ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ז1 תַּלְמִיד חֲכָמִים – לֹא יְהֵא צוֹעֵק וְצוֹוֵחַ בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ כַּבְּהֵמוֹת וְכַחַיּוֹת, וְלֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בְּיוֹתֵר, אֶלָּא דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת. וּכְשֶׁיְּדַבֵּר בְּנַחַת, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּדִבְרֵי גַּסֵּי הָרוּחַ. * וּמַקְדִּים לִשְׁלוֹם כָּל אָדָם, * כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רוּחָן נוֹחָה הֵימֶנּוּ. * וְדָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. * מְסַפֵּר בְּשֶׁבַח חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ מְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ כְּלָל. * אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם.
ז2 אִם רוֹאֶה מָקוֹם שֶׁדְּבָרָיו מוֹעִילִים וְנִשְׁמָעִים – אוֹמֵר; וְאִם לָאו – שׁוֹתֵק. כֵּיצַד? לֹא יְרַצֶּה * אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ; * וְלֹא יִשְׁאַל לוֹ עַל נִדְרוֹ * בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר, עַד שֶׁתִּתְקָרֵר דַּעְתּוֹ וְיָנוּחַ; וְלֹא יְנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, * מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּהוּל עַד שֶׁיִּקָּבֵר, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְלֹא יֵרָאֶה לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ, * אֶלָּא יַעְלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ.
ז3 וְלֹא יְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ, * וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע, אֶלָּא בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא אוֹ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹ בְּדִבְרֵי חָכְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְלֹא יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, וַאֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ * אוֹ אֲחוֹתוֹ אוֹ בִּתּוֹ.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
32 - הלכות דעות פרק ה' הלכות ד'-ו'
33 - הלכות דעות פרק ה' הלכה ז'
34 - הלכות דעות פרק ה' הלכות ח'-ט'
טען עוד
ביאורים
הדיבור מגלה לנו באופן מיוחד את אישיותו הכללית של האדם. מניתוח מכלול הדיבורים של אדם אנו יכולים לדעת את מצבו הנפשי, את הילך מחשבותיו, את שאיפותיו, את מדרגתו המוסרית ואת כל הקרוב ללבו. הדיבור הוא היציאה הראשונה של כל העולם המחשבתי שלנו והירידה שלו אל חיי המעשה. לכן הוא הכי קרוב לעולם המחשבה, הכי מושפע ממנו והכי משפיע עליו. ולכן האדם נקרא 'מדבר' ולא 'חושב', כי הדיבור הוא המבטא בצורה החזקה ביותר את ההופעה המשולבת של הרוח והחומר.
דיבורי האדם, והאופן שבו הם נאמרים, מלמדים אותנו על כלל השפעת החכמה על חיי האדם. דיבור החכם נעשה בנחת ובשלווה, והם מלמדים על הסדר שבראשו ועל יכלתו להביט אל הנולד. כך הוא לעולם אינו מגיע למצב של סערה או לחץ. תגובותיו מחושבות, והוא אינו נותן ביטוי להתפרצויות רגשיות שיזיקו לו לבסוף. הוא נותן מקום לתגובות רגשיות רק על פי קו החכמה, כאשר הוא יודע שרגש זה יביא ברכה וטובה. לכן, למשל, הוא לא מנסה להשקיט כעסו של חברו או להפיג את צערו בזמן שחברו אינו בשליטה מלאה ואינו פתוח להקשבה.
רגשות הניכור והתחרות של 'הרחוב' מביאות אותנו לראות בזולת מתחרה העומד נגדנו. הם הגורמים לנו לשפוט את הזולת לרעה ואת עצמנו לטובה. רגשות תחרות אלו אינם משתלטים על החכם, ולכן הוא תמיד יהיה קשוב לנקודת המבט של הזולת. התבוננותו זו תביא אותו לשפוט את כולם לטובה, כי כשמבינים את נקודת המבט של הזולת מבינים גם את התנהגויותיו.
דיבור החכם מתאפיין גם ברגישות מוסרית גבוהה. הוא נזהר אפילו מהערה או מביטוי שאינם מדויקים, ועם זאת הוא אינו קנאי לאמת ללא מחשבה, ובמקום שראוי ונכון הוא משנה מן האמת, כגון לצורך הבאת שלום. כמו כן מאחר שדבריו מבטאים את תודעתו ואת עולמו הפנימי, וכן משפיעים על תודעת הסובב אותו – דבריו לעולם יהיו חיוביים ומועילים, כדברי חכמה, עזרה, אהבה או אופטימיות. החכם גם מגלה רמה גבוהה של תחושת אחריות, ולכן הוא ערני לכך שלא הכל מכירים את קרובות משפחתו. לכן הוא ייזהר לא לדבר איתן בפומבי מעבר לאופן שבו הוא נוהג לדבר עם אישה זרה.
הרחבות
דרך ארץ קדמה לתורה
תַּלְמִיד חֲכָמִים - לֹא יְהֵא צוֹעֵק וְצוֹוֵחַ בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ כַּבְּהֵמוֹת וְכַחַיּוֹת. במשנה נאמר: "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה" [אבות ג, יז]. פירש רבנו יונה: "רוצה לומר שצריך תחלה לתקן את עצמו במדות. ובזה תשכון התורה עליו שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מדות טובות לא שילמוד התורה ואחר כך יקח לו המצות כי אי אפשר" [פירוש לאבות, שם]. התורה הקדושה אינה נקלטת בנפשו של מי שמידותיו מושחתות, וכדברי המדרש "דרך ארץ קדמה לתורה" [תנא דבי אליהו, א]. על חשיבות נוספת להקדמת עבודת המידות ללימוד התורה כותב הגר"א: "עניין התורה לנפש דוגמת המטר לארץ שמצמיח מה שנזרע בה סם חיים או סם מוות. כן בתורה מצמיח מה שבלבו, אם לבו טוב תגדיל יראתו, ואם בלבו שורש פורה ראש ולענה יגדל הטינא (רשעות) בלבו, כמו שכתוב צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". לשם כך מדריך הגר"א לעשות חשבון נפש: "על כן צריך לפנות לבו בכל יום קודם הלמוד ואחריו מעיפוש הדעות והמידות, ביראת חטא ומעשים טובים" [אבן שלמה א, יא]. הרב קוק מסביר שכאשר ניגשים ללמוד תורה מתוך מודעות למידות הצריכות תיקון, גם הלימוד עצמו יעלה את המידות והאדם ילך ויתוקן ואף יתעלה מעלה אחר מעלה [אורות התורה יא, ו].
לעילוי נשמת אסתר בת יפה ז"ל
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא בנאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו (רמב"ם על פי הרמב"ם(. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם.
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
