ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל בניין גשמי ישנה סכנה שאחרי הגמר שלו, לא יידעו למלא אותו בתוכן הרוחני הראוי לו. אולם משה הוא המנהיג הנכון במקום הנכון כדי להכניס את הקדושה ואת הרוח אל תוככי האוהל הגשמי המורכב מבדי עצי שיטים ויריעות, קרסים אדנים ועמודים, וכמובן - עבודת הקרבנות הבאה לכפר על ישראל ולתקן את הנשמה העדינה שייתכן שנפגמה במעשיה בין בשוגג בין במזיד.
משה מצוי במדרגה מעל המלאכים. הם לא יודעים מקומו של ה' - שואלים זה אל זה איה, אבל משה מדבר פה אל פה והדיבור נשמע אליו בכל עת שיבוא אל הקודש. במשה מתגלמת האידיאה האנושית, כך צריך להיות האדם השלם.
משה מבין שהמדרגה של המשכן היא מעל למדרגתו של הר סיני. בהר סיני השכינה שכנה רק באופן זמני, ואילו כאן היא תשכון בקביעות. לכן משה מחכה שה' ידבר אליו. בדומה להר סיני, נשא משה קל וחומר בעצמו בעניין זה. ואכן, התחלת העבודה נקבעת על פי ה', בציוויו הישיר. מכאן אנו למדים כי מעמד הר סיני לא תם, הוא רק שינה צורה אל בין הכפורת, ושם ממשיך ה' לדבר אל ישראל.
גם ה' קורא אל משה, מתוך גילוי של חיבה מיוחדת. זאת בניגוד לפגישה המקרית של ה' עם בלעם, כי "ויקר" זה לשון טומאה, ואילו "ויקרא" - לשון חיבה. שני כוחות מנוגדים הם בלעם ומשה, מאבק איתנים מתחולל ביניהם, האחד מגלה את החסד בעולם ולא מוכן שיבולע העם, ואילו השני כל עניינו מידת הדין בעלת העין הצרה שמוכן לבלע עם.
גם אם באומות העולם קם נביא, אין הוא שווה בדרגתו ובכוחותיו אל משה. את בלעם הורגים בחרב נוקמת מידה כנגד מידה. אותה החרב ששוחטת את הקורבנות ומתקנת את נשמת האומה, אותה החרב שבה בלעם רוצה להרוג את האתון, יודע הוא לכוון לעת של זעם ולקלל. ואילו משה יודע רק לברך, לתקן, לגלות את הטוב והיפה שבכל דבר.
למרות כל הסגולות הגדולות הללו של משה, עדיין הוא נשאר העניו מכול. האל"ף הקטנה של ויקרא מגלה לנו כי משה מקטין את מקומו ואפילו דיבור אלוקי ישיר לא גורם לו להרגיש חשוב, להתגאות על עמו ועל אחרים. משה מבין כי הוא שליח ולית לו מגרמיה כלום, הוא כל כולו מלא להט אידיאלי לעשות את דבר ה' ולתקן עולם.
משה הוא הסמל למנהיגים הישראלים בכל הדורות כולם. "צאי לך בעקבי הצאן, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה כל רועיהם ופרנסיהם של ישראל עד העקב עד סוף כל הדורות". משה הוא אבי הרועים בישראל, ואנחנו צריכים ללמוד ממנו דרכי הנהגה.
לא רק אל משה ה' קורא, אלא אל כל אחד ואחד מאיתנו ובמיוחד אל המנהיגים שבתוכנו. זו קריאה גדולה שלא פוסקת, גם אם אין מזבח ואין כרובים, דבר ה' מהדהד אלינו מסוף העולם ועד סופו. אנחנו רק צריכים אוזניים רגישות כדי לשמוע אותה.
בימים אלו של מעשה מרכבת הממשלה, על מנהיגנו כולם ללמוד ממשה כיצד למלא בתוכן רוחני את כל המסגרות המדיניות הגשמיות, ללמוד מהי רוח של שליחות למען ישראל ואלוקיו, לעשות הכול בעוז ובענווה, באמת ובאמונה. להיות מתלמידיו של אברהם אבינו הגומל חסד עם הבריות, ולא מתלמידיו של בלעם הדואג לעצמו ורוצה להרע לאחרים.
בטוחני כי הכוח שניתן לנבחרי הציבור שלנו, אותם אנשים ראויים משכמם ומעלה, יביא לידי ביטוי את כוחות הטוב והחסד, וכך נוכל להתקדם במעלה הקשה כל כך של גאולה המתעוררת לה לאטה, אך ודאית בהופעתה.
פורסם בעיתון "בשבע"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













