ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא (שם) מבארת שמה שמותר למדוד בשבת הוא רק לצורך מצווה ולא לצורך אחר. בתוס' (קכו ע"ב ד"ה ומדבריהן) הסבירו שהאיסור למדוד בשבת הוא משום עובדין דחול.
בגמרא ביצה (כט ע"א) מצינו שאסור למדוד קמח, או שעורים ביום טוב. רש"י (שם ד"ה לא ימדוד) מפרש שהאיסור הוא משום שנראה שרוצה למכור ביו"ט. אגרות משה (א, קכח) כתב שיש בין רש"י ותוס' מחלוקת מהו טעם איסור מדידה בשבת וביו"ט, האם עובדין דחול, או איסור משום שנראה כרוצה למכור.
נראה שניתן לומר שרש"י ותוס' אינם חולקים והגמרא בשבת מדברת על מדידות שאין להם שייכות למקח וממכר, כמו מדידת אורך וגובה של דברים נייחים. ולא שייך לאסור אותם מטעם זה, אלא מטעם עובדין דחול, שמדידה היא דבר של יום חול. וגם לא שייך לאסור מדידה של קמח ואוכל ביום טוב מדין עובדין דחול, שהרי מותר לעשות צורכי אוכל ביום טוב, אלא רק מכיון שזה דומה למקח וממכר.
מהרי"ל (ר הובא בשו"ע סימן שח סעיף נא)פסק שאסור לטלטל שעון בשבת כיון שהוא כלי שמיועד למדידה, וגם מדידה של זמן דינה ככל מדידה שאסורה. עוד כתב שגם אם מודד זמן לצורך לימוד אין בזה היתר. הפנים מאירות (ב, קכג) מבאר שהמהרי"ל אסר רק שעון חול או שעון שמש, שלוקח אותם לשמש, או הופך את החול, ועושה מעשה כדי למדוד בהם את הזמן, וזה אסור בשבת. אבל שעון יד שלנו אין איסור לטלטלו כי האדם שנושא אותו על היד אינו עושה שום פעולה על מנת למדוד את הזמן.
ציץ אליעזר (ג, טז, ז) דן אם מותר להשתמש ברמקול בשבת (ועי' בעניין זה בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כז) אחת הסיבות שהוא מעלה לאיסור היא בגלל שבתוך הרמקול מתבצעת מדידה של עוצמת הקול שנכנסת לתוך הרמקול, וע"י זה הרמקול פועל. הוא אומר שאין להתיר למרות שהמדידה היא לצורך דרשה שהיא מצווה. שהרי המהרי"ל כותב לגבי שעון, שגם אם מודד את הזמן, כדי לדעת מתי ללמוד, אין זה נחשב למדידה של מצווה. וביאר מג"א (שח, עח) שזה מכיון שאין מצווה בעצם המדידה, אלא רק עושה את המדידה כדי לקיים מצווה. ולא כמו במקווה, שיש מצווה למדוד אותו כדי לדעת אם הוא ראוי לטבילה, וכן בסיפור בגמרא שצריך לדעת האם יש טפח להעברת טומאה בין הבתים או לא.
כמו כן הוא אומר שמדידה כזו אסורה למרות שהיא בלי מעשה, מכיון שזו דרך ההפעלה, ולכך זה נועד. אמנם למסקנתו אין בעייה של מדידה בדיבור ברמקול בשבת, והוא אסר מטעמים אחרים. שלא כדעת מרן הגר"ש ישראלי שהתיר לצורך מצווה ובתנאים מסויימים.
מדידת חום בשבת לחולה
ציץ אליעזר (ג, י) דן אם יש במדידת חום בשבת איסור משום עובדין דחול, ואומר שיש דעות שחולקות על המהרי"ל ואומרות שמדידה שמתבצעת מאליה אינה מדידה כלל, ולכן אין איסור גם להפוך שעון חול בשבת כי אינו עושה מעשה. ומביא טעם אחר (מובא גם באגרות משה שהוזכר לעיל) כמו שכתב שו"ע (שו, ז) שמותר לצורך חולה למדוד.
ציץ אליעזר מביא טעם נוסף שכל מדידה שיש חילוק מהותי באופן הפעולה בינה לבין המדידות שמתבצעות לצורך חול, כמו מדידת חום, שאינה דומה כלל למדידות שמודדים בחול אינה אסורה משום עובדין דחול, ובזה לא גזרו כלל גם אם אין זה לצורך חולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
