ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מפקד אוכלוסין
- המפקד בהלכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
רבי אליהו מזרחי (הרא"מ) תירץ את הקושיא השנייה בדרך הבאה:
"ושמא יש לומר שמה שהמניין שולט בהם (עין הרע) אינו אלא כשנמנים כל ישראל ביחד, כדכתיב: כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וכו'. אבל כשמונה מקצתם אין בכך כלום. ולפיכך כשמנה דוד את כל ישראל ואת כל יהודה שלט בהם עין הרע, ובא עליהם הדבר. אך כשמנה את העם אשר אתו בלבד, לא שלט בהם ע"ה והלכו ונצחו במלחמה".
לפי עקרון זה טוען מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כל הקושיות נופלות. שאול לא פקד את כל העם אלא רק את אלה שהתגייסו למלחמה ולכן לא הייתה כל בעיה במניין זה. מאידך גיסא זה שהוא הקפיד גם במניין החלקי לא למנות בצורה ישירה יכול להוות בהחלט מקור לסוגיא ביומא בעניין הפייס במקדש, שגם במניין חלקי אין למנות ישירות אלא באמצעות דבר אחר כמו "טלאים" או "אגודלים" וכך גם נלמד מהפסוקים בספר הושע. צורך זה במניין עקיף מקורו במה שמכונה "דברי קבלה" וטעות בו איננה גורמת לנגף. לכן במניין שנערך בזמן מרד אבשלום לא היה נגף, כי שם נספרו רק אלה שהצטרפו למחנהו של דוד. אבל האזהרה בפרשת כי תשא היא אזהרה לדורות שעונשה (נגף) כתוב בצדה ולכן לפי זה יהיה צורך ב"מחצית השקל" לכפר, בכל מקרה בו ירצו לדעת את מניין כל העם. מכיוון שדבר זה מפורש בתורה הוא נחשב כטעות בדבר "שאפילו תינוקות של בית רבן" יודעים אותו. (עמוד הימיני סימן יג סע' ח).
המפקד בהלכה (13)
הרב יוסף כרמל
6 - מפקד אוכלוסין על פי ההלכה (חלק ו')
7 - מפקד אוכלוסין על פי ההלכה (חלק ז')
8 - מפקד אוכלוסין על פי ההלכה - (חלק ח')
טען עוד
לפיכך נוכל לסכם ולומר את הכללים הבאים לפי שיטה זו:
א. מדאורייתא בכל פעם שפוקדים את כל העם יש חיוב לעשות זאת באמצעות מחצית השקל ורק כך בגלל אלמנט הכפרה ניתן למנוע את הנגף ח"ו.
ב. אם רוצים למנות חלק מן העם או קבוצה מסוימת אין צורך מדין תורה במחצית השקל ומותר למנות את הקבוצה ישירות.
ג. מדברי קבלה (דברי הנביאים בספרים שמואל והושע) למדנו שגם מניין חלקי יש לעשות בצורה עקיפה תוך כדי שימוש באמצעי תחליפי כמו טלאים או אצבעות, אבל מעבר על איסור זה איננו גורם לנגף ח"ו. נוסיף ונאמר כי רש"י (על שמואל א ט"ו ד) בהסבר מניינו של שאול את חייליו ב"טלאים" מצא רמז נוסף בתורה לאיסור מדברי קבלה והוא הפסוק "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב" (בראשית ל"ב יג). על פי הסברנו דלעיל ברור מדוע רש"י לא הביא את הפסוק מכי תשא, העוסק במניין כל העם והעדיף את האסמכתא מבראשית. (עמוד הימיני שם).
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
שיא השיאים בפסח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
