ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רש"י מפרש (ד"ה שלא יהא) שהכוונה שעל עסקי מקח וממכר וחשבונות אסור לדבר בשבת. אמנם תוס' (ד"ה שלא יהא) מקשה על רש"י שדיבור בעניני מסחר אסור מדין 'ממצוא חפצך'? ולכן מפרש שהכוונה לדבר דיבורי חולין, ומביא מירושלמי (טו, ג) שאין להרבות בדיבורי חול בשבת, ו"בקושי התירו שאילת שלום בשבת". וכן פסק הרמב"ם (שבת כד, ד) שאסור להרבות בשיחה בטילה בשבת.
הב"ח (שז, א) מיישב את שיטת רש"י שאין כוונתו שאסור דיבור מסחרי בין שני סוחרים, שהוא וודאי אסור מדין 'ממצוא חפצך', אלא שנאסר גם דיבור על עניין המסחר, באופן שיכול לעזור לו במוצאי שבת, גם אם הוא לא סוגר עסקאות בדיבור בשבת עם סוחרים אחרים.
תרומת הדשן (סא, הובא ברמ"א סימן שז, סעיף א) דן ב'דיונים של חצר בית הכנסת', על אנשים שהיו בזמנו מתגודדים אחרי התפילה, ומדברים מעניני מלכים ומלחמות (מה שנקרא בימינו פוליטיקה וחדשות) וכתב שלמרות שכפי שהביא התוס' מירושלמי, עדיף למעט בשבת בדיבור חול, אבל אם הוא מדבר כדי להתענג, מותר לו, ומביא ראייה מדברים אחרים, כמו ריצה בשבת, שאסורים בשבת מצד אופי השבת, ומותרים אם עושה אותם כדי להתענג. אמנם הוא מסייג את דבריו שאם אותם אנשים עצמם אינם מתענגים מזה, אלא מדברים על זה בלחץ חברתי, זה אסור. וכתב של"ה (שבת סג) שמשנת חסידים היא לא לדבר כלל בשבת בדברים האלו, ולעסוק רק בדברי קדושה.
הרמב"ן (בגמרא בשבת שם ד"ה שלא יהא) הביא מהירושלמי שגם לא שואלים צרכים מהקב"ה בשבת, (כמו שבתפילת שמונה עשרה מורידים את כל הבקשות של הצרכים), ושאלו בירושלמי, האם ניתן לומר בברכת המזון רענו, ולבקש מהשם בקשה שירעה אותנו? אלא שאין לשנות ממטבע ברכות. וכן פסק שו"ע (קפח, ד) שאין לשנות את הנוסח בין יום חול לשבת. וכמו שהביא תוס' בברכות (מח ע"ב ד"ה מתחיל) שאין לשנות הנוסח בין שבת ליום חול. אמנם תוס' שם הביאו שיש כאלו שנוהגים לשנות, ולא אומרים 'רחם', כי לא אומרים תחנונים בשבת. וב"י (קפח) דחה את דבריהם מהירושלמי הנ"ל.
הבית יוסף (תרב) הביא בשם ה"אגור" שמנהג ספרד לומר תחנונים בשבת תשובה, ואע"פ שאין שואלים צרכים בשבת, כיון שאלו עשרת ימי תשובה נהגו לשאול, ומ"מ כתב ב"י שבימינו אין נוהגים כן. ולפי דברי שו"ע הרב (רפח, ח) שאין איסור בשבת לבקש מחילה על חטאים, וכל מה שאסור מדין 'דבר דבר', זה רק צרכים אישיים ופרטיים, נראה שיש תירוץ אחר מדוע אמרו בשבת תשובה תחנונים.
איך מתכוננים לקבלת התורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה הייעוד של תורת הבנים?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
סוד ההתחדשות של יצחק
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
