{/.}

(קנו: במשנה עד קנז: סיום מסכת שבת)

חלק א – המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה

א. שינוי ייעוד בשבת

מחלוקת ר"ש ור"י לגבי דבר שראוי, אך ייעד אותו בכניסת שבת לדבר אחד והייעוד השתנה בשבת עצמה.

ב. פסיקת ההלכה במוקצה

באופן כללי כר"ש,

אבל עדיין יש שמוקצה, כי:

1. גם ר"ש מודה למשל במוקצה מחמת חסרון כיס
(מסר הגדול – (קכג:), וכן לעיל לגבי העצים היקרים).

2. יש מוקצה שבו הלכה כר"י: (מחלוקת רב אחר ורבינא)

או – מוקצה מחמת מיאוס (נר ישן (מד.))

או – מוקצה מחמת איסור (נר שדלק בכניסת שבת – מיגו דאתקצאי).

חלק ב – עובדין דחול (נדרים ומדידה)

א. הפרה או שאילה על נדרים בשבת

A. האם גם בהפרה מותר רק לצורך השבת?

גורמים:

1. 1.מצד אחד הניסוח חילק ביניהם,
   מצד שני אולי החלוקה רק כי בהפרה לא צריך בי"ד ובשאלה צריך.
2. 2.בגירסה השנייה – אם יכול להפר רק עד הלילה אז ודאי שמפרים גם שלא לצורך מצווה.

למסקנה בברייתא – גם ההפרה רק לצורך מצווה.

B. האם מפר גם כשיכל לפני שבת? כן.

ב. אסור למדוד בשבת, מלבד לצורך מצווה

A. דוגמאות לצורך מצווה:

1. 1.מדידת מטלית שנטמאה.
2. 2.מדידת מקווה.
3. 3.סיפור – מדדו את החור בגיגית לראות אם יש בו טפח.

[אגב מאותו סיפור גם למדנו שמותר:

1. 1.לפקוק את החלון.
2. 2.לקשור לכתחילה קשר שאינו של קיימא].

B. רבה בר רב הונא – אם סתם מודד בשביל הכיף מותר.