- הלכה מחשבה ומוסר
- כהנים
- ספריה
- כהנים ומצוות התלויות בארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מצוות מיוחדות ייעדה התורה לכהנים, כדי לקדשם ולהכינם לתפקידם הרוחני. ככלל אפשר לומר שהאיסורים המיוחדים לכהנים נועדו לרומם אותם מעל הצדדים המסובכים והקשים שבמציאות. בשני תחומים הגבילה התורה את הכהנים, בתחום המשפחה ובתחום הטהרה. נעסוק תחילה במשפחה. אסור לכהן להתחתן עם גרושה או עם חלוצה, אבל עם אלמנה מותר לו להתחתן. וכן אסור לו להתחתן עם זונה. וכאן צריך לציין שהמושג זונה בתורה שונה מהמושג זונה בלשוננו. אצלנו מי שמפקירה עצמה תמורת תשלום נקראת זונה, ולדעת רבים אף אשה שקיימה יחסי אישות שלא במסגרת הנישואין נקראת זונה, אבל על-פי התורה אף שיש בזה איסור, עדיין בחורה זו לא נאסרה בחתונה עם כהן. ורק אשה שקיימה יחסים עם אדם שלפי התורה אסור היה לה להתחתן עימו, היא הנקראת זונה. למשל בחורה שזנתה עם גוי נקראת זונה, וכן בחורה שזנתה עם אביה או אחיה או אחד משאר קרוביה האסורים עליה, היא הנקראת זונה. אבל כאמור מי שקיימה יחסים עם אדם זר ללא נישואין, מכיוון שמבחינה עקרונית היתה יכולה להתחתן עימו, אין היא נקראת זונה, ואף שארעה לה תקלה, מותר לה עדיין להתחתן עם כהן. גם גיורת אסורה לכהן (שו"ע אה"ע ו, ח).
התחום השני של האיסורים נוגע להתרחקות הכהנים ממתים. אסור לכהנים להטמא למת, כלומר אסור להם לגעת במת או אפילו לשהות עימו בחדר אחד או אפילו תחת קורת גג אחת. ורק במקרים נדירים מותר לכהן להטמא למת. למשל אם אחד מקרוביו מדרגה ראשונה נפטר, מותר לכהן להטמא לו, ולשהות עימו תחת קורת גג אחת, ובשעת הצורך אף לגעת במת. הקרובים מדרגה ראשונה הם: אביו, אימו, אחיו, אחותו שאינה נשואה, בנו, ביתו וכמובן אשתו. ובמקרה נוסף מותר לכהן להטמא, אם מצא מת שאף אחד לא מטפל בו, כגון שמת לבדו במקום רחוק מהישוב, ואף אחד לא יודע על מקום המצאו, ופתאום מצאו הכהן בדרכו, במקרה כזה מצווה על הכהן לגמול חסד עם המת ולהביאו לקבורה. מת כזה נקרא בהלכה "מת מצווה", שמצווה גדולה לדאוג לו, ואפילו לכהן מותר להטמא למענו. הרב קוק הסביר שעל פי מושגי הנצח המוחלטים, המוות הוא חזיון שווא. למעשה הנשמה עוברת מעולם לעולם, מעולם נמוך לעולם גבוה יותר, ורק בעולם הזה המוות נראה כדבר נורא ומזעזע. ומאחר שתפקיד הכהנים לבטא דווקא את רעיונות הנצח, המדגישים את החיים ואת החסד, הרחיקה אותם התורה מן המוות, כדי שמבחינה רגשית לא יושפעו כל-כך מהצער והיאוש המלווים אותו (אורות הקודש עמ' שפ). ואמנם הרחקה זו אינה מוחלטת, ולקרוביהם או למת מצווה, הם נטמאים, אלא שבכל זאת הרחיקה אותם התורה באופן יחסי מהמוות.
