ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא (שם) מבארת שמה שמותר למדוד בשבת הוא רק לצורך מצווה ולא לצורך אחר. בתוס' (קכו ע"ב ד"ה ומדבריהן) הסבירו שהאיסור למדוד בשבת הוא משום עובדין דחול.
בגמרא ביצה (כט ע"א) מצינו שאסור למדוד קמח, או שעורים ביום טוב. רש"י (שם ד"ה לא ימדוד) מפרש שהאיסור הוא משום שנראה שרוצה למכור ביו"ט. אגרות משה (א, קכח) כתב שיש בין רש"י ותוס' מחלוקת מהו טעם איסור מדידה בשבת וביו"ט, האם עובדין דחול, או איסור משום שנראה כרוצה למכור.
נראה שניתן לומר שרש"י ותוס' אינם חולקים והגמרא בשבת מדברת על מדידות שאין להם שייכות למקח וממכר, כמו מדידת אורך וגובה של דברים נייחים. ולא שייך לאסור אותם מטעם זה, אלא מטעם עובדין דחול, שמדידה היא דבר של יום חול. וגם לא שייך לאסור מדידה של קמח ואוכל ביום טוב מדין עובדין דחול, שהרי מותר לעשות צורכי אוכל ביום טוב, אלא רק מכיון שזה דומה למקח וממכר.
מהרי"ל (ר הובא בשו"ע סימן שח סעיף נא)פסק שאסור לטלטל שעון בשבת כיון שהוא כלי שמיועד למדידה, וגם מדידה של זמן דינה ככל מדידה שאסורה. עוד כתב שגם אם מודד זמן לצורך לימוד אין בזה היתר. הפנים מאירות (ב, קכג) מבאר שהמהרי"ל אסר רק שעון חול או שעון שמש, שלוקח אותם לשמש, או הופך את החול, ועושה מעשה כדי למדוד בהם את הזמן, וזה אסור בשבת. אבל שעון יד שלנו אין איסור לטלטלו כי האדם שנושא אותו על היד אינו עושה שום פעולה על מנת למדוד את הזמן.
ציץ אליעזר (ג, טז, ז) דן אם מותר להשתמש ברמקול בשבת (ועי' בעניין זה בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כז) אחת הסיבות שהוא מעלה לאיסור היא בגלל שבתוך הרמקול מתבצעת מדידה של עוצמת הקול שנכנסת לתוך הרמקול, וע"י זה הרמקול פועל. הוא אומר שאין להתיר למרות שהמדידה היא לצורך דרשה שהיא מצווה. שהרי המהרי"ל כותב לגבי שעון, שגם אם מודד את הזמן, כדי לדעת מתי ללמוד, אין זה נחשב למדידה של מצווה. וביאר מג"א (שח, עח) שזה מכיון שאין מצווה בעצם המדידה, אלא רק עושה את המדידה כדי לקיים מצווה. ולא כמו במקווה, שיש מצווה למדוד אותו כדי לדעת אם הוא ראוי לטבילה, וכן בסיפור בגמרא שצריך לדעת האם יש טפח להעברת טומאה בין הבתים או לא.
כמו כן הוא אומר שמדידה כזו אסורה למרות שהיא בלי מעשה, מכיון שזו דרך ההפעלה, ולכך זה נועד. אמנם למסקנתו אין בעייה של מדידה בדיבור ברמקול בשבת, והוא אסר מטעמים אחרים. שלא כדעת מרן הגר"ש ישראלי שהתיר לצורך מצווה ובתנאים מסויימים.
מדידת חום בשבת לחולה
ציץ אליעזר (ג, י) דן אם יש במדידת חום בשבת איסור משום עובדין דחול, ואומר שיש דעות שחולקות על המהרי"ל ואומרות שמדידה שמתבצעת מאליה אינה מדידה כלל, ולכן אין איסור גם להפוך שעון חול בשבת כי אינו עושה מעשה. ומביא טעם אחר (מובא גם באגרות משה שהוזכר לעיל) כמו שכתב שו"ע (שו, ז) שמותר לצורך חולה למדוד.
ציץ אליעזר מביא טעם נוסף שכל מדידה שיש חילוק מהותי באופן הפעולה בינה לבין המדידות שמתבצעות לצורך חול, כמו מדידת חום, שאינה דומה כלל למדידות שמודדים בחול אינה אסורה משום עובדין דחול, ובזה לא גזרו כלל גם אם אין זה לצורך חולה.
למה תמיד יש מחלוקת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
