ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משה הכריז על מבצע גיוס תרומות לבנין המשכן, כל העם התגייס למשימה עד כדי כך שהיה צורך לצאת בהכרזה, הפסיקו להביא יש די! (שמות ל"ו ו).
לעומתו, שלמה המלך השתמש באמצעי רדיה וכפיה, שוטים וסבל, כדי להביא את מבצע הבניה של המקדש לכדי סיום, והפך לרקע מרדו של ירבעם בן נבט, שהיה הממונה "לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א י"א כח).
השבוע נקדיש את דברינו להבדל בדרך קבלת התורה, כפי שהיא מופיעה בפרשיות של ספר שמות, לבין קבלת התורה בימי מרדכי ואסתר. ננסה להבין גם את הלקח לדורנו.
הסוגיא במסכת שבת (פח ע"א) דנה בנושא זה וז"ל: " 'ויתיצבו בתחתית ההר', אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם".
שואלים בעלי התוס' וכי למה היה צריך לכפות אותם באיומים לקבל את התורה? ומתרצים (שם) שהיה חשש שהעם יבהל מעוצמת המעמד הקולות והאש ויחזור בו. לכן כפה עליהם הקב"ה את קבלת התורה.
ממשיכה הגמרא ומסיקה "אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא".
מסביר רש"י (שם) "שאם יזמינם [הקב"ה] לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס" ואי אפשר לתבוע אותם על אי קיום מצוות התורה.
ממשיכה הסוגיא ומעבירה אותנו לימי הפורים: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט' כז) 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר". כלומר, בעקבות הנס הגדול של מגילת אסתר ותחת הנהגתם של מרדכי ואסתר, החליט עם ישראל לחזור ולקבל על עצמו מרצון את מה שהכריח אותם הקב"ה לקבל בימי משה במתן תורה.
אחדותו של העם לא רק שהצילה אותם מגזרותיו של המן, אלא גם אפשרה להם לחזור ולקבל תורה מרצון בלב אחד.
המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל" (פ' יא) איננו מוכן להסתפק בתירוצם של בעלי התוס', לכן הוא מסביר בכיוון שונה לחלוטין. נביא את דבריו בקיצור: "אלא הטעם כי קבלת התורה הכרחי, ואילו היו מקבלים עליהם את התורה מרצונם, היו סבורים כי הדבר תולה בדעתם, ואפשר שיהיה פירוד לדבר זה, שאם לא ישמרו התורה יהא בטול לנתינתה. אבל עתה שהייתה קבלת התורה הכרחי, אם כן אי אפשר שיהיה בטול והסרה לדבר זה, כי אם נתינת התורה וקבלתה מחוייב, כל שכן שמחויב שלא תהא בטול לתורה...".
לדבריו של המהר"ל, הכפיה במתן תורה נצרכה למרות שאמרו נעשה ונשמע כדי ללמדנו שהקשר בין ישראל לתורה הוא "בעצם", הוא מהותי ואיננו תלוי בבחירה חופשית. מכאן, גם ההכרזה כי הקשר עם הקב"ה איננו תלוי בבחירה חופשית. זהו קשר בל ינתק שאינו תלוי מעשים אלא נובע מסגולתו המיוחדת של עם סגולה שהוא תמיד בבחינת: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות י"ט ו). העיקרון בא לידי ביטוי בשטח בימי מרדכי ואסתר, בימי ההסתר והחושך, כשנהנו מסעודתו של אותו רשע, כששונאיהם של ישראל הגדירו אותם "יֶשְׁנוֹ" – ישנים מן המצוות, "מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (אסתר ג' ח).
מתוך אחדות "עַם אֶחָד" מתגלה כי נצח ישראל לא ישקר, הקשר בין העם, התורה ונותן התורה בלתי ניתן לניתוק.
דווקא בימים אלה, כשעולם התורה נדרש ובצדק לשאת בעול עם הציבור, נזכיר כי הדרך לדרוש מן הציבור לשאת בעול שמירת המצוות, עוברת רק דרך האחדות. נזכיר עוד כי כל ניסיון כפיה על הציבור לקבל תורה, טומן בחובו "מודעא רבה", ומאידך כל ניסיון ליצור אחדות בכפיה גם הוא לא יצלח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