אגב, בזמן בית-המקדש היה משמש בקודש הכהן הגדול, שדיניו חמורים יותר מדיני שאר הכהנים. משום שהוא, לרום מעלת תפקידו המקושר עם עולם הנצח, צריך להתרחק יותר מהצדדים הקשים והמסובכים שבחיים. לכהן הגדול אסור להטמא אפילו לקרוביו, ורק למת מצווה מותר לו להטמא. וכן אסור לו לשאת אשה אלמנה, ורק עם בתולה יכול הכהן הגדול להתחתן.
מצווה לכבד כהן
נאמר בתורה בפרשת הכהנים (ויקרא כא, ח): "וקדשתו כי את לחם אלוהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך, כי קדוש אני ה' מקדישכם". מכאן למדו חכמים שיש לכבד ולהקדים את הכהן לכל דבר שבקדושה. הוא מברך ראשון, ופותח בדברים ראשון, ואף בסעודה יש להקדים את הכהן ולתת לו מנה יפה תחילה. וזאת כאמור משום שהוא המיועד לעניינים שבקדושה. אולם חשוב להסביר, שלמרות שהכהנים ככלל נבחרו להיות אנשי החכמה והחסד בעם ישראל, מכל מקום אין זה שולל מכל בן ישראל אחר להיות תלמיד-חכם ואיש רוח. העניין בבחירת הכהנים, שרצתה התורה לייחד משפחה שלימה לעניינים שבקדושה, שעל-ידי כך יקל עליהם ללמוד ולהתקדם, מאחר שכל בני המשפחה עוסקים באותם הנושאים ומחזקים איש את רעהו (עיין בתחילת השיעור). אבל ברור שכל ישראל שייכים לענייני הרוח והקודש, וכן כתב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג, יג): "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים...".
וכן ההלכה לעניין הכבוד. המצווה להקדים ולכבד את הכהן לפני ה'ישראל' היא כאשר הכהן מלומד יותר, או אפילו כאשר הכהן וה'ישראל' שווים ברמתם הרוחנית. אולם אם ה'ישראל' תלמיד-חכם גדול יותר מהכהן, אין מצווה להקדים את הכהן לישראל. ויתר על-כן אמרו חכמים (מגילה כח, א), שכל מי שמקדים כהן עם-הארץ לפני ישראל תלמיד-חכם, הרי הוא מחלל את ה' ומבזה את התורה, ועליו נאמר (משלי ח, לו): "משניאי אהבו מות". ואמרו חכמים במשנה (הוריות ג, ח): שאפילו ממזר, שיחוסו פגום, אם הוא תלמיד-חכם, הרי שיש לכבדו יותר מכהן גדול שהוא עם-הארץ. וכן מסופר בתלמוד (יומא עא,ב), מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית-המקדש במוצאי יום-הכיפורים, וכל העם ליווה אותו בתהלוכה מכובדת לביתו. כיוון שראו האנשים את שמעיה ואבטליון שני חכמי הדור, עזבו את הכהן הגדול והלכו עימם. לאחר מכן כשבאו שמעיה ואבטליון לומר לכהן הגדול שלום, העליב אותם ואמר להם: "יבואו בני העמים לשלום", והתכוון לרמוז למיעוט יחוסם, שהיו ממשפחת גרים. ענו לו שמעיה ואבטליון: עדיפים בני גרים שנוהגים כמנהג אהרן, על בן אהרן שאינו הולך בדרכי אהרון הכהן, שהיה חכם וחסיד.
ואמנם להלכה, אסור להקדים כהן עם-הארץ לפני ישראל תלמיד-חכם. אבל כאשר גם הכהן תלמיד-חכם, אם ה'ישראל' חכם ממנו, מצד הדין ה'ישראל' קודם, אבל כיוון ששניהם תלמידי חכמים, והכהן אינו נופל באופן משמעותי מרמתו של ה'ישראל', מותר ל'ישראל' לוותר לכהן על כבודו, ויש בזה מנהג חסידות, ויזכה עבור זה לאריכות ימים (רמ"א או"ח קסז, יד; מ"ב ע"א).
