ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
א. השמלות פעמיים בפרשה מופיעות.
בסמוך, פסוק ליד פסוק הן באות.
בראשון, משמשות למשארותם הצרורות,
ושאולות משכנות – השמלות האחרות.
ב. שתי מצוות משמשות כאותות,
האחת במצריים והאחרת לדורות.
למי ולמה הן אות וסימן,
ומה המקום שנקבע לנתינתן?
האם זכורות לכם עוד שתי אותות,
אף הן מצוות, מהיותר חשובות?
ג. ששה-עשר פסוקים רצופים
כולם בתפילת ימות-החול מופיעים.
אותם בציבור קוראים
לא רק בשבת אלא גם באחד מהמועדים.
פסוקים אלו לא רק בתורה כתובים,
אלא בכל יום-חול על גופנו מונחים.
*
גם בפרשה הבאה פסוקים רבים ורצופים,
אף הם בתפילה, כל יום נאמרים.
וגם הם בציבור נקראים
באחד מימי המועדים האחרים.
ד. פרשיות הסדרה בפסח עוסקות,
אך בפרשה נמצא גם את סוכות.
העובדה שמצות-פסח בסוכות נאפות,
את החידה והתמיהה עשויה להרבות.
ה. שתי מילים: "ובשאר ארצות"
לפסוק בפרשתנו - בתרגום השבעים נוספות.
זאת, כדי לפתור שאלה וסתירה,
שלמנין שנות הישיבה והשהות קשורה.
(לרוצים להעמיק בסוגיה,
זו במגילה בדף ט' מצויה).
ו. דבר בפרשתנו ארע,
"וכמוהו עוד לא היה" וקרה.
וכן בעתיד -
"כמוהו לא יוסיף".
זאת, פעמיים בסדרה,
ודומה לו גם בפרשה שעברה.
שם בלא החלק השני הנוגע לקביעה,
על שבעתיד תצומצם הפגיעה.
ז. בשם הסדרה נרמז ונחבא
על כמה מה"עשר" מסופר בה.
*
בכל אחת ממכות הסדרה
אפילה וחשכה בה שררה.
אחת - כל כולה
חשכה ואפילה.
אחרת בעת חשכה גמורה -
בחצות-ליל התרחשה הצרה.
והנה מעיון בכתוב מתברר
שגם בראשונה - חושך שורר.
ועוד בפרשה הבאה
גם כן חשכה מופיעה.
אף זאת, כתפאורה למכה נכבדה
שאת צבא מצריים מכלה ומשמידה.
ח. מי הוא שמבקש ברכה בפרשה
ומה תוכנה של זו המבוקשה?
ט. למי חלקו גדולה וכבוד
ומדוע בעיני רבים גדל מאוד?
י. במה נתייחדה פרשתנו זאת,
על כך מדברי רש"י נוכל ללמוד.
הכוונה לרש"י בתחילת התורה,
המעלה שאלה שלפרשתנו קשורה.
י"א. בפרשתנו, מצוות רבות מנויות,
מהן גם מצוות יומיומיות.
ערוך רשימה של כ"מנין" מצוות,
שבימינו, גם כן, נוהגות.
ציין בכל מצווה את זמנה,
האם בפסח, או בכל ימות השנה.
י"ב. כנגד ארבעה בנים דברה תורה
כולם נזכרים (ברש"י) אצלנו בסדרה.
שאלת החכם ב"ואתחנן" נזכרה
ובכל השאר – פרשתנו דברה.
א- מצא את מקום שאלת הרשע,
והיכן תשובתו אצלנו בפרשה?
ב- מיהו מהארבעה הבן הטפש?
זאת ברש"י עיין ובקש.
ג- ועוד בדוק את השאלות והתשובות,
וראה כמה מהן דווקא לפסח מתייחסות.
תשובות
א. (י"ב, ל"ד-ל"ה).
ב. נתינת הדם על המזוזות והמשקוף "והיה הדם לכם לאות על הבתים" (י"ב, י"ג), והנחת תפילין על היד ועל הראש "והיה לך לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך" (יג, ט').
מילה (בראשית י"ז, י"א) ושבת (שמות ל"א, י"ג).
ג. פרשיות 'קדש לי' ו'כי יביאך' (י"ג, א'-ט"ז) כתובות בתפילין ונקראות ביום שלישי של פסח. שירת הים, נקראת בשביעי של פסח.
ד. "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה... ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים" (י"ב, ל"ז-ל"ט). ועיין רמב"ן ופרשנים שם.
ה. בפסוק "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה" (י"ב, מ') הוסיפו בתרגום השבעים שנכתב לתלמי המלך 'אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות שלושים שנה וארבע מאות שנה', בגלל שבנ"י לא ישבו במצרים ארבע מאות ושלושים שנה, והמניין הוא מברית בין הבתרים. ועיין רש"י על הפסוק ובמגילה.
ו. במכת ארבה (י', י"ד), ובמכת בכורות (י"א, ו'). ובפרשה שעברה במכת ברד (ט', י"ח).
ז. 'בא' בגימטריה 3 כשלושת המכות שסופרות בה.
מכת חושך, מכת בכורות בחצות הלילה, במכת ארבה נאמר "ויכס את עין הארץ ותחשך הארץ". לפני קריעת ים סוף נאמר "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" (י"ד, כ').
ח. לאחר מכת בכורות פרעה מבקש ממשה שילכו ממצרים "וברכתם גם אותי" (י"ב, ל"ב). רש"י שם כותב שביקש "התפללו עלי שלא אמות שאני בכור".
ט. "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" (י"א, ג')
י. בפרשה יש את המצווה הראשונה שנצטוו ישראל- 'החודש הזה לכם' (רש"י בראשית א',א').
י"א. בפסח- מצות השבתת החמץ, מצות אכילת מצה, שלא ימצא חמץ ברשותינו בפסח, שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ, שלא לאכול חמץ בפסח, שלא יראה לנו חמץ בפסח, מצות סיפור יציאת מצרים.
כל השנה- מצות קידוש הבכורות, מצות פדיון פטר חמור, מצות עריפת פטר חמור. (ע"פ ספר החינוך)
י"ב. א- "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (י"ב, כ"ו)
ב- הבן התם. "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת" (י"ג, י"ד), וברש"י 'זה תינוק
טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת'.
ג- שאלת הרשע ושאינו יודע לשאול (י"ג, ח') כתובים בענייני פסח, ושאלות התם והחכם (דברים ו', כ') כתובים בעניינים אחרים.
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א, בשנת תשמ"ד בעת היותו רב קיבוץ כפר עציון.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
