ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
ד1 וְיֵשׁ לְבֵית דִּין* לַעֲקֹר אַף דְּבָרִים אֵלּוּ לְפִי שָׁעָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן מִן הָרִאשׁוֹנִים,* שֶׁלֹּא יִהְיוּ גְּזֵרוֹת אֵלּוּ* חֲמוּרִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה עַצְמָהּ; שֶׁאֲפִלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ לְכָל בֵּית דִּין לַעֲקֹר אוֹתָן הוֹרָאַת שָׁעָה.*
ד2 כֵּיצַד? בֵּית דִּין שֶׁרָאוּ לְחַזֵּק הַדָּת* וְלַעֲשׂוֹת סְיָג כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ הָעָם עַל הַתּוֹרָה – מַכִּין שֶׁלֹּא כַּדִּין* וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֲבָל אֵין קוֹבְעִין הַדָּבָר לְדוֹרוֹת* וְאוֹמְרִין שֶׁהֲלָכָה כָּךְ הִיא.
ד3 וְכֵן אִם רָאוּ לְפִי שָׁעָה לְבַטֵּל מִצְוַת* עֲשֵׂה אוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּדֵי לְהַחֲזִיר רַבִּים לַדָּת אוֹ לְהַצִּיל רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל מִלְּהִכָּשֵׁל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים – עוֹשִׂין, לְפִי מַה שֶּׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה.
ד4 כְּשֵׁם שֶׁהָרוֹפֵא חוֹתֵךְ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ שֶׁלָּזֶה* כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה כֻּלּוֹ,* כָּךְ בֵּית דִּין מוֹרִים בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים לַעֲבֹר עַל מִקְצָת מִצְווֹת לְפִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כֻּלָּן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים:* חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
70 - הלכות ממרים פרק ב' הלכות א'-ג'
71 - הלכות ממרים פרק ב' הלכה ד'
72 - הלכות ממרים פרק ב' הלכות ה'-ח'
טען עוד
לְבֵית דִּין – דווקא בית הדין הגדול (עיין מו"נ ג,מא). קָטָן מִן הָרִאשׁוֹנִים – בחכמה ובמניין. גְּזֵרוֹת אֵלּוּ – האיסורים שקבעו חכמים כדי לעשות סייג לתורה. שֶׁאֲפִלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה... לַעֲקֹר אוֹתָן הוֹרָאַת שָׁעָה – לבטל זמנית לפי הצורך, "כי בהסדר זה תתמיד התורה, וינוהל כל מאורע כפי הראוי לו" (מו"נ ג,מא). לְחַזֵּק הַדָּת – ראה לעיל א,ב3. שֶׁלֹּא כַּדִּין – אף על פי שאין מן הדין לחייב עונש כה חמור, כגון מלקות או אף מיתה. סמכות זו מסורה גם לבתי דין מקומיים, ולא רק לבית הדין הגדול (ראה לעיל, סנהדרין כד,ד). אֲבָל אֵין קוֹבְעִין הַדָּבָר לְדוֹרוֹת – משום בל תוסיף (ראה להלן ט). רָאוּ לְפִי שָׁעָה לְבַטֵּל מִצְוַת וכו' – סמכות זו נתונה גם לנביאים בצו ה', "כגון אליהו בהר הכרמל, שהקריב עולה בחוץ, וירושלים [כבר] נבחרה, והמקריב בחוץ חייב כרת. ומפני שהוא נביא, מצוה לשמוע לו" (יסודי התורה ט,ג). שֶׁלָּזֶה – של פלוני. כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה כֻּלּוֹ – כגון שיש לו נמק באברים אלו. כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים – בחולה שיש בו סכנה, שמצוה לחלל עליו את השבת מטעם זה(בבלי יומא פה,ב) . אמנם טעם זה אינו טעמה של ההלכה, ונפסק שמחללים שבת גם על מי שתוחלת חייו רק דקות אחדות, ואפילו למי שאין חזקתו שיחיה, "שנאמר: 'אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם'(ויקרא יח,ה) , ולא שימות בהם. הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם"(שבת ב,ג; ב,טו–יח; וראה בבלי יומא פה,א) . אך מכל מקום יש כאן הלך מחשבה ("כדרך שאמרו") של הסתכלות מערכתית ולא נקודתית.
