ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באופן פשוט היינו אומרים כי הפתיחה בגנות באה להראות את גודל פעולת השי"ת, מהיכן הוציאנו ולהיכן הגיענו. אך על פי תשובה זו המעמד הנחות שבעבדות ובעבודה זרה היה מיותר לגמרי. הרב זצ"ל מחדש שאין זו מציאות של שפלות שהיינו מוותרים עליה, אלא "הגנות היא צורך השבח". ויש שני צדדים חיוביים שקיבלנו בחיי השעבוד ביציאת מצרים ובנפילה של "מתחילה עובדי עבודה זרה היינו":
א. כל הקשיים והמגרעות שעברנו באו כהכנה לעתיד ונועדו להקנות לנו כלים לעתיד. דווקא מהקשיים שהיו בשלב האמצעי נפיק תועלת שתעלה ותרומם אותנו כשנגיע למטרה.
ב. בעבדות מצרים קנינו את תכונת ההתכופפות וההתבטלות. ללא קניית תכונה זו היה לנו חסרון ביכולת ההתבטלות אל הקב"ה שבעבודת ה'. היכולת לבטל את עצמנו, לעשות את רצוננו כרצונו העליון, צריכה אימון. מאידך, עבד לא יכול לעשות את רצון עצמו. רק לאחר שזכינו להיות בני חורין, אנו יכולים להיות עבדים מרצון. דווקא אז אנו בני חורין אמתיים שאין דבר שמגביל את רצוננו, עד שאנו מסוגלים אף לבטל את מאוויינו החזקים ביותר בפני רצון ה'. נבין זאת, אם נזכור שרצון האדם פחות עמוק מההכרח. הדברים מתבררים אצל המהר"ל שמסביר את הצורך שהיה בכפיית הר כגיגית בזמן נתינת התורה (שבת פח ע"א; תפארת ישראל פרק טז). הבחירה של האדם מאוד יפה וחשובה, אך אינה דבר אבסולוטי. לעומת זאת כשאדם מוכרח לעשות איזה דבר יש לכך כוח מיוחד, וקניין אמיתי בנפש (ראה אורות הקודש, מוסר הקודש, סימנים כג-כד). כיוון שכך היה צורך בקניין תחושת ההכרח שבעבודת ד' שנעשה על ידי יכולת ההתבטלות. קניין זה נעשה בעבדות מצרים ולאחריה הגענו לשלמות הנובעת משילוב שני הכוחות: הרצון וההכרח.
עד כאן הוסבר מהו השבח היוצא מגנות העבדות. אך לכאורה מה השבח הנובע מכך שעובדי עבודה זרה היו אבותינו, שהרי עבודה זרה היא ההפך מהתורה ואמונת ישראל?
גם מ"עובדי עבודה זרה היו אבותינו" הוצאנו דברים טובים. גם גנות זו גורמת לשבח. יש לעם ישראל נטייה לרוחניות ולשכליות, אך כוח הדמיון שלו לקוי. יש בכך גם פגם מסוים בכך שאין משתמשים בכוח הדמיון לעבודת ה'. לא כל צדדי האישיות משתתפים בעבודה, אין כאן "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה, י). והנה, בעבודה זרה מתפתח מאוד כוח הדמיון. עובדי האלילים מגשימים את האלוהים בכל מיני צורות. אמנם יש כאן גסות ושפלות נוראה, אך מתקופה זו רכשנו לנו את היכולת וכוח הדמיון, שלאחר הזיכוך ועזיבת החטא הנורא יביא אותנו למעלות עליונות של צפייה בעולמות העליונים ונבואה.
מדברי הרב זצ"ל למדנו שלכל דבר בעולם יש תפקיד. הכול הרי נעשה על ידי הקב"ה לתכלית טובה, ולכן גם לנפילות הכי נוראיות, יש תוצאה עליונה. לפעמים התפקיד סמוי מאוד ונגלה רק לעתיד ולפעמים הוא נגלה מיד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















