ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- הלכות צומח ובעלי חיים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
כידוע הקב"ה ברא מיני אילנות שונים, מהם עצי פרי ומהם עצי סרק, ובין עצי הפרי ישנם עצים שונים כתפוחים, תפוזים, שקדים, אפרסקים וכד', וכל מין שונה מחבירו בטעם פירותיו ובצורת ענפיו ועליו. וכמובן שלכל עץ ועץ שברא הקב"ה בעולם ישנו תפקיד וייעוד מיוחד, וכבר אמרו חז"ל (ב"ר י, ו): "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה עליו ואומר לו גדל". נצטוונו שלא להרכיב שני מיני עצים זה על זה שנאמר (ויקרא יט, יט): "את חקתי תשמרו, בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים". משמעות הציווי הוא לשמור את החוקים שחקק הבורא בטבע, שלא לזווג מין חיה אחד על מין חיה אחרת ושלא להרכיב שני מינים שונים ממיני הצומח זה על זה: לא עצים ממינים שונים, ולא מיני ירקות ממינים שונים, וכן שלא להרכיב עץ על ירק או ירק על עץ (רמב"ן שם, חינוך רמ"ד).
תחילה צריך לבאר, שרק שני מינים שונים אסור להרכיב זה על זה, אבל עץ ממין אחד שיש בו זנים שונים, מותר להרכיבם זה על זה. ולכן מותר להרכיב זן של תפוח אדום ומתוק על זן של תפוח ירוק וחמוץ, ששניהם מיני תפוחים, אבל אסור להרכיב אפרסק על שקד, שהם שני מינים שונים. גם עצי סרק נחשבים כמין בפני עצמו ולפיכך אסור להרכיב עץ פרי על עץ סרק. אבל מותר להרכיב עץ סרק אחד על חבירו מפני שלכל עצי הסרק ישנו מכנה משותף מרכזי, והוא שאינם מניבים פירות, וכיוון שהם נחשבים למין אחד, מותר להרכיב את הסוגים השונים שבעצי הסרק זה על זה 1 .
המניע המרכזי להרכבת האילנות הוא הרצון לצרף ולנצל את התכונות הטובות שבשני עצים. למשל ישנו עץ בעל שורשים איתנים ועמידות גבוהה כנגד מחלות שפירותיו אינם טעימים במיוחד, ואילו לעץ אחר ישנם פירות טעימים מאוד אבל שורשיו חלשים והוא נוטה לקלוט מחלות ולמות. אם כן לוקחים את הכנה 2 מהעץ בעל השורשים החזקים ומרכיבים עליו רוכב מהעץ בעל הפירות הטעימים, וכך מקבלים עץ חזק שמניב פירות טעימים. אם הכנה והרוכב ממין אחד - מותר להרכיבם זה על זה ואם הם ממינים שונים - הדבר אסור מהתורה.
אחת השאלות המרכזיות בדיני כלאיים היא, כיצד קובעים את החלוקה בין המינים השונים. תחילה יש להדגיש שהחלוקה ההלכתית אינה כפי החלוקה המדעית. באופן כללי אפשר לומר שהחלוקה המדעית נוטה להתמקד באפיון מסוים שמבטא את הקו השולט במחקר המדעי באותה תקופה, וכיוון שהדגשים המחקריים משתנים מעת לעת, גם החלוקה המדעית למינים משתנה בהתאם. אולם החלוקה ההלכתית מתייחסת אל כלל העץ כפי שהוא נראה לפנינו, על פי צורת הפרי, עליו, טעמו ואופי גידולו וחכמים קבעו מה נחשב מין אחד ומה שני מינים.
כשעם ישראל חי על אדמתו והסנהדרין הגדולה היתה מכריעה בכל שאלה וספק, היתה ההלכה ברורה וידועה, אולם במשך הזמן וברבות הגלויות התעוררו ספקות לגבי מינים שונים, שאיננו יודעים בוודאות האם הם שני מינים שונים או שמא הם שני זנים של אותו מין. למשל נחלקו גדולי ישראל האחרונים בשאלה האם עץ התפוח הרגיל בעל הפירות הטעימים והתפוח היערי בעל השורשים החזקים - נחשבים כמין אחד או כשני מינים. לדעת ה'לבושי-שרד' כיוון שהתפוח היערי אינו טעים הוא אינו בן מינו של התפוח ואסור להרכיבם. ואילו לדעת ה'משכנות-יעקב' הם נחשבים כמין אחד ומותר להרכיבם, וכן המנהג (פ"ת יו"ד רצה, ב). גם לגבי עצי הדר, כגון אשכוליות ותפוזים ולימונים, ישנו ספק אם הם מינים שונים 3 .
הרכבה והכלאה
ישנו הבדל משמעותי בין הרכבה להכלאה: בהרכבה לוקחים עץ שצומח באדמה, חותכים אותו באופן מיוחד, והוא נקרא 'כנה', ועליו מחברים ענף מעץ אחר שנקרא 'רוכב', וחובשים את שני החלקים ביחד עד אשר הם מתאחים. וכך הם צומחים, כאשר השורשים ותחילת הגזע שייכים למין אחד, ואילו המשך הגזע והענפים והפירות שייכים למין אחר. כאן חשוב להדגיש, למרות ששני העצים חוברו, כל חלק ממשיך לתפקד לפי תכונותיו הטבעיות. הכנה המחוברת לאדמה מפעילה את שורשיה כפי טבעה, והרוכב מוציא פירות לפי טבעו, כך שאין כמעט הבדל בין הפירות הגדלים על הרוכב שהורכב על מין אחר לבין רוכב שגדל באופן טבעי באדמה. נמצא שההרכבה היא זיווג של שני מיני עצים שונים שיש ביניהם חיבור חיצוני בלא שום התמזגות.
