ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא (שם) מבארת שמה שמותר למדוד בשבת הוא רק לצורך מצווה ולא לצורך אחר. בתוס' (קכו ע"ב ד"ה ומדבריהן) הסבירו שהאיסור למדוד בשבת הוא משום עובדין דחול.
בגמרא ביצה (כט ע"א) מצינו שאסור למדוד קמח, או שעורים ביום טוב. רש"י (שם ד"ה לא ימדוד) מפרש שהאיסור הוא משום שנראה שרוצה למכור ביו"ט. אגרות משה (א, קכח) כתב שיש בין רש"י ותוס' מחלוקת מהו טעם איסור מדידה בשבת וביו"ט, האם עובדין דחול, או איסור משום שנראה כרוצה למכור.
נראה שניתן לומר שרש"י ותוס' אינם חולקים והגמרא בשבת מדברת על מדידות שאין להם שייכות למקח וממכר, כמו מדידת אורך וגובה של דברים נייחים. ולא שייך לאסור אותם מטעם זה, אלא מטעם עובדין דחול, שמדידה היא דבר של יום חול. וגם לא שייך לאסור מדידה של קמח ואוכל ביום טוב מדין עובדין דחול, שהרי מותר לעשות צורכי אוכל ביום טוב, אלא רק מכיון שזה דומה למקח וממכר.
מהרי"ל (ר הובא בשו"ע סימן שח סעיף נא)פסק שאסור לטלטל שעון בשבת כיון שהוא כלי שמיועד למדידה, וגם מדידה של זמן דינה ככל מדידה שאסורה. עוד כתב שגם אם מודד זמן לצורך לימוד אין בזה היתר. הפנים מאירות (ב, קכג) מבאר שהמהרי"ל אסר רק שעון חול או שעון שמש, שלוקח אותם לשמש, או הופך את החול, ועושה מעשה כדי למדוד בהם את הזמן, וזה אסור בשבת. אבל שעון יד שלנו אין איסור לטלטלו כי האדם שנושא אותו על היד אינו עושה שום פעולה על מנת למדוד את הזמן.
ציץ אליעזר (ג, טז, ז) דן אם מותר להשתמש ברמקול בשבת (ועי' בעניין זה בשו"ת במראה הבזק חלק א סימן כז) אחת הסיבות שהוא מעלה לאיסור היא בגלל שבתוך הרמקול מתבצעת מדידה של עוצמת הקול שנכנסת לתוך הרמקול, וע"י זה הרמקול פועל. הוא אומר שאין להתיר למרות שהמדידה היא לצורך דרשה שהיא מצווה. שהרי המהרי"ל כותב לגבי שעון, שגם אם מודד את הזמן, כדי לדעת מתי ללמוד, אין זה נחשב למדידה של מצווה. וביאר מג"א (שח, עח) שזה מכיון שאין מצווה בעצם המדידה, אלא רק עושה את המדידה כדי לקיים מצווה. ולא כמו במקווה, שיש מצווה למדוד אותו כדי לדעת אם הוא ראוי לטבילה, וכן בסיפור בגמרא שצריך לדעת האם יש טפח להעברת טומאה בין הבתים או לא.
כמו כן הוא אומר שמדידה כזו אסורה למרות שהיא בלי מעשה, מכיון שזו דרך ההפעלה, ולכך זה נועד. אמנם למסקנתו אין בעייה של מדידה בדיבור ברמקול בשבת, והוא אסר מטעמים אחרים. שלא כדעת מרן הגר"ש ישראלי שהתיר לצורך מצווה ובתנאים מסויימים.
מדידת חום בשבת לחולה
ציץ אליעזר (ג, י) דן אם יש במדידת חום בשבת איסור משום עובדין דחול, ואומר שיש דעות שחולקות על המהרי"ל ואומרות שמדידה שמתבצעת מאליה אינה מדידה כלל, ולכן אין איסור גם להפוך שעון חול בשבת כי אינו עושה מעשה. ומביא טעם אחר (מובא גם באגרות משה שהוזכר לעיל) כמו שכתב שו"ע (שו, ז) שמותר לצורך חולה למדוד.
ציץ אליעזר מביא טעם נוסף שכל מדידה שיש חילוק מהותי באופן הפעולה בינה לבין המדידות שמתבצעות לצורך חול, כמו מדידת חום, שאינה דומה כלל למדידות שמודדים בחול אינה אסורה משום עובדין דחול, ובזה לא גזרו כלל גם אם אין זה לצורך חולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
