ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בדיני בישול עכו"ם למי שנוהג על-פי פסקי המחבר ורוצה בנושא זה לסמוך על רמ"א

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט התשע"ג

בדיני בישול עכו"ם למי שנוהג על-פי פסקי המחבר ורוצה בנושא זה לסמוך על רמ"א


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
עם ישראל

תשובה ע

(מתוך ח"ה)

מונטוידאו, אורוגואי Montevideo, Uruguay
שבט תשנ"ט


שאלה
א.
מי שנוהג כשיטת הרמ"א בבישולי עכו"ם שמספיקה הדלקת האש בלבד ומארח מי שנוהג כשיטת המחבר שצריך לשים את התבשיל על האש (יו"ד קיג, ז), האם יכול לבשל לו בכלים שלו (שבישל בהם קודם כשיטת הרמ"א) כשהוא מקפיד בפעם הזו כשיטת המחבר?

ב. האם ניתן להורות לספרדי שלא הקפיד עד היום כלל על בשולי עכו"ם לנהוג כשיטת רמ"א מכיון שקשה לו לנהוג היום כשיטת המחבר ? השאלה הזו אינה רק על בשולי עכו"ם אלא גם בשאר דברים (בשר חלק, קטניות לאשכנזי וכדו'). האם ישנו הבדל בזה בין רמות שונות (דאורייתא, דרבנן, מנהג וכדו'). אם ניתן להורות לו כך האם צריך לומר לו שזה היתר זמני עד ש"יתחזק" או ניתן להתיר לו זאת לתמיד ?

תשובה
א. חובה על כל אדם לנהוג כמנהג אבותיו ועדתו, וספרדי המקל כמנהג אשכנז ולהיפך חייב תשובה וכפרה 1 . אמנם בענין בישולי עכו"ם יש פוסקים המתירים אף לבני ספרד לסמוך על קולת רמ"א, ולאכול מאכלים שהתבשלו ע"י טבח עכו"ם המועסק אצל יהודים, ובלבד שישראל הדליק את האש 2 .
ולפי זה כל שכן שמותר לספרדי לאכול מכלים שבלעו מבישול עכו"ם שנעשה לפי היתר רמ"א.

ב. לשאלתך אם ניתן להורות לספרדי כרמ"א במקרה שברור, שלא יעמוד בדרישות השו"ע, קשה לענות תשובה מוגדרת, וצריך לדון לפי השואל. והעיקר בזה לענות לפי דרגתו של השואל בדרך שנראית לרב, שזו תקרב אותו ליהדות ולמצוות, ובסופו של דבר תביא אותו לנהוג לפי ההלכה ומנהג עדתו 3 .




^ 1. החיד"א ב"דברים אחדים" (דף כו ע"ב) וב"שם הגדולים" (מערכת ספרים אות ט), הובאו דבריו בתשובת הגר"ע יוסף ("יחווה דעת" ח"ה סי' נ"ד).
^ 2. "יחווה דעת" הנ"ל שהתיר לספרדים להתארח ולאכול בבתי מלון, שבהם נוהגים בעניין בישולי עכו"ם לפי רמ"א, עיין שם, וב"מנחת יצחק" (ח"ז, סי' סב). אמנם סיים הגר"ע יוסף "והמחמיר תבוא עליו ברכה". וטעם היתרו משום דאמרינן ספק ספיקא אפילו נגד מרן (ספק הלכה כרמ"א, ואף אם לאו - שמא יש להקל, מכיוון שמדובר בפועל המועסק אצל היהודי ובביתו, עיין שם).
עוד מצאנו לגר"ע יוסף ("יביע אומר", ח"ה, ס"ג) שהתיר לספרדי המתארח בסעודה אצל אחר, ומתבייש לשאלו אם הבשר "חלק", שיוכל לאכול את הבשר, ואף זאת מטעם ספק ספיקא, עיין שם.
^ 3. ע"פ דברי הגמ' בסוטה (מח ע"א) "לבטולי הא מקמי הא", ועיקרון זה אומץ בפוסקים במקומות מספר (לדוגמה, שו"ת "יחווה דעת" ח"ד, סי' מו).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il