ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואולם, יש הבדל בולט בין ניסי חנוכה לנס פורים.
בחנוכה בולט המימד העל-טבעי. צבא יווני אדיר הובס על ידי קומץ יהודים חמושים בנשק עלוב; פך-שמן שהיה יכול לדלוק יום אחד בלבד, דלק באורח על-טבעי שמונה ימים.
בפורים, לעומת זאת, איננו רואים בבירור כזה את הכוח העל-טבעי. במגילת אסתר לא מוזכר שם ה' אפילו פעם אחת. גם כל פרשת ההצלה של פורים מתנהלת כאילו בטבעיות: אין מהפיכות, אין פריצה של חוקי-הטבע. אילו פתאום הייתה באה רוח סערה ונושאת את המן אל תוך ים-סוף, ומרדכי היה זוכה לסיור במרכבת-אש בשמי שושן - זה נס! או שחיילי אחשורוש היום אוחזים בנשק כדי להרוג את היהודים, וכל כלי הנשק, בכל מאה עשרים ושבע מדינות המלך, היו יוצאים לפתע מכלל פעולה - זה נס גדול! אבל מה בסך-הכול קרה שם? אסתר היהודייה נבחרה למלכה.
מרדכי היהודי, שישב בשער המלך, חשף מזימת התנקשות במלך ודיווח לו על כך. לילה אחד, כשנדדה שנת המלך וביקש לקרוא לפניו מספר הזיכרונות, נפתח הספר בדיוק במקום שבו נרשם מעשהו של מרדכי. המלך הרהר כיצד לגמול למרדכי על שהציל את חייו, ובאותו זמן (אמנם מוקדם מאד, לפנות בוקר) הסתובב המן בחצר המלך ו"עשה רעש". הוא בא להציע למלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין למטרה זו... המלך קרא להמן וביקש את עצתו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו". "ויאמר המן בלבו: למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?", וייעץ למלך ששר משרי המלך ירכיב את האיש על סוס מלכות, כשהוא לבוש בבגדים שלבש המלך ועם כתר מלכות בראשו... המלך אימץ את הרעיון של המן וציווה עליו להרכיב את מרדכי על סוס המלך ברחוב העיר. בלילה נערכה המסיבה שהכינה אסתר בבית המלך, ובמהלכה גילתה למלך על יהדותה ועל סופה הצפוי מגזירת המן, ביחד עם כל היהודים. המלך נבהל, התחרט וביקש להעניש את המן על זממו. בזעמו יצא לרגע לשאוף אויר צח, והמן עמד לבקש על נפשו מלפני אסתר. המלך שב פנימה סר ונזעף והמן המבוהל נפל על המיטה (כורסה) שאסתר ישבה עליה. המלך הזועף נזעק: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית!". ובדרך זו השתלשלו האירועים עד לתליית המן ובניו על העץ אשר הכין למרדכי.
אין ספק שהיה כאן צירוף מקרים נדיר ביותר, אבל מה היה כאן על-טבעי?
למרות זאת גדולה שמחת פורים משמחת חנוכה, "עד דלא ידע" - שמחה עצומה שאין דוגמתה בשאר חגי ישראל.
פורים מציג לעינינו נס מסוג מיוחד במינו - נס שמתרחש בתוך אפיקי הטבע. כשמעמיקים להתבונן בהתרחשויות, רואים שבעצם שום דבר בסיפור פורים אינו 'מקרי' כלל וכלל. בראייה מעמיקה וכוללת אנו מגלים בבהירות את היד-המכוונת שסיבבה את המאורעות. אנו מבינים, שלאמיתו של דבר אירע שם נס אדיר, אלא שהוא הוסתר בתוך התרחשויות טבעיות וכאילו 'מקריות'.
לפקוח עיניים ולראות ניסים
פורים מגלה לנו איפוא את אחת הדרכים שבאמצעותן משגיח הקדוש-ברוך-הוא על עולמו - הנס המוסתר בתוך הטבע. לא תמיד בא הנס בקולות ובברקים ובצורה המשאירה את כולנו פעורי-פה. לעיתים קורה הנס בשקט-בשקט, בתוך החיים השיגרתיים, כשהוא חבוי היטב באירועים יום-יומיים. אך למרות זאת, הנס הוא נס, כמובן.
פורים מלמדנו לפקוח את העיניים ולחפש את ההשגחה העליונה גם בדברים השיגרתיים ביותר. הוא ממחיש עבורנו את אחד מעיקרי האמונה היהודית - האמונה בהשגחתו המוחלטת של הקב"ה על כל הנעשה. הוא מוכיח לנו, כי שום דבר שקורה בעולם איננו מקרי, וכי הבורא הוא המכוון ישירות גם את הדברים הפשוטים והשיגרתיים ביותר.
שומר-ראש אישי
לכן אנו שמחים כל-כך בפורים. הודות ליום זה אנו חשים, שהקדוש-ברוך-הוא נמצא איתנו בכל רגע ורגע ומכוון את צעדינו. ומה יכול לשמח יותר מהידיעה, שמלך-מלכי-המלכים בכבודו ובעצמו ניצב לצד כל אחד מאיתנו, עוזר לנו ומגן עלינו מכל רע!
עלינו רק לזכות להיות ראויים לחסד נפלא זה של הבורא, על-ידי השתדלות מירבית ללמוד את תורתו ולקיים את מצוותיו, איש איש בהתאם לכוחו ולאפשרויותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
