ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך משפטים

היתרון הטמון בתשלומי כפל

התורה קובעת את דינו של שומר חינם; האדם מקבל את גופו ורגשותיו כפקדון מיד הבורא ועליו לשמור על גופו ועל רצונותיו כדי שיוכלו לשמש לתפקידם העיקרי; אם האדם מצליח במשימתו ושומר על גופו ונפשו הוא מקבל שכר כפול;
מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים
לחץ להקדשת שיעור זה
התורה מצווה:
"כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם: אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כ"ב ו-ז).


בפשט התורה קובעת כאן את דינו של שומר שהסכים לשמור על חפץ של חברו, בהתנדבות וללא קבלת תמורה. שומר חינם זה פטור על כל נזק שאירע לחפץ לא רק אם קרה באונס אלא אפילו אם נגנב או אבד. רק במקרה של פשיעה בשמירה או שהשומר השתמש בחפץ לצרכיו הפרטיים הרי הוא חייב. לכן בכל טענת אונס או גניבה ואבידה צריך השומר להשבע שלא "שלח ידו" בחפץ ולא השתמש בו ללא רשות.

בא האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת" ודורש את הפסוקים לכיוון מוסרי. "כי יתן איש" הכוונה לקב"ה שנותן לכל אדם "כֶּסֶף או כֵלִים " לשמור. "כֶּסֶף " רומז לרצון ולחשק, שהרי באמצעותו מממש האדם את חפצו ומוציא לפועל את רצונו וחשקו. "כֵלִים " רומז לגוף האדם שהוא בבחינת כלי. האדם מקבל את גופו ורגשותיו כפקדון מיד הבורא ועליו לשמור על גופו ועל רצונותיו כדי שיוכלו לשמש לתפקידם העיקרי והוא "עבודת השם". " הַגַּנָּב " החומד את "הכֶּסֶף או הכֵלִים " הוא יצר הרע המנסה לפתות את האדם להשתמש בגופו או ברצונו לשימושים אסורים. "אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם" אם האדם מצליח במשימתו ושומר על גופו ונפשו הוא מקבל שכר כפול " יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם". העצה הטובה ביותר שאפשר לתת לאדם היא בלשון ה"שפת אמת" "והעצה היעוצה לאדם הוא הרחקת התענוגים כי אם שולח יד נתחייב (אפילו) באונסין" (שמות, משפטים תרל"ה ד"ה בודאי). כלומר שיעבוד גופו ורצונו של האדם לעבודת השם מבטיחה שגם אם "הַגַּנָּב" יצליח במשימתו ח"ו השומר יהיה פטור. ממשיך בעל ה"שפת אמת" ומסביר מצינו במשנה את הדין הבא "המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, שהרי אמרו: שומר חנם נשבע ויוצא, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל... למי משלם - למי שהפקדון אצלו" (בבא מציעא דף לג ע"ב). מסבירה הגמרא " אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שילם שילם ממש, אלא כיון שאמר הריני משלם, אף על פי שלא שילם" (שם, דף לד ע"א). פירוש הדבר הוא שאם השומר מוותר מראש על זכותו להפטר במקרה של גניבה באמצעות שבועה, הרי שאז אם החפץ יגנב והגנב יתפס השומר הוא זה שיזכה בכפל. אם כך אומר ה"שפת אמת" שאף אם יחטא האדם והגנב ח"ו "יצליח" במשימתו אם האדם יחזור בתשובה, יזכה בזכות תשובתו למעלה רוחנית עוד יותר גבוהה והכפל יהי שייך לו "והוא עניין מעלת בעל תשובה שזדונות נעשין לו כזכויות" (שם).
אם כך לימדנו בעל ה"שפת אמת" כיצד גם מדיני שומרים ניתן ללמוד פרק ב"עבודת השם" ובמאבק עם "הגנב" הוא יצר הרע.

עוד בנושא משפטים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il