ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
מה אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל בּוֹ אָנוּ מוֹנִים, וְאֵין מַחְלֹקֶת בֵּין הַיְּהוּדִים בָּזֶה מִכּוּזָר וְעַד כּוּשׁ.
מו אָמַר הַכּוּזָרִי: וְכַמָּה אַתֶּם מוֹנִים הַיּוֹם?
מז אָמַר הֶחָבֵר: אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. וּפֵרוּטָן מְבֹאָר מֵחַיֵּי אָדָם וְשֵׁת וֶאֱנוֹשׁ עַד נֹחַ, וְאַחַר כֵּן שֵׁם וָעֵבֶר עַד אַבְרָהָם, וְאַחַר כֵּן יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַד משֶׁה. וְאֵלֶּה לְפִי דְּבֵקוּתָם לֵב אָדָם וּסְגֻלָּתוֹ, וּלְכֹל אֶחָד מֵהֶם בָּנִים כִּקְלִפּוֹת, לֹא דָּמוּ לָאָבוֹת וְלֹא הִתְחַבֵּר בָּהֶם עִנְיָן אֱלֹהִי, וְנִמְנָה מִנְיַן הַשָּׁנִים בְּאֵלֶּה הָאֱלֹהִיִּים. וְהֵם הָיוּ יְחִידִים, לֹא קְהָלִים, עַד שֶׁהוֹלִיד יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֻּלָּם רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהֵחֵלָּה הָאֱלֹהִיּוּת לְהִמָּצֵא בְּקָהָל, וּבָהֶם מִנְיַן הַשָּׁנִים. וַאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ מִמּשֶׁה מִנְיַן שְׁנֵי מִי שֶׁקְּדָמָם, וְיוֹדְעִים מַה שֶּׁיֵּשׁ מִמּשֶׁה עַד עַתָּה.
מח אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה הַפֵּרוּט מַרְחִיק מַחְשָׁבָה רָעָה אוֹדוֹת כָּזָב וְהַסְכָּמָה, כִּי דָּבָר כָּזֶה לֹא יַסְכִּימוּ עָלָיו עֲשָׂרָה מִבְּלִי שֶׁיִּנְטְשׁוּ זֶה אֶת זֶה וִיגַלּוּ סוֹד הַסְכָּמָתָם, אוֹ יֶהְדְּפוּ דִּבְרֵי מִי שֶׁיָּבוֹא לְבָרֵר אֶצְלָם דָּבָר כָּזֶה, וְכֹל שֶׁכֵּן הֲמוֹנִים רַבִּים. וּמִנְיַן הַשָּׁנִים קָרוֹב, אֵין מָקוֹם בּוֹ לְכָזָב וְלִבְדָיָה.
מט אָמַר הֶחָבֵר: אָכֵן, וְאַבְרָהָם בְּעַצְמוֹ הָיָה בְּהִפָּרֵד הַלְּשׁוֹנוֹת, וְנִשְׁאַר הוּא וּקְרוֹבָיו בִּלְשׁוֹן עֵבֶר זְקֵנוֹ, וּלְפִיכָך נִקְרָא עִבְרִי. וּבָא משֶׁה אַחֲרָיו בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְהָעוֹלָם מָלֵא מֵהִתְחַזְּקוּת הַחָכְמוֹת הַשְּׁמֵימִיּוֹת וְהָאַרְצִיּוֹת, וּבָא אֶל פַּרְעֹה, וְאֶל חַכְמֵי מִצְרַיִם וְחַכְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּקִּיפִים אוֹתוֹ וְהַחוֹקְרִים אַחֲרָיו, אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי הַבּוֹרֵא מְדַבֵּר עִם אָדָם, עַד שֶׁהִשְׁמִיעָם דְּבָרוֹ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כָּך הָיוּ עַמּוֹ עִמּוֹ, לֹא מִסִּכְלוּתָם, אֶלָּא