ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שלא יהיה דיבור שבת כדיבור יום חול

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים חמדת הדף היומי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט התשע"ג

שלא יהיה דיבור שבת כדיבור יום חול


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

הגמרא למדה (שבת קיג ע"ב) מהפסוק 'ודבר דבר', שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך ביום חול.

רש"י מפרש (ד"ה שלא יהא) שהכוונה שעל עסקי מקח וממכר וחשבונות אסור לדבר בשבת. אמנם תוס' (ד"ה שלא יהא) מקשה על רש"י שדיבור בעניני מסחר אסור מדין 'ממצוא חפצך'? ולכן מפרש שהכוונה לדבר דיבורי חולין, ומביא מירושלמי (טו, ג) שאין להרבות בדיבורי חול בשבת, ו"בקושי התירו שאילת שלום בשבת". וכן פסק הרמב"ם (שבת כד, ד) שאסור להרבות בשיחה בטילה בשבת.

הב"ח (שז, א) מיישב את שיטת רש"י שאין כוונתו שאסור דיבור מסחרי בין שני סוחרים, שהוא וודאי אסור מדין 'ממצוא חפצך', אלא שנאסר גם דיבור על עניין המסחר, באופן שיכול לעזור לו במוצאי שבת, גם אם הוא לא סוגר עסקאות בדיבור בשבת עם סוחרים אחרים.

תרומת הדשן (סא, הובא ברמ"א סימן שז, סעיף א) דן ב'דיונים של חצר בית הכנסת', על אנשים שהיו בזמנו מתגודדים אחרי התפילה, ומדברים מעניני מלכים ומלחמות (מה שנקרא בימינו פוליטיקה וחדשות) וכתב שלמרות שכפי שהביא התוס' מירושלמי, עדיף למעט בשבת בדיבור חול, אבל אם הוא מדבר כדי להתענג, מותר לו, ומביא ראייה מדברים אחרים, כמו ריצה בשבת, שאסורים בשבת מצד אופי השבת, ומותרים אם עושה אותם כדי להתענג. אמנם הוא מסייג את דבריו שאם אותם אנשים עצמם אינם מתענגים מזה, אלא מדברים על זה בלחץ חברתי, זה אסור. וכתב של"ה (שבת סג) שמשנת חסידים היא לא לדבר כלל בשבת בדברים האלו, ולעסוק רק בדברי קדושה.

הרמב"ן (בגמרא בשבת שם ד"ה שלא יהא) הביא מהירושלמי שגם לא שואלים צרכים מהקב"ה בשבת, (כמו שבתפילת שמונה עשרה מורידים את כל הבקשות של הצרכים), ושאלו בירושלמי, האם ניתן לומר בברכת המזון רענו, ולבקש מהשם בקשה שירעה אותנו? אלא שאין לשנות ממטבע ברכות. וכן פסק שו"ע (קפח, ד) שאין לשנות את הנוסח בין יום חול לשבת. וכמו שהביא תוס' בברכות (מח ע"ב ד"ה מתחיל) שאין לשנות הנוסח בין שבת ליום חול. אמנם תוס' שם הביאו שיש כאלו שנוהגים לשנות, ולא אומרים 'רחם', כי לא אומרים תחנונים בשבת. וב"י (קפח) דחה את דבריהם מהירושלמי הנ"ל.

הבית יוסף (תרב) הביא בשם ה"אגור" שמנהג ספרד לומר תחנונים בשבת תשובה, ואע"פ שאין שואלים צרכים בשבת, כיון שאלו עשרת ימי תשובה נהגו לשאול, ומ"מ כתב ב"י שבימינו אין נוהגים כן. ולפי דברי שו"ע הרב (רפח, ח) שאין איסור בשבת לבקש מחילה על חטאים, וכל מה שאסור מדין 'דבר דבר', זה רק צרכים אישיים ופרטיים, נראה שיש תירוץ אחר מדוע אמרו בשבת תשובה תחנונים.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il