ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המקור האחד מובא בהקשר לסיוע בטעינה על ידי מי שהוא "זקן ואינה לפי כבודו", שאף שמן הדין פטור בכל זאת יש לו לנהוג לפני משורת הדין: "דתני רב יוסף: +שמות י"ח+ והודעת להם... ואת המעשה - זה הדין, אשר יעשון - זו לפנים משורת הדין." (ב"מ ל ע"ב). מאותו טעם שילם רבי חייא לאשה אותה הטעה בהערכת דינר שהראתה לו – אף שלא היה במעשהו כל התרשלות. (ב"ק צט ע"ב).
המקור השני מובא בהקשר לחיובו לשלם שכר לפועלים ששברו חבית יין שנשאו. (ב"מ פג ע"א) החיוב שם הושתת על הכתוב במשלי: "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר".
גם ביחס להשבת אבדה במקום בו מן הדין אינו חייב להחזיר הובאה החובה לנהוג לפנים משורת הדין – אך שם לא הובאו לכך סימוכין מהמקרא. (ב"מ כד ע"ב)
תוספות (ב"מ שם) מבארים שביחס להשבת אבידה לא הובא מקור להליכה לפנים משורת הדין משום שאין למשיב כל הפסד כספי. הם מוסיפים שהחיוב לשלם לפועלים למרות שגרמו נזק מהווה חידוש גדול יותר מאשר החיוב בסיוע לטעינה ובהערכתו המוטעית של הדינר ועל כן הביא התלמוד ביחס לכך את הפסוק במשלי ולא הסתפק בדרשת הפסוק "אשר יעשון" שהובאה במקומות האחרים.
להלכה נחלקו הראשונים בשאלה האם בית הדין כופה על הליכה לפנים משורת הדין. שתי הדעות הובאו ברמ"א (חו"מ יב ב), ובפתחי תשובה שם הביא שנחלקו הפוסקים אלו אמצעי כפיה רשאי בית הדין להפעיל כדי להביא להליכה לפנים משורת הדין.
למעשה הדעה הרווחת בין הפוסקים שבית הדין רשאי לכפות על הליכה לפנים משורת הדין בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בצדדים העומדים לפניו. כך למשל יטה בין הדין לכפות על הליכה לפנים משורת הדין כאשר התובע הוא עני והנתבע הוא עשיר או שהוא מוסד ציבורי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