מֵחָכְמָתָם, מִיִּרְאַת הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁל הַחָכְמוֹת הַשְּׁמֵימִיּוֹת, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁלֹּא יִתְקַיֵּם עִם הַחֲקִירָה, כַּדָּבָר הַמְזֻיָּף. וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי כַּזָּהָב הַמְזֻקָּק, מוֹסִיף עִם הַנִּסָּיוֹן לְדִינָר עוֹד דִּינָר. וְאֵיך יְדֻמֶּה שֶׁיְּצֻיַּר אֶצְלָם שֶׁהַלְּשׁוֹנוֹת חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לִפְנֵיהֶם הָיוּ לְשׁוֹן עֵבֶר לְבַדָּהּ, וְנִפְלְגָה בְּבָבֶל בִּימֵי פֶּלֶג, וְיִחוּס אֻמָּה כָּזוֹ וְאֻמָּה כָּזוֹ אֶל שֵׁם, וְאֻמָּה כָּזוֹ וְכָזוֹ אֶל חָם, וְאַרְצוֹתֵיהֶן כָּזוֹ וְכָזוֹ? הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם אִישׁ שֶׁיְּצַיֵּר אֶצְלֵנוּ כָּזָב בְּיִחוּסֵי אֻמּוֹת מְפֻרְסָמוֹת וּבְדִבְרֵי יְמֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, וְיִהְיֶה סִפּוּרוֹ אוֹדוֹת פָּחוֹת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה?
נ אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה בָּטֵל, וְאֵיך יִתָּכֵן זֶה, וַאֲנַחְנוּ מוֹצְאִים אֵת הַחָכְמוֹת בְּכִתְבֵי יְדֵי מְחַבְּרֵיהֶם מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְסִפּוּר אוֹדוֹת מִי שֶׁהָיָה לִפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, לֹא יִתָּכֵן לְכַזֵּב בְּעִנְיָנָיו הַמְפֻרְסָמִים, כְּמוֹ הַיִּחוּסִים וְהַלְּשׁוֹנוֹת וְהַכְּתָבִים.
נא אָמַר הֶחָבֵר: וְאֵיך לֹא סָתְרוּ אֵת משֶׁה בְּמַה שֶּׁמָּסַר, וְעַמּוֹ בּוֹדְקִים אַחֲרָיו, כֹּל שֶׁכֵּן זוּלָתָם.
נב אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵלּוּ דְּבָרִים מְקֻבָּלִים, חֲזָקִים וּמְבֻסָּסִים.
___________________________
לפי דבקותם – לפי דבקותם בה'. לב האדם וסגולתו – מרכז ועיקר האנושות והחלק הנבחר שבה. שני מי שקדמם – היסטוריית האנושות עד ימי משה. בהפרד הלשונות – בזמן דור הפלגה כאשר "בלל ה' שפת כל הארץ" [בראשית יא, ט]. החכמות השמימיות – חכמות הכוכבים והכישוף. והארציות – מדעי הטבע. המקיפים אותו – המלווים את משה רבנו. לא מסכלותם – הספקות באמונה לא נבעו מטיפשות. שלא יתקיים עם החקירה – שעל ידי בירור וחקירה מתגלה שקרו. מוסיף עם הנסיון וכו' – מליצה שפירושה: עם הניסיון ערכו עולה [הערת הרב שילת]. ואיך ידמה שיציר אצלם – כלומר: שהיה אפשר לפתות אותם לחשוב כן, אלמלא שכך היה באמת [הערת הרב שילת]. זולתם – אנשים אחרים, גויים.
