ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ג1 כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן* זֶה, הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ וְהוּא קָטָן, וּלְחַשֵּׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיָה תָּמֵהַּ, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגַּלְגַּל הַזֶּה נוֹהֵג תָּמִיד וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג, וּמִי יְסַבֵּב אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּסַבֵּב אֶת עַצְמוֹ. וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֶלָּא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים* בֵּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַטִּפְּשִׁים.
ג2 וְאָבִיו וְאִמּוֹ וְכָל הָעָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא הָיָה עוֹבֵד עִמָּהֶם, וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט* וּמֵבִין, עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק מִדַּעְתּוֹ הַנְּכוֹנָה, וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד, וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל, וְהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ.
ג3 וְיָדַע שֶׁכָּל הָעָם טוֹעִים, וְדָבָר שֶׁגָּרַם לָהֶם לְטָעוּת – זֶה שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַצּוּרוֹת עַד שֶׁאָבַד הָאֱמֶת מִדַּעְתָּם. וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ.
ג4 כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר וְיָדַע, הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת* עַל בְּנֵי אוּר כַּשְׂדִּים וְלַעֲרֹךְ דִּין עִמָּהֶם, וְלוֹמַר שֶׁ'אֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהּ'. וְשִׁבֵּר אֶת הַצְּלָמִים,* וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ הָעוֹלָם, וְלוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְהַקְרִיב וּלְנַסֵּךְ, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּהוּ כָּל הַבְּרוּאִים הַבָּאִים. וְרָאוּי לְאַבֵּד וּלְשַׁבֵּר כָּל הַצּוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בָּהֶן כָּל הָעָם כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁהֵם מְדַמִּים שֶׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ אֶלָּא אֵלּוּ.
ג5 כֵּיוָן שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם בִּרְאָיוֹתָיו,* בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָרְגוֹ; נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְיָצָא לְחָרָן, וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד. וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמַּמְלָכָה לְמַמְלָכָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְהוּא קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יי אֵל עוֹלָם"* (בראשית כא,לג).
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
54 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק א' הלכות א'-ב'
55 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק א' הלכה ג'
56 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק ב' הלכות א'-ב'
טען עוד
אומה היודעת את ה'
ג7 וְיַעֲקֹב אָבִינוּ לִמֵּד בָּנָיו כֻּלָּם, וְהִבְדִּיל לֵוִי, וּמִנָּהוּ רֹאשׁ, וְהוֹשִׁיבוֹ בִּישִׁיבָה לְלַמֵּד דֶּרֶךְ יי וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת אַבְרָהָם. וְצִוָּה אֶת בָּנָיו שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּ מִבְּנֵי לֵוִי מְמֻנֶּה* אַחַר מְמֻנֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח הַלִּמּוּד.
ג8 וְהָיָה הַדָּבָר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בִּבְנֵי יַעֲקֹב וּבַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְנַעֲשֵׂית בָּעוֹלָם אֻמָּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת יי. עַד שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְחָזְרוּ לִלְמֹד מַעֲשֵׂיהֶן וְלַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹתָן, חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי, שֶׁעָמַד בְּמִצְוַת אָבוֹת. וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַד שֵׁבֶט לֵוִי עֲבוֹדָה זָרָה.
ג9 וְכִמְעַט קָט* הָיָה, וְהָעִקָּר שֶׁשָּׁתַל אַבְרָהָם נֶעֱקַר, וְחוֹזְרִין בְּנֵי יַעֲקֹב לְטָעוּת הָעַמִּים וּתְעִיָּתָם.* וּמֵאַהֲבַת יי אוֹתָנוּ וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ – עָשָׂה מֹשֶׁה* רַבֵּנוּ וְרַבָּן שֶׁלְּכָל הַנְּבִיאִים, וּשְׁלָחוֹ.
ג10 כֵּיוָן שֶׁנִּתְנַבֵּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּבָחַר יי בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה – הִכְתִּירָן בְּמִצְווֹת, וְהוֹדִיעָן דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, וּמַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט עֲבוֹדָה זָרָה וְכָל הַטּוֹעִין אַחֲרֶיהָ.
