ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחודש הראשון, בשנה השנית באחד לחודש, עם תום ההכנות, ניגש משה להקמת המשכן, מקום השראת השכינה. הוא מרים את הקרשים, פורש את יריעות האוהל ומכניס את הכלים. ואכן, כדבר משה, מכסה הענן את האוהל וכבוד ה' מלא את המשכן. אך למרבה התסכול נשאר משה בחוץ, "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד". משה רבנו, הנביא, המנהיג, נותר מחוצה למשכן ללא המפגש המיוחל עם השכינה. ברגע איום זה יורד המסך וספר שמות נגמר. ארבע השורות המפרידות בין ספר שמות לספר ויקרא נראות ריקות וחסרות תוכן – אך השתיקה שבהן זועקת את מה שחסר, את מה שאין בהן: משה לא נכנס אל המשכן. מדוע?
למעשה, השאלה היא בעצם הפוכה: כיצד בכלל יכול האדם להגיע למעמד כזה, של מפגש עם האלוקות? איך יוכל בן אנוש, קרוץ חומר, לבוא ולעמוד בפני אלוקות טהורה ואינסופית? היומרה האנושית למפגש עם האלוקות נראית, מזווית זו, כבלתי אפשרית. ברם, מפגש כזה כבר היה, על הר סיני, והזוהר שואל כדרכו שאלה מבריקה על דרך הפשט: מדוע שם, על ההר, יכול היה משה לעמוד בפני הנוכחות האלוקית על ההר, ואילו כאן הוא לא יכול? אם נתבונן שנית בעלייתו הראשונה של משה להר סיני, נראה כי גם שם, למעשה, לא עולה משה מעצמו אל ההר.
לאחר ההתגלות, הקולות והברקים, מוציא משה את העם לקראת האלוקים, ה' יורד אל ההר, ואז "ויקרא ה' למשה אל ראש ההר, ויעל משה". משה עולה רק לאחר שה' קורא לו. הקריאה הזו מופיעה גם אצלנו, בפתיחת הפרשה והספר: "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר". הקריאה פותחת את הספר, העוסק במפגש שבין האדם לאלוקיו דרך עבודת המשכן. גם כאן, כמו בהר, יכול האדם לגשת רק אחרי שהוא נקרא לבוא אל האלוקים. ללא הקריאה אין כל יכולת מפגש, כפי שמבטא סוף ספר שמות. מהי משמעותה של הקריאה?
האדמו"ר הזקן, בספרו 'ליקוטי תורה', עוסק בשאלה זו, ומסב את תשומת הלב לתרגום הארמי המוכר לפסוק שאנו אומרים מדי יום: "וקרא זה אל זה ואמר: קדוש, קדוש, קדוש". על פי התרגום, פירוש הפסוק הוא: "ומקבלים זה מזה", הקריאה ההדדית מושווית לקבלה הדדית. בין האדם לה', בין מלאך זה למלאך אחר, ובעצם בין כל שני דברים, יש פער והפרש. אנשים מדברים בשפה שונה וחושבים אחרת על הדברים. באופן בסיסי, האדם רואה את המתרחש מנקודת מבטו ומהזווית שלו. כאשר אני נפגש עם מישהו אחר, אני למעשה מפנה לו מקום בתודעה שלי: אני מצטמצם, ומניח לאופן שהוא חווה את הדברים להיכנס אליי. כל עוד לא אניח לו להיכנס, הוא לא יוכל; כל עוד לא אכיר באמת שהוא מגלם ובחשיבות שלו, לא אוכל להיפגש איתו. כאשר אני קורא אל החבר, אני בעצם אומר לו: "למרות השוני התהומי בינינו אתה נחשב בעיניי, הייתי רוצה לשמוע אותך". הקריאה הזו מקנה חשיבות ונותנת מקום לאחר בעולם שלי.
ספר ויקרא הוא המענה לבעיית הפער העצום והבלתי נתפס שבין האדם לה'. בספר נקרא על המשכן ועבודתו, העבודה המביאה להשראת השכינה בעולם. מצד האדם, הפער אינו ניתן לגישור: משה אינו עולה להר סיני, וגם אינו נכנס אל המשכן. הדרך היחידה לקשר היא דרך קריאתו של ה' אל האדם. ה' קורא אל משה ונותן לו חשיבות, הוא מוכן להיעתר אליו, להצטמצם ולהיענות לעבודה ולתפילות. הקריאה הזו ממשיכה ומהדהדת, וכדי שנוכל אנו עצמנו לבוא אל הקודש פנימה – עלינו להטות אוזננו ולשמוע אותה תחילה, לזהות את פנייתו של ה' אלינו, ולענות לה.
פורסם בעיתון "בשבע"

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














