"א נעצר שוב לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים נגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר הרב באותה שנה בחג החנוכה.
עד למאסרו בשנת תקס"א התגורר רבי שניאור זלמן בעיירה ליאזני שליד העיר ויטבסק. לאחר ששוחרר ממאסרו, אסרו עליו השלטונות לחזור לליאזני ואילצו אותו להישאר בפטרבורג. בהשתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי, שהיה מקורב לשלטון, אפשרו לו לעבור לעיירה ליאדי, הנמצאת על גבול בלרוס-רוסיה.
בליאדי ישב רבי שניאור זלמן במשך אחת עשרה שנה. למחבר ספר התניא ומייסד חסידות חב"ד היו שם חסידים רבים. היו ביניהם תלמידי חכמים גדולים, ומאידך היו גם יהודים פשוטים. רבי שניאור זלמן היה נוהג לומר לחסידיו הלמדנים דברי חסידות עמוקים, ואילו ליהודים הפשוטים אמר מפעם לפעם בעיתים לא קבועות דברי חסידות לפי הבנתם. החסידים כינו את דברי החסידות הפשוטים כ"חסידות צעירה". זקני החסידות ידעו כי "החסידות הצעירה" מכוונת לחסידים פשוטים וצעירים, ואילו להם לא היתה רשות להיות נוכחים בעת שהרבי השמיע את דברי החסידות הפשוטים יותר.
פעם אחת גברה סקרנותו של אחד מזקני החסידים והוא ביקש לשמוע את דברי החסידות הצעירה. הוא ביקש מהשמש שיודיע לו כאשר הרבי יאמר לו לקרוא לצעירי הצאן כדי לומר בפניהם דברי חסידות.
אחר צהריים אחד החסיד הזקן שכב בביתו ונמנם קמעא. לפתע השמש הגיע לביתו, העירו משנתו ואמר לו שהרבי עומד בעוד זמן קצר לומר דברי תורה לחסידים הצעירים. מרוב חיפזון שכח החסיד הזקן ליטול את ידיו לאחר שנתו והוא רץ מיד לבית המדרש שבו עמד הרבי להשמיע את דבריו. הוא נכנס לאולם יחד עם הקהל והתחבא בפינה סמויה, במקום שבו הרבי לא יוכל להבחין בו.
האדמו"ר הזקן נכנס לאולם ומיד החל להשמיע דברי חסידות. הוא החל להסביר את עניינן של שבע המידות על פי הקבלה ואמר שיש שבע מידות טובות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות - שמוצאן מהנשמה האלוקית שיש לכל יהודי; ולעומתן יש שבע מידות לא טובות שמוצאן מהנפש הבהמית והיצר הרע. זה כנגד זה עשה האלוקים. המידות הטובות מושכות את האדם לאלוקות, לאהבת ה', ליראת שמיים ולעשיית מעשים טובים, ואילו המידות הלא טובות מושכות את לב האדם לחומריות ולארציות, למילוי תאוות ולשאר מרעין בישין.
בתוך דבריו הסביר הרבי כי שבעת עממי כנען המוזכרים בתורה - הכנעני, החיתי, האמורי, הפריזי, החיווי, היבוסי והגרגשי - הגשימו וגילמו באישיותם את שבע המידות הלא טובות, עד כדי הזדהות מוחלטת עימן, וכי כל יהודי חייב לנהל מלחמה במידות הלא טובות השוכנות בו, כדי לשרש אותן ולבטל אותן מן העולם. החסיד הזקן היה מרותק במחבואו לדברים ששמע.
רבי שניאור זלמן דיבר בניגון המיוחד לו שסיגל מאז היותו מגיד בליאזנה, והמשיך לבאר: "החיתי, מלשון חת ופחד, הוא הפחדן הפוחד שמא יצחקו ממנו. הוא חושש להתחיל איזה דבר טוב שמא ייכשל ולכן תמיד הוא קופא על שמריו. לעומת זאת האמורי הוא הדברן האומר תמיד, כלומר היצר הרע שכל היום אומר לאדם מה לעשות. כאשר האדם הולך ברחוב הוא אומר לו להסתכל איפה שלא צריך ולשמוע מה שאינו צריך..."
לפתע הפסיק האדמו"ר הזקן את דבריו, קם על רגליו ואמר: "אני מרגיש ריח של טומאה במקום הזה!"
כל שומעיו נדרכו. הרבי החל ללכת בעקבות ריח הטומאה והגיע למקום הנסתר שבו עמד הזקן ששכח ליטול את ידיו לאחר שנת הצהריים.
המאזין הלא קרוא נאלץ לעזוב את המקום בבושת פנים, אבל את דברי החסידות ששמע וגם את מה שאירע בסופם לא שכח עד יומו האחרון.

תורת חב"ד לבני הישיבות התוועדות י"ט כסליו תשע"ג - היום השני (חלק רביעי)
הקלטת השידור החי מבנייני האומה בירושלים

תורת חב"ד לבני הישיבות התוועדות י"ט כסליו תשע"ג - היום השני (חלק חמישי)
הקלטת השידור החי מבנייני האומה בירושלים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.