האם מותר להשתמש בכהן
למדנו שיש מצווה לכבד את הכהן משום שהתורה ייעדה אותו לתפקידים מקודשים. על פי זה נפסקה הלכה בתלמוד הירושלמי (ברכות פ"ח ה"ה), שאין להשתמש בכהן, ומי שמשתמש בו הרי הוא כמועל (מזלזל) בהקדש. שכן השווה עזרא הסופר את כלי המקדש והכהנים זה לזה, כשם שהמשתמש בכלי המקדש לצרכי חולין מועל, אף המשתמש בכהנים מועל. אלא שמצד שני יש לנו הלכה, שאם כהן גנב ואין לו יכולת לשלם, הרי הוא נמכר לעבד עברי למספר שנים, ועל-ידי כך גובים את תשלום גנבתו. מכאן שאפשר להשתמש בכהן. התשובה לכך היא, שמשום קדושתו של הכהן, אסור לבקש ממנו עזרה ולהשתמש בו. אבל אם הכהן מיוזמתו רוצה להשכיר את עצמו לעבודה, מותר למעבידו להעסיקו בכל עבודה, שהרי הכהן מקבל על כך משכורת ומרצונו הוא בא לעבודה. ולכן אם הכהן גנב ואין לו יכולת לשלם, מאחר שחובתו לשלם את גנבתו, מותר למוכרו לעבדות למספר שנים.
על פי זה נפסק להלכה, שכל האיסור להשתמש בכהן הוא דווקא כשמבקשים ממנו את העזרה בצורה כזו שלא יהיה לו נעים לסרב, שאז נחשב הדבר כאילו כופים אותו לבוא לעזור. אבל אם הכהן מעצמו רוצה לעזור, מותר לקבל את עזרתו. וכן אם מבקשים ממנו עזרה בצורה כזו, שלא תהיה לו שום אי-נעימות לסרב, אם הסכים לעזור, מותר לקבל את עזרתו. ואמנם יש מחמירים, שכל זמן שהכהן לא מרוויח שכר או טובת הנאה אחרת, אין להשתמש בו (ט"ז סעיף ל"ט). אבל לדעת רוב הפוסקים אם הכהן מוכן ברצון לסייע לישראל, אין בזה שום איסור (רמ"א או"ח קכח, מה; ערה"ש קכח, עב).
אגב, מעניין להזכיר כאן, שעל פי ההלכה, כהן שבתו יצאה מכלל ישראל ומקיימת יחסי אישות עם גוי, אין מצווה יותר לקדשו ולכבדו, משום שנאמר (ויקרא כא, ט): "ובת איש כהן כי תחל לזנות - את אביה היא מחללת". ואף שהוא עצמו עדיין חייב לשאת כפיים ולשמור על כל מצוות הכהונה, מכל מקום הציבור אינו מחויב לכבדו.
האם מותר לכהן לעבוד בבית-חולים
למדנו שאסור לכהן להטמא למתים, כלומר אסור לו לגעת במת או לשהות עימו תחת קורת גג אחת. ועל פי זה יש מקום לברר האם מותר לכהן לעבוד בבית-חולים, שהרי ישנו חשש סביר שימות שם מת, וימצאו הכהן והמת תחת קורת גג אחת. הרב פיינשטיין (אג"מ יו"ד ח"ג קנ"ה) פסק שאסור לכהן לעבוד בבית-חולים, וכן אסור לכהן ללמוד רפואה, משום שגם בעת הלימודים וגם בעת עבודתו בבית-חולים יאלץ להטמא פעמים רבות למתים. ואף שיש מצווה להציל חיי אדם, מכל מקום יש הרבה ישראלים שיכולים ללמוד רפואה, ואין צורך שדווקא הכהנים שאסור להם להטמא למתים ילמדו רפואה, וכן דעת רוב הפוסקים 1 .
