ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אך בלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.
באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, ושוב הרימו המהרש"א. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.
באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...
הבאתי סיפור זה כדי להמחיש את המנהג שנהגו חלק מקהילות אירופה, שלא ללמוד תורה בלילה זה, כי בלילה זה הטומאה מתגברת וכביכול אור התורה יפול בידי ה'חיצונים'. כיום, בארץ ישראל – ארץ הקודש סוברים רוב גדולי ישראל וכן מנהג רוב ישראל, שאין לטומאה שליטה כאן ואין לחוש לכך.
אולם מצינו הד נוסף לכל העניין, שיש לו נגיעה בחיינו. תקופה זו בשנה, תקופת לילי טבת הארוכים, היא התקופה שבה הלילה גובר על היום והחושך מתגבר. בתקופה זו אנו מדליקים את אור החנוכה – מחד, ומאידך – אנו מתאבלים בצום עשרה בטבת. יותר מזה, השולחן ערוך (או"ח תקפ) מונה את הימים בהם מתענים היחידים, וכותב – "בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". אם כך בימי שיא החושך, יש מחד את אור החנוכה ומאידך – שלושה ימי חושך. מה העניין?
יותר מזה – יש לשאול על השו"ע, מהי אותה הצרה שאירעה ב- ט' בטבת? יש מהפוסקים שכותבים שמת בו עזרא. אבל תוספות חדשים כותב שזהו היום בו נולד אותו האיש הנוצרי, ובפשטות זו הסיבה שבגללה העלים השו"ע את הצרה שאירעה ב- ט' טבת.
אם כך, החוטים נקשרים. ימי שיא החושך של החורף מקבילים לימים החשוכים בהיסטוריה של עם ישראל, הימים בהם מסתיר ה' את פניו מאיתנו, ועלינו לחפשו בחושך, ולמצוא את אורו הנסתר. כאלו היו ימי תקופת החשמונאים, שבהם הסתלקה הנבואה מהעולם ושוב לא דיבר גלויות עם ישראל, והיה עלינו לגלות את מסריו הנסתרים דרך התורה שבעל פה. בחנוכה הצלחנו לקלוט את אשר רמז לנו ה', וזכינו לאור.
אולם, מסרים נסתרים יכולים בקלות להתעוות. האדם מחליט שה' רומז לו לכיוון מסוים, אך זו טעות והוא פונה לכיוונים שליליים. האור לובש פנים זרות והופך לחושך כפול ומכופל. אמירה זו מתבטאת בתרגום התורה ליוונית, שאור התורה נשבה בידי הגויים, שהפכו חופשיים לעוותו ולפרשו כרצונם. זוהי גם הנצרות, הלוקחת את אור ישראל ומלבישתו פנים זרות ושליליות.
בימים אלה, עומדים זה לעומת זה – אור החנוכה ושלושת ימי החושך. לוחשים לנו להיזהר רבות בקליטת אור ה' כפי פך השמן הטהור של הכוהנים הגדולים וכנסת ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.















