ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. הציבור החרדי מעריך מאוד את חיילי צה"ל ומודה להם מקרב לב על השתדלותם בשמירת הביטחון בארצנו, ועל מתן האפשרות ללמוד תורה בשלווה. ברור כי שירות צבאי הוא מצווה גדולה, וחיילי צה"ל הם בכלל עוסקים בצורכי ציבור באמונה, ועליהם כתב הרמב"ם: "מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל" (מלכים ז, טו). ברור שבחור שאינו לומד מחויב למצוא את הדרך לתרום למדינת ישראל בשירות לאומי וכדומה (כמובן, במסגרות שישמרו על אורח חייו), וברור שהתמדתם של בני הישיבות בלימוד היא עניין של פיקוח נפש.
ב. כידוע, הצבא אינו זקוק לחרדים ('הצופה' 12.06.1994). יש אבטלה סמויה בצבא וגיוס חרדים יעלה הון, ללא תועלת אמיתית לביטחון המדינה, בוודאי לא בהיקפים נרחבים. לדעתי וכן לדעת מומחים צבאיים יש להנהיג בישראל צבא מקצועי התנדבותי כמו בצבא ארצות הברית, שהוא הצבא החזק בעולם, ולא רק כדי לפתור את סוגיית השוויון בנטל, אלא אף כדי לחסוך כסף רב.
ג. הצגת החרדים כפרזיטים ומשתמטים היא חטא לאמת. הציבור החרדי הוא ציבור פילנטרופ מאין כמותו, ויעידו על כך ארגוני החסד והגמ"ח שקיימים אצל החרדים ועוזרים לכל דורש - יד שרה, עזרה למרפא וכו'. פרס ישראל על מפעל חיים אף הוענק לכמה מהם.
ד. העמדה החרדית בעניין פטור תלמידי חכמים משירות צבאי ידועה ומתבססת על דברי הגמרא "רבנן לא צריכי נטירותא, שכן תורתן משמרתן". ועל דברי הרמב"ם (סוף הלכות מלכים) על פטור שבט לוי, ולא רק שבט לוי וכו' כידוע. ועי' גם זוהר (בהעלותך קנ.).
מה שלא ידוע הוא כי זו גם עמדתם של גדולי רבני הציונות הדתית: הגר"מ אליהו (קול אליהו 20, ועדת חו"ב בכנסת), הגר"א שפירא (שם), הרב יצחק אריאלי (תלמיד מרן הראי"ה זצ"ל, עיניים למשפט, ב"ב ז.) והרב נריה (איגרת 'בני הישיבות וגיוסם') – כולם סוברים שיש לפטור בחורי ישיבה משירות צבאי על סמך המקורות הללו, וכי לימודם מגן על מדינת ישראל מבחינה ביטחונית אף יותר מצה"ל.
בתש"ח הגרי"מ חרל"פ, מגדולי תלמידי מרן הרב, פרסם קטעים מאגרות הראי"ה (תת"י) שבהם מבקש מרן הרב פטור לבחורי ישיבות בצבא אנגליה, וקובע ברורות כי אין לגייס בחורי ישיבות "אפילו למלחמת מצווה גדולה מאוד". הרב חרל"פ סבר כי דבריו אלו של מרן הרב רלוונטיים לשירות בחורי ישיבה בהגנה על הארץ. אמנם הרצי"ה קוק זצ"ל סבר אחרת (להלכות ציבור א). הרב חרל"פ אף פרסם כרוז: "וברוכים יהיו כל הילדים המחרפים נפשם בעד מזבח אהבתם לעמנו ולארצנו, גדול הוא חלקם בזה ובבא... ובעבור זה הנני מוצא חובה קדושה בנפשי להודיע גלוי לכל אלו התלמידי חכמים חובשי הישיבות הקדושות המקדישים עצמם לתורה ועבודת ד', שהם הפלוגה של חיל ד' כדברי הרמב"ם סוף ה' שמיטה ויובל – החובה מוטלת עליהם להמשיך את לימודם, ולא יתבטלו מן התורה אף למלחמת מצוה זו. ועל ידי זה אנו בטוחים וגם אנו יכולים להבטיח, כי הצלחת חיילנו תהיה למעלה מדרך הטבע ".
נסיים בדברי הרב נריה, אשר לאחר פטירתו פרסמה תנועת בני עקיבא את תמונתו יחד עם הכיתוב 'לאורו נלך': "אין קיום לעם ישראל בלי תורה, אין משמעות לארץ ישראל ולמדינת ישראל בלי בנים בונים לומדי תורה, הדבקים בכל לבם ובכל נפשם בכל אורח חייהם. צבא הגנה לישראל שומר על הגוף, והישיבות – על הנפש. צה"ל מגן על היהודים, והישיבות מגינות על היהדות... ובת קול מכרזת ואומרת: אל תכריתו את שבט הקהתי".
ה. עם ישראל נמצא באחת משעותיו הקשות. בעיותינו גדולות ביותר ואין לנו פריבילגיה למלחמת אחים בנושא זה. באחדות ובהידברות תימצא הדרך לפתור סוגיה זו, תוך הכרה בחשיבות התורה ובחשיבות הנשיאה בנטל.
הכותב הוא רב קהילה באשקלון
[email protected]
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
