ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם: אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כ"ב ו-ז).
בפשט התורה קובעת כאן את דינו של שומר שהסכים לשמור על חפץ של חברו, בהתנדבות וללא קבלת תמורה. שומר חינם זה פטור על כל נזק שאירע לחפץ לא רק אם קרה באונס אלא אפילו אם נגנב או אבד. רק במקרה של פשיעה בשמירה או שהשומר השתמש בחפץ לצרכיו הפרטיים הרי הוא חייב. לכן בכל טענת אונס או גניבה ואבידה צריך השומר להשבע שלא "שלח ידו" בחפץ ולא השתמש בו ללא רשות.
בא האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת" ודורש את הפסוקים לכיוון מוסרי. "כי יתן איש" הכוונה לקב"ה שנותן לכל אדם "כֶּסֶף או כֵלִים " לשמור. "כֶּסֶף " רומז לרצון ולחשק, שהרי באמצעותו מממש האדם את חפצו ומוציא לפועל את רצונו וחשקו. "כֵלִים " רומז לגוף האדם שהוא בבחינת כלי. האדם מקבל את גופו ורגשותיו כפקדון מיד הבורא ועליו לשמור על גופו ועל רצונותיו כדי שיוכלו לשמש לתפקידם העיקרי והוא "עבודת השם". " הַגַּנָּב " החומד את "הכֶּסֶף או הכֵלִים " הוא יצר הרע המנסה לפתות את האדם להשתמש בגופו או ברצונו לשימושים אסורים. "אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם" אם האדם מצליח במשימתו ושומר על גופו ונפשו הוא מקבל שכר כפול " יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם". העצה הטובה ביותר שאפשר לתת לאדם היא בלשון ה"שפת אמת" "והעצה היעוצה לאדם הוא הרחקת התענוגים כי אם שולח יד נתחייב (אפילו) באונסין" (שמות, משפטים תרל"ה ד"ה בודאי). כלומר שיעבוד גופו ורצונו של האדם לעבודת השם מבטיחה שגם אם "הַגַּנָּב" יצליח במשימתו ח"ו השומר יהיה פטור. ממשיך בעל ה"שפת אמת" ומסביר מצינו במשנה את הדין הבא "המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, שהרי אמרו: שומר חנם נשבע ויוצא, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל... למי משלם - למי שהפקדון אצלו" (בבא מציעא דף לג ע"ב). מסבירה הגמרא " אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שילם שילם ממש, אלא כיון שאמר הריני משלם, אף על פי שלא שילם" (שם, דף לד ע"א). פירוש הדבר הוא שאם השומר מוותר מראש על זכותו להפטר במקרה של גניבה באמצעות שבועה, הרי שאז אם החפץ יגנב והגנב יתפס השומר הוא זה שיזכה בכפל. אם כך אומר ה"שפת אמת" שאף אם יחטא האדם והגנב ח"ו "יצליח" במשימתו אם האדם יחזור בתשובה, יזכה בזכות תשובתו למעלה רוחנית עוד יותר גבוהה והכפל יהי שייך לו "והוא עניין מעלת בעל תשובה שזדונות נעשין לו כזכויות" (שם).
אם כך לימדנו בעל ה"שפת אמת" כיצד גם מדיני שומרים ניתן ללמוד פרק ב"עבודת השם" ובמאבק עם "הגנב" הוא יצר הרע.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
