ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
א. השמלות פעמיים בפרשה מופיעות.
בסמוך, פסוק ליד פסוק הן באות.
בראשון, משמשות למשארותם הצרורות,
ושאולות משכנות – השמלות האחרות.
ב. שתי מצוות משמשות כאותות,
האחת במצריים והאחרת לדורות.
למי ולמה הן אות וסימן,
ומה המקום שנקבע לנתינתן?
האם זכורות לכם עוד שתי אותות,
אף הן מצוות, מהיותר חשובות?
ג. ששה-עשר פסוקים רצופים
כולם בתפילת ימות-החול מופיעים.
אותם בציבור קוראים
לא רק בשבת אלא גם באחד מהמועדים.
פסוקים אלו לא רק בתורה כתובים,
אלא בכל יום-חול על גופנו מונחים.
*
גם בפרשה הבאה פסוקים רבים ורצופים,
אף הם בתפילה, כל יום נאמרים.
וגם הם בציבור נקראים
באחד מימי המועדים האחרים.
ד. פרשיות הסדרה בפסח עוסקות,
אך בפרשה נמצא גם את סוכות.
העובדה שמצות-פסח בסוכות נאפות,
את החידה והתמיהה עשויה להרבות.
ה. שתי מילים: "ובשאר ארצות"
לפסוק בפרשתנו - בתרגום השבעים נוספות.
זאת, כדי לפתור שאלה וסתירה,
שלמנין שנות הישיבה והשהות קשורה.
(לרוצים להעמיק בסוגיה,
זו במגילה בדף ט' מצויה).
ו. דבר בפרשתנו ארע,
"וכמוהו עוד לא היה" וקרה.
וכן בעתיד -
"כמוהו לא יוסיף".
זאת, פעמיים בסדרה,
ודומה לו גם בפרשה שעברה.
שם בלא החלק השני הנוגע לקביעה,
על שבעתיד תצומצם הפגיעה.
ז. בשם הסדרה נרמז ונחבא
על כמה מה"עשר" מסופר בה.
*
בכל אחת ממכות הסדרה
אפילה וחשכה בה שררה.
אחת - כל כולה
חשכה ואפילה.
אחרת בעת חשכה גמורה -
בחצות-ליל התרחשה הצרה.
והנה מעיון בכתוב מתברר
שגם בראשונה - חושך שורר.
ועוד בפרשה הבאה
גם כן חשכה מופיעה.
אף זאת, כתפאורה למכה נכבדה
שאת צבא מצריים מכלה ומשמידה.
ח. מי הוא שמבקש ברכה בפרשה
ומה תוכנה של זו המבוקשה?
ט. למי חלקו גדולה וכבוד
ומדוע בעיני רבים גדל מאוד?
י. במה נתייחדה פרשתנו זאת,
על כך מדברי רש"י נוכל ללמוד.
הכוונה לרש"י בתחילת התורה,
המעלה שאלה שלפרשתנו קשורה.
י"א. בפרשתנו, מצוות רבות מנויות,
מהן גם מצוות יומיומיות.
ערוך רשימה של כ"מנין" מצוות,
שבימינו, גם כן, נוהגות.
ציין בכל מצווה את זמנה,
האם בפסח, או בכל ימות השנה.
י"ב. כנגד ארבעה בנים דברה תורה
כולם נזכרים (ברש"י) אצלנו בסדרה.
שאלת החכם ב"ואתחנן" נזכרה
ובכל השאר – פרשתנו דברה.
א- מצא את מקום שאלת הרשע,
והיכן תשובתו אצלנו בפרשה?
ב- מיהו מהארבעה הבן הטפש?
זאת ברש"י עיין ובקש.
ג- ועוד בדוק את השאלות והתשובות,
וראה כמה מהן דווקא לפסח מתייחסות.
תשובות
א. (י"ב, ל"ד-ל"ה).
ב. נתינת הדם על המזוזות והמשקוף "והיה הדם לכם לאות על הבתים" (י"ב, י"ג), והנחת תפילין על היד ועל הראש "והיה לך לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך" (יג, ט').
מילה (בראשית י"ז, י"א) ושבת (שמות ל"א, י"ג).
ג. פרשיות 'קדש לי' ו'כי יביאך' (י"ג, א'-ט"ז) כתובות בתפילין ונקראות ביום שלישי של פסח. שירת הים, נקראת בשביעי של פסח.
ד. "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה... ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים" (י"ב, ל"ז-ל"ט). ועיין רמב"ן ופרשנים שם.
ה. בפסוק "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה" (י"ב, מ') הוסיפו בתרגום השבעים שנכתב לתלמי המלך 'אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות שלושים שנה וארבע מאות שנה', בגלל שבנ"י לא ישבו במצרים ארבע מאות ושלושים שנה, והמניין הוא מברית בין הבתרים. ועיין רש"י על הפסוק ובמגילה.
ו. במכת ארבה (י', י"ד), ובמכת בכורות (י"א, ו'). ובפרשה שעברה במכת ברד (ט', י"ח).
ז. 'בא' בגימטריה 3 כשלושת המכות שסופרות בה.
מכת חושך, מכת בכורות בחצות הלילה, במכת ארבה נאמר "ויכס את עין הארץ ותחשך הארץ". לפני קריעת ים סוף נאמר "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" (י"ד, כ').
ח. לאחר מכת בכורות פרעה מבקש ממשה שילכו ממצרים "וברכתם גם אותי" (י"ב, ל"ב). רש"י שם כותב שביקש "התפללו עלי שלא אמות שאני בכור".
ט. "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" (י"א, ג')
י. בפרשה יש את המצווה הראשונה שנצטוו ישראל- 'החודש הזה לכם' (רש"י בראשית א',א').
י"א. בפסח- מצות השבתת החמץ, מצות אכילת מצה, שלא ימצא חמץ ברשותינו בפסח, שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ, שלא לאכול חמץ בפסח, שלא יראה לנו חמץ בפסח, מצות סיפור יציאת מצרים.
כל השנה- מצות קידוש הבכורות, מצות פדיון פטר חמור, מצות עריפת פטר חמור. (ע"פ ספר החינוך)
י"ב. א- "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (י"ב, כ"ו)
ב- הבן התם. "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת" (י"ג, י"ד), וברש"י 'זה תינוק
טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת'.
ג- שאלת הרשע ושאינו יודע לשאול (י"ג, ח') כתובים בענייני פסח, ושאלות התם והחכם (דברים ו', כ') כתובים בעניינים אחרים.
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א, בשנת תשמ"ד בעת היותו רב קיבוץ כפר עציון.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מכינים תה בשבת?
דיני פלסטר בשבת
אוצרות בלב הים
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