ביאורים
לבית הדין יש אפשרות לבטל מצוה מהתורה לצורך שעה. ויש להבין מדוע התורה נתנה סמכות כזו לבית הדין? הרמב"ם מסביר זאת במשל לרופא שנאלץ לכרות איבר כדי להציל את חייו של האדם. כך גם יכולים חכמים לפעול במצב שאם בית הדין לא יעשה מהלך כזה דרמטי תהיה סכנה לביטול התורה כולה. מכיוון שמגמת התורה אינה קיום מצוה זו או אחרת באופן פרטי, אלא חיים של אומה שלמה השומרת את כל התורה באופן תמידי, מהלך כזה תואם את מגמת התורה ולא בא בסתירה עימה.
אחת הדוגמאות הבולטות יותר לכך היא האפשרות של בית הדין לפעול בעצמם שלא כדין על ידי מתן עונש לאדם על מעשה מסוים, למרות שהתורה לא גזרה עליו. זאת במידה ובית הדין מגיע למסקנה שעונש זה ירתיע ויצליח ליישר את ההמון בדרכם. אך לא רק באופן זה יכול בית הדין לפעול. בכל מצוה ומצוה, אם קיומה יגרום לתוצאה כוללת של ביטול התורה, בית הדין יכול באופן זמני לבטל את אותה מצוה.
כמובן שאין אפשרות לבטל מצוות באופן תמידי, שהרי אז מגמת התורה עצמה נפגמת, ושלמותה החיונית לעולמנו הרוחני לוקה בחסר.
הרחבות
המצוות כיחידה אחת
כְּשֵׁם שֶׁהָרוֹפֵא חוֹתֵךְ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ שֶׁלָּזֶה. את הוראת בית דין לעבור על מצוה מדמה הרמב"ם לחיתוך אבר. הרדב"ז מעלה שתי אפשרויות בהבנת הנמשל - אפשרות א' היא שעם ישראל נמשל לגוף אחד והיד והרגל הם פרטים מתוך גוף זה - "ואף על פי שגופין מחולקין הם כיון שנשמותיהם ממקום אחד חוצבו הרי הם כגוף אחד כי הנשמה היא עיקר". ומוטב שחלק מעם ישראל יעברו על מצוות בזמן מסוים כדי להציל רבים מישראל מלהיכשל. אולם הוא כותב שמדברי הרמב"ם נראה יותר כאפשרות ב' - "שהמשל הוא על המצות שהם כגוף אחד ובית דין מבטלים מקצת כדי לקיים השאר".
לפי צורת הסתכלות זו על המצוות כיחידה אחת, מבאר רבי חיים בן עטר את לשון הפסוק " כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון" [דברים ח, א]. ומסביר שהחיבור לקב"ה בא רק על ידי קיום רצון ה' בשלמות שהרי כל המצוות הן כיחידה אחת ואי אפשר להסתפק בקיום של חלקן. ומוסיף שאמרו חז"ל שכל מצוה מחיה אבר אחד, ואם-כן "ישער אדם בבא על אבר או גיד אחד איזה מיחוש או מכאוב ויצעק לבו באוי ואבוי ממכאובו האם יקבל מענה לצעקו באמור לו הלא לך רמ"ח אברים ומהם רמ"ז שלמים ואם חלק מרמ"ח יחלה אין ראוי לקבול על זה?" אלא "כשם שאין תשובת בריאות רמ"ז מועלת להעביר הרגש כאב האבר תשלום רמ"ח כמו כן לא ישלימו רמ"ז מצות עשה לחסרון הא' תשלום רמ"ח" [אור החיים דברים ח, א].
לעילוי נשמת ר' אברהם בן ר' משה ומרת שהלה עטייה זצ"ל
לעילוי נשמת מרים בת משולם יהודה ע"ה
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
למה תמיד יש מחלוקת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
למה משווים את העצים לצדיקים?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
