ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ו מֵאֵמָתַי מַתְחִיל אָבִיו לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה? מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר, מְלַמְּדוֹ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה" (שם לג,ד) וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִפָּרָשַׁת 'שְׁמַע'* (שם ו,ד). וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט, פְּסוּקִים פְּסוּקִים, עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן שֵׁשׁ אוֹ בֶּן שֶׁבַע, לְפִי בֻּרְיוֹ,* מוֹלִיכוֹ אֵצֶל מְלַמֵּד הַתִּינוֹקוֹת.
ז1 הָיָה מִנְהַג הַמְּדִינָה* לִקַּח מְלַמֵּד הַתִּינוֹקוֹת שָׂכָר – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ. וְחַיָּב לְלַמְּדוֹ בְּשָׂכָר עַד שֶׁיִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כֻּלָּהּ.*
ז2 מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְלַמֵּד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּשָׂכָר* – מֻתָּר לְלַמֵּד בְּשָׂכָר. אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – אָסוּר לְלַמְּדָהּ בְּשָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר:* "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם" (שם ד,ה) – מָה אֲנִי בְּחִנָּם לָמַדְתִּי, אַף אַתֶּם בְּחִנָּם לְמַדְתֶּם מִמֶּנִּי. וְכֵן כְּשֶׁתְּלַמְּדוּ לְדוֹרוֹת – בְּחִנָּם, כְּמוֹ שֶׁלְּמַדְתֶּם מִמֶּנִּי.
ז3 לֹא מָצָא מִי שֶׁיְּלַמְּדוֹ בְּחִנָּם – יִלְמֹד בְּשָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת קְנֵה" (משלי כג,כג). יָכוֹל יְלַמֵּד לַאֲחֵרִים בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַל תִּמְכֹּר" (שם). הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָסוּר לוֹ לְלַמֵּד בְּשָׂכָר, אַף עַל פִּי שֶׁלִּמְּדוֹ רַבּוֹ בְּשָׂכָר.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
45 - לימוד שבועי כ"ז שבט- ב אדר תשע"ה
46 - הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכות ו'–ז'
47 - הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכות ח'-י"ג
טען עוד
וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִפָּרָשַׁת שְׁמַע – "שמע ישראל, ה' אלהינו ה' אחד". לְפִי בֻּרְיוֹ – לפי יכולת הלימוד שלו. מְדִינָה – עיר. תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כֻּלָּהּ¬ – התנ"ך. לְלַמֵּד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּשָׂכָר – "מתוך כוונה שיהא אותו שכר שכר לימוד הטעמים ושכר שמירת התינוקות, שלא ייעזבו ויתקלקלו" (פה"מ נדרים ד,ג). שֶׁנֶּאֱמַר – בדברי משה אל העם.
ביאורים
לימוד התורה הוא המצוה הראשונה שהילד היהודי מתחיל לקיים בעצמו . האב מצֻווה להתחיל ללמד את בנו את פסוקי התורה כבר מהרגע שהוא מתחיל לדבר, על אף שהוא אינו מבין לעומק את תוכנם. המילה הראשונה שצריך לחנך את הילד לומר היא: 'תורה'. דבר זה מלמדנו שלימוד התורה איננו רק מצוה אינטלקטואלית שפונה אל השכל אלא דרך חיים ותרבות רוחנית מתמדת.
בשלב הראשון של לימוד הבן, צריך האב ללמד את בנו בעצמו, אך בשלב השני, כשהילד כבר הגיע לגיל חינוך, שולח אותו האב למלמד תינוקות, אשר בקי במלאכת החינוך, כדי שיקנה לילד את התורה כולה. שם פוגש הבן ילדים נוספים ונוצרת אווירה חברתית מדרבנת סביב לימוד התורה.
הילד מחויב ללמוד את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, אך יש כמה הבדלים ביניהן:
א. עבור לימוד תורה שבכתב מותר לקחת שכר, ואילו את התורה שבעל פה אסור ללמד בשכר.
ב. החיוב של האב ללמד את הבן בשכר הוא רק בתורה שבכתב, שזו התורה וכן הנביאים והכתובים. לעומת זאת, החובה להמשיך וללמוד את התורה שבעל פה מוטלת על הבן, ואפילו 'לא מצא', הבן, 'מי שילמדו בחינם - ילמד בשכר', כדי ללמוד גם את התורה שבעל פה.
ניתן לבאר ששורש ההבדל הוא שתורה שבעל פה לומדים מתוך הבנה כאשר האדם כבר גדול ועומד על דעתו. עיקר חכמת התורה והבנתה לעומק הוא בתורה שבעל פה, והצורך ברב שילמד את האדם תורה שבעל פה הוא הכרחי. אם תלמיד חכם ייקח כסף על כך שהוא מלמד הוא יוכל להרוויח מכך שכר רב, אך בדרך זו מעמדם של תלמידי החכמים ושל התורה ירד. התורה תיהפך להיות כ"קרדום לחפור בה", אנשים ילמדו אותה לשם מקצוע על מנת להרוויח כסף, והיא תיחשב בעיניהם כאחת מן המלאכות. כדי למנוע מציאות זו נאסר עלינו ללמדה בשכר. אך את התורה שבכתב ניתן ללמוד גם באופן עצמאי. היא כתובה ומתוחמת ובמאמץ עצמי ניתן להגיע להקפתה ולהבנתה. לכן אין חשש לזלזול בתורה ובלומדיה אם ילמדו אותה בשכר.
הרחבות
שכר המלמדים
אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - אָסוּר לְלַמְּדָהּ בְּשָׂכָר. בימינו מקובל ללמד תורה בשכר. כיצד זה מתיישב עם ההלכה שלמדנו כאן? הרב אליעזר מלמד דן בכך בהרחבה ומעלה מדברי התלמוד והפוסקים כמה סברות להתיר את קבלת השכר במקרים שונים. בין השאר הוא מתאר שינוי היסטורי בלימוד התורה ובלומדי התורה עד שכיום קשה לאדם להיות גם תלמיד חכם וללמד תורה וגם להתפרנס ממעשה ידיו. ולכן "ברור שעל פי ההלכה אין שום איסור בזה שהרבנים מקבלים פרנסתם מן הציבור, שכן מה שהציבור נותן לרבנים ולמורים הוא שכר בטלה, כלומר, שכר עבור זה שהם מתפנים ממלאכתם ומלמדים תורה בישראל. שאם לא היו משלמים להם שכר, היו צריכים לעבוד בעבודה אחרת ולא הייתה בידם אפשרות ללמד תורה. ואף שחלק מן הזמן הם לומדים בעצמם, מכל מקום גם לימוד זה הוא לתועלת הציבור, שעל ידו יוכלו לשמור על רמתם התורנית, ומתוך כך יוכלו ללמד תורה ולפסוק הלכות. שכן כיום לא ניתן לשמור על רמה נאותה של תלמיד חכם בלא להקדיש לכך את כל היום, לפיכך הציבור מבקש מאותם המסוגלים לשמש ברבנות לפנות את כל זמנם כדי ללמוד וללמד, ועבור כך משלמים להם שכר בטלה" [פניני הלכה, ליקוטים א עמוד 37, ועיין גם בשאר דבריו].
לעילוי נשמת מרת תמו בת חנה עמאר ע"ה
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך לומדים גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שימוש נכון בתנור הביתי
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