הכלאה נעשית על ידי האבקנים. לכל צמח ישנה פריחה. בפריחה יש אבקנים זכרים ושחלה נקבית ועל ידי החרקים, הפרפרים והרוח נפגשים האבקנים הזכריים עם השחלה הנקבית ונוצר הפרי והזרע שממנו אפשר לגדל עץ נוסף. ואם יקחו אבקנים זכריים מעץ ממין אחד ויפגישו אותם עם שחלה נקבית ממין אחר - תיווצר הכלאה של שני מינים שונים, כאשר הפרי שיצמח יהיה בעל תכונות גנטיות משותפות של שני 'ההורים' שלו. יש לציין שאם יכליאו שני מינים, כמעט מכל הכלאה יצא סוג פרי שונה במקצת, שכן בכל פעם מרכיבים אחרים מן הרצף הגנטי של כל מין יבואו לידי ביטוי, ויווצר מיזוג חדש.
בדרך כלל הכלאה של שני מינים אינה מצליחה, פעמים שהאבקנים הזכריים והשחלה אינם מתמזגים ומפרים זה את זה, ופעמים שמפרים אבל הפרי שנוצר אינו מוצלח, אבל לפעמים מצליחים ליצור זיווג מוצלח שיוצר פרי בעל טעם מיוחד, או עץ בעל סגולות מיוחדות, המסוגל, למשל, לצמוח באקלים שלפני כן לא היה יכול להתקיים בו. לשם כך שוקדים מדענים רבים על יצירת הכלאות שונות ומשונות.
אם ההכלאה מתבצעת בין שני סוגים של עץ ממין אחד, ברור שאין איתה שום בעיה, השאלה היא האם מותר ליצור הכלאה בין אבקנים לשחלה ממינים שונים? למעשה, פסק הרב ישראלי זצ"ל, שאין בזה איסור וטעמו - רק פעולה של חיבור שני עצים זה עם זה אסרה התורה ולא פעולה של הכלאה. ועוד שאיסור ההרכבה הוא הדבקת שני מינים שונים באופן שיחיו זה עם זה, אבל בהכלאה אין כאן שני עצים ממין שונה, שכן ההתמזגות נעשתה כבר בעת ההפרייה של האבקנים עם השחלה. אמנם ראוי לציין שיש רבנים שהורו לאיסור, וסברו שכשם שאסור להרכיב שני מיני ענפים זה על זה, כן אסור להכליא שני מיני אבקנים.
אולם לכל הדעות ברור, שלאחר שנוצר זן חדש, בין אם על ידי הכלאה טבעית ברגלי הדבורים, בין אם על ידי מדענים, אין איסור להמשיך ולהשתמש בזן החדש שנוצר, שכן גם אם עברו והרכיבו שני עצים זה על זה, הענפים והפירות הגדלים על העץ מותרים, ומותר אף לזורעם או לנוטעם ולהצמיח מהם עצים נוספים (קובץ התורה והארץ ח"ג 120).
^ 1 כן דייקו הר"ש והרא"ש מהירושלמי (כלאים א, ז), והביאם הב"י רצה, ג. וכן פסק הרמ"א רצה, ו, והש"ך ג', ושלא כחת"ס יו"ד סו"ס רפז שנוטה להחמיר כנגד שאר הפוסקים שמקילים.
^ 2 עיין בפרק הבא "הרכבה והכלאה", בו מבוארות ההגדרות השונות (העורך).
^ 3. כיום אין אפשרות לגדל פרדסי הדר בלא להשתמש בעצים מורכבים ממין הדר אחד על מין הדר אחר. ולכן אף שדעת הרב קוק במשפט כהן כ"ה נוטה להחמיר שתפוזים ואשכוליות הם שני מינים. מקובל להקל כדעת החזון איש (כלאים ג, ז) שפירות ההדר נחשבים כספק מין אחד ספק שני מינים. ואם כן אף שליהודי אסור להרכיבם שספיקא דאורייתא לחומרא, מכל מקום מותר לומר לגוי להרכיבם, ואח"כ היהודי יכול להמשיך לקיימם ולטפל בהם. ונהגו להקל כיוון שזו שעת הדחק, שאם לא נקל לא נוכל כמעט לגדל פירות הדר, שכולם מורכבים ממין הדר אחד על חבירו.
^ 2 עיין בפרק הבא "הרכבה והכלאה", בו מבוארות ההגדרות השונות (העורך).
^ 3. כיום אין אפשרות לגדל פרדסי הדר בלא להשתמש בעצים מורכבים ממין הדר אחד על מין הדר אחר. ולכן אף שדעת הרב קוק במשפט כהן כ"ה נוטה להחמיר שתפוזים ואשכוליות הם שני מינים. מקובל להקל כדעת החזון איש (כלאים ג, ז) שפירות ההדר נחשבים כספק מין אחד ספק שני מינים. ואם כן אף שליהודי אסור להרכיבם שספיקא דאורייתא לחומרא, מכל מקום מותר לומר לגוי להרכיבם, ואח"כ היהודי יכול להמשיך לקיימם ולטפל בהם. ונהגו להקל כיוון שזו שעת הדחק, שאם לא נקל לא נוכל כמעט לגדל פירות הדר, שכולם מורכבים ממין הדר אחד על חבירו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
