ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
מהי גאולה, ומהו המקום לארבע לשונות הגאולה ? נראה שמהותה של הגאולה היא לא רק להיות בן חורין, משוחרר ולא משועבד, "להיות עם חפשי בארצנו", כי אם כך היה אין מקום לארבע לשונות של גאולה כי "והוצאתי", משמעותו, לא תהיה עבד אלא בן חורין, וכן ל "והצלתי" משמועות זהה, וכך שאר הלשונות. אם כן מדוע התורה כותבת את הגאולה בארבעה לשונות שונים, ומהי מהות הגאולה.
ברצוני להציג בפניכם פירוש מקורי ומעניין כתשובה לשאלות הללו. אשר כותרתו היא: "הקשר בין ארבע הפרשות לארבע הכוסות"
בתלמוד הירושלמי מסכת מגילה פרק ג הלכה ו' נאמר : " ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש (כלומר קריאת פרשת החודש תמיד תהיה אחר שבת פרה ללא הפסק), א"ר לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתו' ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה" , וביארו שם הפרשנים שסימן לדבר הזה הוא, כשם שאסור להפסיק בין כוס שלישית וכוס רביעית מארבע כוסות בליל הסדר בשתיה או באכילה, כך לא יהיה הפסק בין פרשת פרה לפרשת החודש.
האם הסימן שנתן לנו רבי לוי בירושלמי הוא סימן ללא משמעות או שמא יש דברים בגו ?
ירמיהו הנביא בפרק פרק ט' מלמד אותנו מה רצון ה' : "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' ".
וידוע מה שכתב הרמב"ם בספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק נד ד"ה ובעוד מקומות שיש בפסוק זה דרגות, העושר הוא חיצוני לאדם ולכן אין לו מה להתהלל בו, כמו כן גבורה היא דבר נרכש, שכל אחד יכול להיות גיבור אם יתאמן, ולכן גם בגבורה אין מה להתהלל, אמנם הגבורה יותר שייכת לאדם מאשר הרכוש, אך אינה חלק בילתי נפרד ממנו. חכמה לפי דברי הנביא היא גם דבר שאדם יכול לרכוש. מי שלומד נחשב לחכם, ואם כן אמנם חכמה היא יותר חלק באדם מגבורה אך עדיין איננה מהותו.
מהות האדם הם המידות, יראת שמים, ורק בזאת יתהלל המתהלל.
אם אדם מכיר בעובדה שלא העושר ולא הכח ולא החכמה הם התכונות שדורש ממנו הקב"ה, אלא "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" הוא בן חורין אמיתי היודע מה תפקידו ומה מטרתו ולאן להפנות את המשאבים.
נראה שארבעת הפרשיות שקוראים בחודש אדר מסמלות את ארבעת הדברים הנ"ל, פרשת שקלים, מסמלת את הממון, לתת מחצית השקל לבית המקדש. לא בעושר יתהלל המתהלל כולם שווים כולם נותנים לבית המקדש תרומה זהה.
פרשת זכור מסמלת את הגבורה הניצחון במלחמה, לא בגבורה יתהלל המתהלל הניצחון הושג בסופו של דבר בהרמת הידים כלפי מעלה ושעבוד הלב לאבינו שבשמים.
פרשת פרה מסמלת את החכמה, גם החכם לא יתהלל בחכמתו, שהרי שלמה המלך החכם מכל אדם, לא הבין את פשרה של פרה אדומה.
אולם הפרשה האחרונה היא פרשת החודש, המצווה הראשונה של ישראל המסמלת את ההכנה ליציאת מצרים, אמונה בבורא עולם, וקבלת התורה היא התכלית.
אם נתבונן נראה אף אנחנו שבארבעת לשונות הגאולה באה התורה ללמד אותנו מהי הגאולה האמיתית, בשמות פרק ו' נאמר : "לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"
"והוצאתי" מסמל את הגאולה הפיסית, גאולה משעבוד הגוף לתת לאדם את גבורתו, לעצמו.
"והצלתי" אתכם מעבודתם, מבאר הרמב"ן שלא יהיו למס, גאולת הממון, לתת לעשיר את עושרו
"וגאלתי" כנגד החכמה, שיהיו פנויים ללימוד החכמה, שהרי נאמר שם "בשפיטם גדולים" וידוע שהמצרים השתמשו בחכמים שלהם לעשות את אותם להטים.
"ולקחתי" זוהי למעשה הגאולה האמיתית שהיא למעשה קבלת התורה וכדברי הרמב"ן שם.
ואם כן כשם שארבעת הפרשות שקוראים בחודש אדר מרמזות על הדרישה וההוראה מה ה' דורש מעימנו, כן גם רארבעת הכוסות בליל הסדר.
ועל כך קבע התלמוד הירושלמי שכשם שאין מפסיקים בין כוס שלישית לרביעת, דהיינו לפי דברינו הנ"ל, יש להשתמש בחכמה רק לצורך ידיעת ה' ויראתו, כך גם לא יפסיקו בין פרשת פרה , לפרשת החודש.
יהי רצון שנזכה כולנו במהרה לבניין בית המקדש ונאכל מן הפסחים והזבחים אמן.
בברכת כל טוב סלה
משה פנחס ליפשיץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