ביאורים
סעיף מד' ועד סעיף סח' מהווה מעין מאמר מוסגר. בסוף סעיף מג' מזכיר החבר את מניין שנות העולם כידיעה ייחודית הנובעת מנבואת משה רבנו. ידיעה זו מעניינת את מלך כוזר ויוצרת בו סקרנות המביאה לבירור כמה סוגיות עלומות בעולם האמונה. החבר היהודי כורך את הידיעה על אודות ההיסטוריה, שעליה אין מחלוקת בעולם היהודי, באנשי הסגולה אשר השתלשלות קורותיהם המשפחתיות מתוארות בתורה. כלומר, על פי עם ישראל, לימוד ההיסטוריה איננו תחום לימודי אובייקטיבי בלבד, אלא תיאור התולדות הראויות לעניין האלוהי. זוהי ההיסטוריה כפי שהיא משתקפת מבעד לעיניים עבריות. בתחילה היה מדובר ביחידים בעלי סגולה – האבות. לאחר מכן הסגולה הזו התפשטה והופיעה בקרב עם שלם המתפתח ממשפחתו של יעקב אבינו. ניתן לומר שתכלית האבות מופיעה בעם ישראל. האבות הם השורש שממנו צומח העץ המסועף והמרשים שנקרא עם ישראל. השורש נטוע באדמה, מעמיד את העץ ומזין אותו, אך התכלית כאמור היא העץ עצמו, ובנמשל – עם ישראל. נקודה נוספת הנובעת מעיקרון זה היא שמניין ההיסטוריה מתחיל מרגע פגישת האדם עם העולם. סעיפים אלה בספר הכוזרי מלמדים אותנו על הדרך שבה עלינו להתבונן במציאות. האדם מגדיר את נקודת הזמן שבה הוא מתבונן וכך הוא גם משפיע עליה. דרך ההתבוננות הייחודית בהיסטוריה נוכל ללמוד גם על הדרך שבה מתגלה ה'. זהו גם חידושו של עם ישראל בעולם. לסַפר תהילת ה': 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו' אומר הנביא ישעיהו. זהו הייעוד לגלות על הופעת ה' בהיסטוריה.
הרחבות
3. המבט על ההיסטוריה
וְזֶה פֶּלֶא אִם יֵשׁ אֶצְלְכֶם מִנְיַן שָׁנִים מְאֻמָּת לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. נראה שהכוזרי והחבר מדברים בשתי שפות שונות; הכוזרי מתלהב מהדיוק המדעי ומהביסוס על בריאת העולם על סמך התאריך ואילו החבר חוזר ומדגיש לפניו את רוח ההיסטוריה שלנו שבנויה לפי אנשים שהם הסגולה. כולם הם אבני דרך בהיסטוריה האנושית. לכל אחד מהם היו עוד בנים אך הסגולה לא עברה דרכם והם נדחקו לשולי היסטוריה. מניין השנים נעשה לפי מעבר הסגולה דרך אנשי הסגולה. החידוש הגדול שלנו שמאז יעקב אבינו נוצר כאן עם שלם שכולו סגולה. דרך דיוק התאריך ההיסטורי הוא מחנך את הכוזרי למבט מעמיק יותר על מאורעות ההיסטוריה.
2. אנוש
וּפֵרוּטָם מְבֹאָר מֵחַיֵּי אָדָם וְשֵׁת וֶאֱנוֹשׁ עַד נֹחַ... וְאֵלֶּה לְפִי דְּבֵקוּתָם לֵב אָדָם וּסְגֻלָּתוֹ. החבר מזכיר את אנוש כאחד מאנשי הסגולה. והדבר מעורר תמיהה שהרי חז"ל אומרים ש"כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת", ומשמע שהוא היה עובד עבודה זרה? בעל קול יהודה עונה מספר תשובות; א. דברי הגמרא מוסבים על דורו של אנוש ולא על אנוש עצמו (שלא כמו הרמב"ם בתחילת הלכות עבודה זרה שכותב ש'אנוש עצמו מן הטועים היה'. ב. יתכן שעברה דרכו הסגולה אך הוא לא היה מאנשי מעלה (כמו תרח אבי אברהם) ג. יש מדרשים חלוקים והוא סבר כמו תרגומו של אונקלוס [בראשית ד, כו] וכן כהאבן עזרא [שם] שכותבים שבדורו של אנוש החלו להתפלל ולא כדרש זה של חז"ל.
שאלות לדיון
החבר אומר שעם ישראל התייחד בכך שדבק כולו בעניין האלוהי. איפה באה לידי ביטוי דביקות זו?
הסברו של החבר נשען על סיפור היסטורי. האם סיפור ההיסטוריה חשוב לחיינו? מה הוא תורם לנו?
לעילוי נשמת בתיה בת אברהם גולדברגר ז"ל
איך לקשור את הסכך?
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
