- פרשת שבוע ותנ"ך
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת השבוע - צו
פרשת צו על פי רוב נקראת בשבת שקודמת לפסח, שבת הגדול. במבט ראשון נראה שאין קשר מהותי בין פרשת צו לשבת הגדול ולפסח. אך מאחר שהיהדות לא מכירה באקראיות או במקריות בחיים היהודיים, ובוודאי לא בתורה עצמה, ניתוח נוסף של הפרשה עשוי לגלות לנו את הקשר העמוק שבין פרשת צו לחג פסח.
נדמה לי שהנושא העמוק טמון בתיאור שיש בפרשה להקדשת אהרון ובניו לכהונה ולתפקידם כמשרתי האל והעם. היהדות מלמדת אותנו שחירות שווה אחריות. חירות בלי גבולות או מטרה היא אנרכיה הרסנית. כל מה שהתורה מספרת בעניין בניית המשכן, המקום לעבודת הקורבנות, בא להדגיש בפני העבדים המשוחררים שיצאו ממצרים את האחריות החדשה שיש להם כעת.
חז"ל מגדירים חירות באופן משכנע ונכון במונחים של התחייבויות ולימוד תורה, בניגוד לחירות המדומה של התפיסה ההדוניסטית. ההקדשה של אהרון ובניו והקדשת המשכן עצמו מלמדת את בני ישראל שיש להם חובה לשרת את הקהילה ולשמור על אחדות לאומית.
ראו את תנועות החופש שקמו במזרח התיכון בשנים האחרונות ואת האנדרלמוסיה שחוללו והמוות של עשרות אלפי אנשים שבא בעקבות פעילותן. חוסר היכולת ליצור אחדות, לפתח יעדים מוסריים ולאומיים מוחשיים שם ללעג כל יומרה חיובית לחירות. בלי אהרון והמשכן, ההבטחה לחירות שבא עם חג הפסח הייתה נשארת תמיד בלתי ממומשת.
חלק מהלקח של שבת הגדול הוא שבלי שבת, החירות היהודית היא רק אשליה. השבת היא באמת ובתמים התגלמות החופש. היעדר פעילויות של יום העבודה, שהות עם בני משפחה וחברים והסיפוק שהשבת מביאה איתה, כל אלה משתלבים יחד ויוצרים חזון של חירות אמיתית ובת השגה.
שבת הגדול שבאה לפסח מעניקה לו את משמעותו האמיתית וממקמת את חג החירות משעבוד מצרים בהקשר קדוש. החירות לעבוד בלי הפוגה היא רק צורה אחרת של שעבוד. כשהשבת נראית כמו יום שלישי, אבל רק יותר גרוע, כי אין לימודים בבתי הספר והנטל של ההסעות ושל הבילויים רק גדול יותר, אין לה שום קשר לחירות אמיתית.
במציאות כל שבת היא "שבת הגדול" והשבת שלפני הפסח גדולה אפילו עוד יותר. "שבת הגדול" מייצגת את הנס שאירע לאבותינו במצרים כשלקחו את שה הפסח, והמצרים לא התנגדו. אבל הנס האמיתי והגדול מכולם של "שבת הגדול" הוא השבת עצמה. השבת שמרה על העם היהודי בכל הדורות ולמול סכנות ואתגרים רבים מספור. אנחנו מגשימים בפועל את החירות שלנו כשאנחנו מסוגלים לשמור ולהעריך את השבת, "שבת הגדול", שאנחנו מציינים עכשיו בשמחה רבה ובהכרת תודה.
שבת שלום ופסח כשר ושמח,
הרב דוב בערל וויין
נדמה לי שהנושא העמוק טמון בתיאור שיש בפרשה להקדשת אהרון ובניו לכהונה ולתפקידם כמשרתי האל והעם. היהדות מלמדת אותנו שחירות שווה אחריות. חירות בלי גבולות או מטרה היא אנרכיה הרסנית. כל מה שהתורה מספרת בעניין בניית המשכן, המקום לעבודת הקורבנות, בא להדגיש בפני העבדים המשוחררים שיצאו ממצרים את האחריות החדשה שיש להם כעת.
חז"ל מגדירים חירות באופן משכנע ונכון במונחים של התחייבויות ולימוד תורה, בניגוד לחירות המדומה של התפיסה ההדוניסטית. ההקדשה של אהרון ובניו והקדשת המשכן עצמו מלמדת את בני ישראל שיש להם חובה לשרת את הקהילה ולשמור על אחדות לאומית.
ראו את תנועות החופש שקמו במזרח התיכון בשנים האחרונות ואת האנדרלמוסיה שחוללו והמוות של עשרות אלפי אנשים שבא בעקבות פעילותן. חוסר היכולת ליצור אחדות, לפתח יעדים מוסריים ולאומיים מוחשיים שם ללעג כל יומרה חיובית לחירות. בלי אהרון והמשכן, ההבטחה לחירות שבא עם חג הפסח הייתה נשארת תמיד בלתי ממומשת.
חלק מהלקח של שבת הגדול הוא שבלי שבת, החירות היהודית היא רק אשליה. השבת היא באמת ובתמים התגלמות החופש. היעדר פעילויות של יום העבודה, שהות עם בני משפחה וחברים והסיפוק שהשבת מביאה איתה, כל אלה משתלבים יחד ויוצרים חזון של חירות אמיתית ובת השגה.
שבת הגדול שבאה לפסח מעניקה לו את משמעותו האמיתית וממקמת את חג החירות משעבוד מצרים בהקשר קדוש. החירות לעבוד בלי הפוגה היא רק צורה אחרת של שעבוד. כשהשבת נראית כמו יום שלישי, אבל רק יותר גרוע, כי אין לימודים בבתי הספר והנטל של ההסעות ושל הבילויים רק גדול יותר, אין לה שום קשר לחירות אמיתית.
במציאות כל שבת היא "שבת הגדול" והשבת שלפני הפסח גדולה אפילו עוד יותר. "שבת הגדול" מייצגת את הנס שאירע לאבותינו במצרים כשלקחו את שה הפסח, והמצרים לא התנגדו. אבל הנס האמיתי והגדול מכולם של "שבת הגדול" הוא השבת עצמה. השבת שמרה על העם היהודי בכל הדורות ולמול סכנות ואתגרים רבים מספור. אנחנו מגשימים בפועל את החירות שלנו כשאנחנו מסוגלים לשמור ולהעריך את השבת, "שבת הגדול", שאנחנו מציינים עכשיו בשמחה רבה ובהכרת תודה.
שבת שלום ופסח כשר ושמח,
הרב דוב בערל וויין

טעמי הקורבנות בימינו
הרב ש"י לוי | אדר תשע"ט
התמכרות לאידאל
הרב יצחק חי זאגא | ו' ניסן תש"פ
מעלת התורה והקורבן
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' התשס"ה

מילוי ושיבוץ מִלֻּאִים
הרב יוסף כרמל | ניסן תש"ע
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
דיני קדימה בברכות
מה מברכים על ברקים ורעמים?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
דיני פרשת זכור
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
סדרת החינוך של הטבע!
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
משמעות חג הפסח
פרק א
הרב אליעזר מלמד | תשפ

האם מותר לתרום איברים, ולחתום על כרטיס "אדי"?
רבנים שונים | שבט תשס"ז
מעלת האחדות
שיחת מוצ"ש פרשת ויקהל - פקודי תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אדר תשפ"ג

ה'בכור' של רבי צדוק
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשפ"ג
הדרך לתיקון כל חלקי העולם
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ט' - י"א
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ז אדר תשפ"ג