אך יש פוסקים שמקלים לכהנים לעבוד בבית-חולים, משום שניתן לומר, בכל פעם שהם נכנסים לבית-החולים, אולי אין שם מת באותה שעה, או שהטומאה לא תעבור מהאזור של המת למקום שבו הכהן עובד, כגון שיש מחיצות שלמות בין האגף של המת למקום עבודת הכהן. וכן סובר בעל תשובות ציץ-אליעזר (טז, לג; יז, ח). אבל ללמוד רפואה, אסור, משום שלימודיו דורשים ממנו שיתבונן ויגע במתים. הרב גורן זצ"ל פסק, שלכתחילה ודאי ראוי שכהן לא יעבוד בבית-חולים ולא ילמד רפואה, אבל אם הדבר בנפשו, וכל חשקו של הכהן הוא רק ללמוד ולעסוק ברפואה, ניתן להתיר לו משום שיש בזה מצווה של הצלת נפשות 2 . ובכל מקרה ומקרה ראוי שכהן שרוצה לעבוד בבית החולים או ללמוד רפואה יתייעץ לפני כן עם רב.
^ 1 . שו"ת מהר"ם שיק או"ח שג; מלמד להועיל ח"א לא; עשה לך רב ח"ג לב; ילקוט יוסף ח"ז ל, ז; שבט הלוי ח"ב קסד. וכן הרב אונטרמן כפי שמובא בספר תורת הכהן והלוי ע' פ"ה המליץ שכהנים לא ילמדו רפואה, וכן הרב הרצוג לא התיר לכהנים ללמוד רפואה, אבל מפני שיש בזה ספיקות, אין יכולים לקרוא לרופא שומר מצוות עבריין שו"ת יו"ד ח"ב קמה. ויש פוסקים מעטים שהתירו משום הצלת נפשות או משום ספק היוחסין, עיין אנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ג ערך כהן.
^ 2 . ההיתר מבוסס על כך שהכהן יענוד רומח קטן או שרשרת ממתכת שנגעה במת, שדין הטומאה של השרשרת כאבי אבות הטומאה, ומאחר שלהרבה פוסקים אין איסור שהכהן יגע במתכת שנגעה במת, כמובא ברמב"ם הלכות אבל ג, ב, וברמ"א יו"ד שס"ט, ממילא הוא רשאי לענוד את השרשרת. ומאחר שהוא כבר טמא, אין איסור שיוסיף ויטמא על-ידי טומאה נוספת, כך כתב בספר היובל לרב קירשנבלום עמ' כט. ויש שחלקו וסברו, שאף שהוא טמא מהשרשרת, אסור לו להטמא מטומאת מת ממש, הרב בלייך והרב הלפרין בקובצי הלכה ורפואה ח"ג וח"ד.
^ 2 . ההיתר מבוסס על כך שהכהן יענוד רומח קטן או שרשרת ממתכת שנגעה במת, שדין הטומאה של השרשרת כאבי אבות הטומאה, ומאחר שלהרבה פוסקים אין איסור שהכהן יגע במתכת שנגעה במת, כמובא ברמב"ם הלכות אבל ג, ב, וברמ"א יו"ד שס"ט, ממילא הוא רשאי לענוד את השרשרת. ומאחר שהוא כבר טמא, אין איסור שיוסיף ויטמא על-ידי טומאה נוספת, כך כתב בספר היובל לרב קירשנבלום עמ' כט. ויש שחלקו וסברו, שאף שהוא טמא מהשרשרת, אסור לו להטמא מטומאת מת ממש, הרב בלייך והרב הלפרין בקובצי הלכה ורפואה ח"ג וח"ד.
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה הייעוד של תורת הבנים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סודו החינוכי של חודש שבט
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך עושים קידוש?
סוד ההתחדשות של יצחק
איך ללמוד גמרא?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
קשה עליי פרידתכם
איך מגדירים כללי מלחמה?
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
![undefined](/images/rabanim/Seliyahu.jpg)