ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(נח: שליש תחתון – נט: 7-)
א. טומאת פעמון ללא ענבל
בדף הקודם:
בפעמון למבוגר – טמא ללא ענבל (תכשיט),
בפעמון ילד או בהמה – רק כששמו את הענבל.
אם כבר שמו את הענבל, אם נפל – עדיין טמא.
למה?
- A.אביי – כי הדיוט יכול להחזירו, נחשב עדיין מחובר.
קשה: הזוג והענבל חיבור, וזה רק כשהם מחוברים בפועל (כמו שראינו לגבי מספריים (מח:) שמן הדין חיבור רק "בשעת מלאכה").
לפני שני ההסברים הבאים אכן זה לא נחשב מחובר, אך בכל זאת הפעמון עצמו נחשב לכלי כי:
- B.רבא, רי"ס בר"ח – עדיין יש לו את השימוש המקורי, שיכול להשמיע קול גם בלי הענבל, ע"י הקשה.
- C.ר' יוחנן – מספיק שיש לו שימוש אחר (לגמע מים) וטמא.
קשה – לכאורה רי"ח הוא שמצריך מעין מלאכתו הראשונה:
- 1.לגבי כלי שנשבר ומיועד לשימוש אחר, האם נטהר מטומאת מת: רי"ח – טהור, ר"א – טמא.
- 2.סנדל של מתכת של בהמה טמא כי:
- רב ור' חנינא – יש לו שימוש אחר (לשתות, לסוך שמן) (נפק"מ במאוס).
- רי"ח – יש לו מעין מלאכתו הראשונה (שם על רגליו ורץ) (בתנאי שאינו כבד)
תשובה – נהפוך אצלנו את רבא ורי"ח.
חלק ב – במה אישה יוצאה
הקדמה: הבעיות שצריך לפתור כדי להתיר: 1. שלא יהיה משוי (דאורייתא). 2. שיהיה מהודק ולא יפול. 3. שלא יהיה יפה מדי שתרצה והלראות לחברתה ותטלטל (באיזה חשובה, או משהו קריטי ללבוש – אין חשש).
א. עיר של זהב (משנה)
- A.מה זה.
- B.הדין:
משנתנו – לא תצא.
בברייתא:
ר"מ – חטאת (משאוי)
חכמים – אסור מדרבנן (תכשיט, אך גזרו שמא תראה לחברתה ותטלטל).
ר"א – מותר (אישה חשובה לא תשלוף כדי להראות).
(נט: 10+)
ב. כלילא (עטרה מזהב)
מחלוקת: רב - אסור, שמואל – מותר,
במה מדובר?
|
| עשויה כולה זהב (אניסכא) | משי עם זהב (ארוקתא) |
| הסבר 1 | אסור | מחלוקת |
| הסבר 2 (רב אשי) | מחלוקת | מותר וכן רב יוסף (לפני שחלה) אמר שרב התיר, ונעמיד בארוקתא. |
אמוראים נוספים שהתירו:
- 1.לוי בנהרדעא,
ובעקבות ההיתר יצאו 24 נשים בכל העיר עם כלילא.
(סיפרו לו שאדם גבוה וצולע בא לנהרדעא והתיר, ורב הבין שזהו לוי ושר' אפס ראש הישיבה נפטר). - 2.רבה בר אבוה במחוזא -
ובעקבות ההתר יצאו הרבה יותר נשים בכלילה (18 ממבוי אחד).
ג. רב - קמרא (אבנט) – מותר
לא יוריד להראות, כי אז יפלו בגדיו,
אך מה לגבי משוי? רב ספרא:
- 1.ארוקתא – כמו שמותר טלית עם זהב (זה לבוש מקובל),
- 2.אניסכא – כמו אבנט של מלכים, וכל ישראל בני מלכים.
- קמרא מעל חגורה? רב אשי – אסור (רש"י, ואפילו משוי (דאורייתא?)).
- רסוקא (זוג של טלית-מעיל לנשים) מותר רק אם יש לו רצועות שלא יפול.
ד. קטלא (משנה) (תוס' – תכשיט) – אסור, שמא תראה.
ה. נזמים (משנה) – אסור.
גמרא – של האף, אך של האוזן מותר (כי קשה להוציא).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













