ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במעמד הר סיני כתוב, שבני ישראל פונים אל משה רבינו ואומרים לו- "דבר אתה עימנו ונשמעה, ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות". אמירה זו קשה היא – הייתכן, שעם ישראל בשעת עלייתו הגדולה ביותר, סירב לשמוע את דבר ה' מיראת המוות. והרי המוות הוא ניתוק הנפש מנרתיקה כדי להידבק באור החיים?
בדביקות גדלה והולכת, חזר הרבי שוב ושוב על שאלתו, עד שנתעלף. בעמל רב השיבו את נפשו.
שוב ישב על כסאו, וסיים את דבריו – "פן נמות". עיקר יראתם של בני ישראל היה – שמא יוכרחו לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות.
סיפור ודרשה זו מבטאים רעיונות חשובים מאד, העומדים ביסוד קבלת תורה במעמד הר סיני, וקבלת תורה של כל יהודי מידי יום.
התורה מתארת את מעמד הר סיני כאירוע שקורה ב'אמצע החיים'. העולם הפיזי נברא שנים רבות קודם לכן בבריאת העולם. והנה, באמצע ההיסטוריה ה' מתגלה לעולם ונותן לו מסר רוחני. כביכול, העולם צריך להפסיק את חייו הקודמים – החיים החומריים, ולהתחיל חיים חדשים – חיים רוחניים.
אמירה זו מתבטאת גם בכך שמעמד הר סיני היה במדבר, מקום שבו אין חיים אנושיים רגילים. וכן במדרש המדבר על כך ש'עוף לא פרח...', וכל העולם דמם והפסיק את שטף חייו.
בסיפור בו פתחנו, מבין הרבי בתחילה שהמוות הוא טוב, כי בו מפסיק האדם את חייו החומריים, ומידבק בחיים הרוחניים. הרי נוהג כך בעצמו, ומרוב דבקות באלוקים, הוא מתעלף ונפשו פורחת אל על.
אך זה רק השלב הראשון בקבלת תורה. בשלב השני, אנו מבינים שבאמת התורה היא לא חיצונית לחיים, כי אם פנימיות החיים. אנו מפסיקים את שטף החיים החומריים ומגלים שבתוכם מצויים חיים רוחניים עמוקים. ובאמת, אין כאן הפסקה כלל, כי אם העמקה. אימרה זו מתבטאת במדרש, על "ויהי ערב... יום השישי", השישי ולא שישי, ללמד שהיו מעשי בראשית תלויים ועומדים עד שיקבלו ישראל את התורה בשישי בסיוון. קבלת התורה לא מפסיקה את זרימתם של מעשי בראשית, כי אם מגלה את עומקם ומהותם.
וכך בסיפור על רבי משה מקוברין. לאחר שנפשו חוזרת לעולם, הוא מלמד שישראל לא רוצים לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות. הם מבינים שעיקר עבודת ה' היא לא ברוחניות מנותקת מהעולם, אלא ברוחניות המגלה את ה' בעולמינו.
וכך גם בקבלת תורה של כל יהודי מידי יום. כשאנו מגלים עניין רוחני חדש, בתחילה נראה לנו שאנו צריכים להתנתק מכל מה שעשינו קודם לכן. ובאמת, לעיתים יש צורך בהתנתקות זו, מפני שרק כך נוכל לקנות את העניין החדש בשלימות. אולם בהמשך עבודתנו, אנו מגלים שהנקודה הרוחנית החדשה שופכת אור חדש ומשתלבת בכל אשר עשינו קודם. בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
