ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במעמד הר סיני כתוב, שבני ישראל פונים אל משה רבינו ואומרים לו- "דבר אתה עימנו ונשמעה, ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות". אמירה זו קשה היא – הייתכן, שעם ישראל בשעת עלייתו הגדולה ביותר, סירב לשמוע את דבר ה' מיראת המוות. והרי המוות הוא ניתוק הנפש מנרתיקה כדי להידבק באור החיים?
בדביקות גדלה והולכת, חזר הרבי שוב ושוב על שאלתו, עד שנתעלף. בעמל רב השיבו את נפשו.
שוב ישב על כסאו, וסיים את דבריו – "פן נמות". עיקר יראתם של בני ישראל היה – שמא יוכרחו לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות.
סיפור ודרשה זו מבטאים רעיונות חשובים מאד, העומדים ביסוד קבלת תורה במעמד הר סיני, וקבלת תורה של כל יהודי מידי יום.
התורה מתארת את מעמד הר סיני כאירוע שקורה ב'אמצע החיים'. העולם הפיזי נברא שנים רבות קודם לכן בבריאת העולם. והנה, באמצע ההיסטוריה ה' מתגלה לעולם ונותן לו מסר רוחני. כביכול, העולם צריך להפסיק את חייו הקודמים – החיים החומריים, ולהתחיל חיים חדשים – חיים רוחניים.
אמירה זו מתבטאת גם בכך שמעמד הר סיני היה במדבר, מקום שבו אין חיים אנושיים רגילים. וכן במדרש המדבר על כך ש'עוף לא פרח...', וכל העולם דמם והפסיק את שטף חייו.
בסיפור בו פתחנו, מבין הרבי בתחילה שהמוות הוא טוב, כי בו מפסיק האדם את חייו החומריים, ומידבק בחיים הרוחניים. הרי נוהג כך בעצמו, ומרוב דבקות באלוקים, הוא מתעלף ונפשו פורחת אל על.
אך זה רק השלב הראשון בקבלת תורה. בשלב השני, אנו מבינים שבאמת התורה היא לא חיצונית לחיים, כי אם פנימיות החיים. אנו מפסיקים את שטף החיים החומריים ומגלים שבתוכם מצויים חיים רוחניים עמוקים. ובאמת, אין כאן הפסקה כלל, כי אם העמקה. אימרה זו מתבטאת במדרש, על "ויהי ערב... יום השישי", השישי ולא שישי, ללמד שהיו מעשי בראשית תלויים ועומדים עד שיקבלו ישראל את התורה בשישי בסיוון. קבלת התורה לא מפסיקה את זרימתם של מעשי בראשית, כי אם מגלה את עומקם ומהותם.
וכך בסיפור על רבי משה מקוברין. לאחר שנפשו חוזרת לעולם, הוא מלמד שישראל לא רוצים לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות. הם מבינים שעיקר עבודת ה' היא לא ברוחניות מנותקת מהעולם, אלא ברוחניות המגלה את ה' בעולמינו.
וכך גם בקבלת תורה של כל יהודי מידי יום. כשאנו מגלים עניין רוחני חדש, בתחילה נראה לנו שאנו צריכים להתנתק מכל מה שעשינו קודם לכן. ובאמת, לעיתים יש צורך בהתנתקות זו, מפני שרק כך נוכל לקנות את העניין החדש בשלימות. אולם בהמשך עבודתנו, אנו מגלים שהנקודה הרוחנית החדשה שופכת אור חדש ומשתלבת בכל אשר עשינו קודם. בהצלחה!
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
