ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
הרב עקיבא כהנא
מובא בגמרא בשבת (פא ע"ב) שאדם שלקח פרפיסא (עציץ נקוב – רש"י) שהיה מונח על האדמה ישירות, והניח אותו על יתידות חייב משום תולש.
רש"י מוסיף (ד"ה חייב) שאין הכוונה שהוא חייב מדאורייתא משום תולש, שהרי הגמרא עצמה כותבת שחכמים התירו בשבת לקנח עם חול שיש בו עשבים (צרור שעלו בו עשבים), ואם זה נחשב כתולש מהתורה, לא היו מתירים לעשות זאת בשבת גם מפני כבוד הבריות.
אמנם הרמב"ם (שבת ח, ד) כותב שאדם שתולש רגב עפר שיש בו עשבים ממקומו, חייב משום תולש. ומבאר המגיד משנה שהרמב"ם באמת לא מביא את ההיתר שכתוב בגמרא לקנח בשבת בצרור שעלו בו עשבים, כי סובר שזהו איסור דאורייתא (או שסובר שמותר לקנח בעשבים, אם הם מונחים על יתידות, כי אז לא ביצע פעולת תלישה) מרכבת המשנה מבאר שלרמב"ם מה שאסור לשים את העשבים על יתידות, זה רק אם מניח אותם שם זמן רב, ואז העשבים מתייבשים ומתים, אבל אם רק מקנח איתם, ומחזיר אותם מיד לקרקע, אינו עובר על איסור תולש. האור שמח (שם) מבאר שיש הבדל בין אם לוקח עשבים שגדלים על הלחות של החול שאיתם, אז אם לוקח את החול יחד איתם אינו תולש, אמנם אם לוקח עציץ שיונק מהקרקע נחשב כתולש מהתורה.
שולחן ערוך פסק (שלו, ח) שיש להזהר מלהרים גם עציץ שאינו נקוב, מהרצפה על יתידות. והגר"א מבאר (ח) שמכיוון שיש מחלוקת בין רש"י לתוס' בגיטין (ז ע"ב) לרש"י עציץ מעץ גם אם אינו נקוב נחשב כמו נקוב כי הלחלוחית עוברת דרך העץ, ולדעת תוס' עציץ של חרס גם אם אינו נקוב נחשב כנקוב, לכן יש להזהר גם בעציץ של חרס וגם בעציץ של עץ מלהרים אותם מהקרקע. וכן כתב בביאור הלכה (ד"ה אפילו) שאין לומר ששו"ע חשש לדעת הרמב"ם, כיון שבסימן שיב סעיף ג כתב שניתן לקנח בצרור שעלו בו עשבים, שלא כדברי הרמב"ם (אמנם לשיטת האו"ש ומרכבת המשנה שהזכרנו אין ראייה).
ניתן ללמוד מכאן שלדעת הרמב"ם גם אם רק מחליש יניקה של עציץ מהקרקע ולא תלש ממש, נחשב לתולש. אמנם, האור שמח (מאכלות אסורות יד, יד) מחלק בין מלאכות שבת שיש בהם שיעור ובהן אם החליש את הכח, לא ניתן לומר שחייב, ולכן אינו חייב לדעת רש"י אם העביר עציץ נקוב מקרקע ליתידות, אמנם בכיבוי שאין בה שיעור וגם כלשהו חייב, לכן גם אם מחליש את כח הנר קצת, בזה גם כן יעבור על כיבוי. לעומתו האגלי טל (זורע כב) כותב שיש להבדיל בין מלאכות שבת שהיו במשכן כמו השקיה שבהם גם אם מוסיף זריעה, ולמרות שהדבר כבר היה זרוע חייב, אמנם במלאכות שלא היו במשכן כמו עציץ שמעלה אותו מקרקע ליתידות, בזה אינו חייב כיון שהוא כבר זרוע.
ומכח זה הר צבי (או"ח א, ריא) דן אם מותר לפתוח בשבת גג זכוכית שנמצא מעל גינה שנמצאת בתוך הבית (פטיו) על מנת להוסיף אור לגינה, האם יהיה בזה תולדה של זורע, כיון שהוא מוסיף עוד אור וצמיחה? ההר צבי מקל כי סובר שבכל מקרה זה זורע רק באופן של גרמא ולא בידיים. אמנם לעומתו היחוה דעת (ה, כט) והשש"כ (כו, ט) מחמירים כי חוששים משום זורע, ומקילים רק באופן שפתיחת החלון נועדה בשביל אוויר, ורק מועילה לצמחים כפסיק רישא במלאכה דרבנן.
קשה עליי פרידתכם
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אוצרות בלב הים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