___________________________________
אֵיתָן – יסוד, מלשון הפסוק "והאיתנים מוסדי ארץ" (מיכה ו,ב), אחד מכינויו של אברהם אבינו, כמו 'עמודו של עולם'. אוּר כַּשְׂדִּים – העיר שגדל בה אברהם אבינו. לִבּוֹ מְשׁוֹטֵט – מחשבתו מתבוננת וחוקרת. לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת – להקשות קושיות. הַצְּלָמִים – הפסלים, שחשבו להתחבר באמצעותם למהות הרוחנית (מו"נ א,א). בִּרְאָיוֹתָיו – בהוכחותיו. בְּשֵׁם יי אֵל עוֹלָם – הכרזתו של אברהם לכל העולם שבורא העולם הוא ה'. בהכרזה זו פותח הרמב"ם כל אחד מספריו. וְהֵם אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם – כפי שנזכרו בפסוק, שמל אותם אברהם. מְלַמֵּד וּמַחֲזִיר – את האנשים לדרך האמת. מְמֻנֶּה – ראש ישיבה, ללמד. וְכִמְעַט קָט – זמן מועט. לְטָעוּת הָעַמִּים וּתְעִיָּתָם – לשגיאתם ולאבדן דרכם. עָשָׂה מֹשֶׁה – כלשון הכתוב (שמואל–א יב,ו).
ביאורים
הרמב"ם פורס בפנינו סקירה היסטורית בכל הנוגע להתפתחות האמונה באומה הישראלית, החל מאברהם אבינו ועד משה רבנו. יש להעיר שאין כוונת הרמב"ם לתאר את סיבת הבחירה של ה' באומתנו ולתלותה בקבלתנו את אלוהותו עלינו. אין זה הנושא המדובר כאן. אנו עוסקים בהשתלשלות האמונה בייחוד ה', התפתחותה מהיחיד לכלל, וכן בשאלה כיצד הקשר של העולם עם ה', שהוא תכלית העולם והאדם, התברר ויצא אל הפועל במהלך תולדות העולם.
כאמור, תחילת גילוי האמונה בייחוד ה' היתה אצל אברהם אבינו אשר בהתבוננותו והכרת שכלו הבין שכל עבודת האלילים שהייתה נהוגה עד דורו – הבל היא ואיננה מתיישבת עם ההיגיון. אמנם כבר ציין הרמב"ם לעיל שאברהם לא היה הראשון שהאמין אמונה שלמה, היו בודדים שגם הם הגיעו להכרה זו במהלך ההיסטוריה, אך החידוש איתו אנו נפגשים אצל אברהם הוא שגילוי זה לא נשאר אצלו נחלת הפרט אלא הפך למשימת חייו. בהשתדלותו הרבה ובמסירות עצומה השתדל אברהם להפיץ ולהאיר אמת גדולה זו בכלל האנושות, דבר שגם הכניס אותו לסכנה גדולה.
את גילוי האמונה לימד אברהם את יצחק בנו, אשר לימדה ליעקב, ומיעקב התפשטה האמונה לשנים עשר בניו. למרות שכל השבטים היו שותפים לאמונה זו, בכל זאת נבחר שבט לוי להיות בעל תפקיד משמעותי יותר בהפצת ולימוד דרכי האמונה. בגלות מצרים הייתה לשבט לוי עמידה איתנה בשעה ששאר האומה הגיעה למשבר באמונה, שוב נטו לעבודה זרה וחזרו לטעות אחריה. בחסד ה' על האומה, שלח אליה את משה שכיוון אותה בחזרה לדרך האמת ועקר ממנה את העבודה הזרה בלימוד מצוות התורה ואזהרותיה מפני הטעות אחרי העבודה הזרה.
הרחבות
מתי הכיר אברהם את בוראו
וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ. הכסף משנה כותב שמקורו של הרמב"ם לכך הוא דברי המדרש. ואמנם, במדרש נאמר שאברהם הכיר את בוראו בגיל ארבעים ושמונה [בראשית רבה ל, ח], לכן נראה שהרמב"ם גרס "ארבעים" בלא המילה "ושמונה". הראב"ד מעיר על דברי הרמב"ם שישנה דעה נוספת: "יש אגדה - בן שלוש שנים. שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי" [בראשית כו, ה] – מנין עקב". כלומר, אברהם אבינו חי 175 שנה [בראשית כה, ז], ובפסוק כתוב "עקב אשר שמע אברהם בקולי", עקב בגימטריה 172. אם-כן מגיל 3 שמע אברהם בקול ה' ונמצא ששמע בקולו 172 שנה. בהגהות מיימוניות מבואר שניתן לקיים את שתי הדעות גם יחד: בגיל שלוש החל אברהם "לשוטט בדעתו" ולחפש את האמת, ולהכרה הגמורה הגיע בגיל ארבעים. אפשר ללמוד מכאן לימוד גדול: הרי בגיל שלוש אברהם רק החל לחפש את בוראו ומדוע גם לתקופה הזו הפסוק קורא "שמע אברהם בקולי"? אלא שהעובדה שמתחילים לחפש ורוצים את האמת והיושר - היא בעצמה נחשבת לשמיעה בקול ה'.
להצלחת הודיה אסתר בת מוריה הי"ו
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
