ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכה: 8- עד קכו: סוף פרק כל הכלים)
דומה לבונה
חלק א – פקק החלון
פקק החלון –
ר"א – קשור + תלוי.
רבנן – בכל מקרה מותר.
א. האפשרויות בדעת רבנן:
אפשרות א – קשור אך לא תלוי.
אפשרות ב – לא קשור ולא תלוי.
A. חיפוש בתנאים:
- 1.משנה בעירובין - נגר הנגרר, במדינה
לא קשור (="מונח") – אסור.
ת"ק – קשור + תלוי (נגרר אסור),
ר"י – קשור ("נגרר").
- 2.ברייתא - קנה לנעילה במזוזה
ת"ק – קשור + תלוי,
רשב"ג – לא קשור ולא תלוי.
- 3.סתם משנה בדף קנז – מעשה שפקקו חלון בחרס לא קשור.
B. באמוראים, מי הם רבנן במשנתנו:
ר' אבא-רב כהנא – (2) רשב"ג (לא קשור),
רבה בב"ח-רי"ח, ר' יהושע ב"א-עולא – (1) ר"י (קשור ולא תלוי).
(קכו. 3-)
ב. להלכה + בעיית מוקצה
- 1.רב אסי-רי"ח – כרשב"ג, שגם בלא קשור ולא תלוי.
[אך מבחינת מוקצה, רי"ח דורש שתהיה "תורת כלי" (במשנה שנראה בחלק ב), ואילו לרשב"ג מספיק להכין את הכיסוי במחשבתו]. - 2.ר' יצחק נפחא – כר"א (קשור + תלוי, כסתם משנה של נגר הנגרר (אביי)).
- 3.מקשה רב עמרם – כרשב"ג, כסתם משנה בדף קנז, וזה עדיף על המשנה בנגר, כי יש בה מעשה.
ג. רבה בב"ח - סברת המחלוקת (סוף קכה:)
המחלוקת בהוספה ארעית על בנייה אסורה:
למשל - הוספה על גג של אוהל ארעי, או הוספה על מחיצה של מבנה קבע (קיר), כמו במשנתנו – הוספת פקק לחלון.
ר"א – אסור (אא"כ קשור + תלוי, שאז לא נחשב שמוסיף כי זה כבר היה).
רבנן – מותר להוסיף.
לכאורה משמע שמותר לגמרי,
אך רי"ח לשיטתו שצריך קשור, לכן מסביר הגר"א שבלא קשור זה נראה כהוספה של קבע.
חלק ב – כיסויי הכלים
א. רב אסי-רי"ח – צריך תורת כלי, אחרת זה מוקצה.
רש"י – שמשמש לעוד משהו.
תוס' – שהוכן לשימוש במעשה (קטן?).
ב. בית אחיזה -
(כיון שיש תורת כלי, הצורך בבית אחיזה הוא מצד בונה), וזה תלוי:
בכלים – לא צריך (אין בנייה בכלים או שאין "דומה לבניין" בכלים)
בבור בקרקע – צריך, אחרת נראה כבונה.
באמצע - בכלי שמחובר לקרקע: ת"ק – צריך בית אחיזה, ר' יוסי – לא צריך.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













