מהדורה חדשה של הספר המקיף הזה (בסך הכול למעלה מ-800 עמודים, חלקו הראשון יצא לאור בשנת תשס"ו והשני בתשס"ח), שכל פרקיו עוסקים ביחסם של גדולי ישראל בכלל, ואלו שמעדות המזרח בפרט, ליישוב ארץ ישראל בדורנו, למדינת ישראל ולביטויי שמחה, תפילה והודיה ביום העצמאות. מדובר על מלאכה שיטתית וחרוצה של בירור דעתם של עשרות רבנים על פי דבריהם שבכתב ושבעל פה, כולל עדויות מתועדות, בירור סתירות-לכאורה, והצגת תמונה רחבה של דמויותיהם על רקע זמנם ומקומם - בהקשר ליחסם להקמת המדינה. המחבר-המלקט אינו מכחיש כמובן שהיו תלמידי חכמים (רבים יותר בין האשכנזים, ומעטים בין הספרדים) שהתנגדו ליישוב הארץ בימינו, לתנועה הציונית ולהתייחסות חיובית כלשהי למדינה ולסמליה. אולם הוא מראה בעליל שמספרם לא היה רב, והתבטאויות רבים מהם לא היו כלל חד-משמעיות, שלא כפי שניתן לחשוב ממה שמקובל בציבור בכלל ובציבור החרדי בפרט.
נוסף לרבנים הידועים-משכבר ביחסם החיובי להקמת המדינה ולשמחה ביום העצמאות, כמו הרב עמרם אבורביע רבה של פתח תקווה, רבי יוסף משאש רבה של חיפה, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, רבי משולם ראטה בעל שו"ת קול מבשר, האדמו"רים מהוסיאטין, מסדיגורה וממודז'יץ (לפחות בדור הקמת המדינה), הרב ראובן מרגליות מתל אביב, הרב חיים דוד הלוי רבן של ראשון לציון ותל אביב, הרב מ"מ כשר מחבר 'תורה שלמה', הרב זוין עורך האנציקלופדיה התלמודית, הרבנים הראשיים לדורותיהם ועוד, מציג לנו הרב דדון את דמויותיהם האמיתיות ואת יחסם של רבים אחרים לנושא – כמו הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה בעל שו"ת 'ישכיל עבדי', רבי דוד הכהן סקאלי בעל שו"ת 'קרית חנה דוד', רבי חיים חורי מג'רבא (ובסוף ימיו בבאר שבע), רבי איסר זלמן מלצר, המקובל רבי מרדכי עטיה, רבי חיים צימרמן בעל ספר 'אגן הסהר' (מגאוני ארה"ב ובסוף ימיו בארץ), רבי יהושע מנחם אהרנברג אב"ד תל אביב, רבי יעקב עדס, רבי חיים סנואני מגדולי רבני תימן, הרב יוסף אליהו הנקין מגדולי הפוסקים בארה"ב, הרי"ש כהנמן ראש ישיבת פוניבז' וממקימי עולם התורה בארץ אחרי השואה, ועוד רבים אחרים. בוודאי שאין הכוונה שכל הנ"ל הגדירו את עצמם כאנשי הציונות הדתית, אבל יחסם למדינה ולפעליה ולנס שבהקמתה וקיומה היה רחוק מאוד ממה שנראה היום כנורמה בחלק גדול מן הציבור החרדי, והדברים מוכחים בספר בעליל.
פרק מיוחד ניתן לדמותו המיוחדת של רבי יחיאל יעקב ויינברג, ראש בית המדרש לרבנים בברלין וגדול רבני גרמניה לפני השואה, שחי בסוף ימיו במונטרה שבשוויץ. הוא ברח כל ימיו מפני המחלוקת, ומשום כך אף נמנע מלבקר בארץ (!); אך מדברים שכתב במקומות שונים, כאלה שנדפסו עוד בחייו, ומכּתבים שכתב לתלמידיו ונדפסו אחר פטירתו, מתגלה יחסו האמיתי למדינת ישראל; כמו למשל: "אני זקנתי ונחלשתי וסבלתי הרבה, אבל זכיתי לראות בתקומת מדינת ישראל וזו היא נחמתי, ועליה אני מודה לה' שהוציאני מגיא ההריגה ותופת הייסורים הנוראים". ובמכתב אחר: "מחנה ענקי של מקדשי השם, ובראשו שורה ארוכה של גאונים וצדיקים, סבבו כביכול את כסא הכבוד לעורר רחמים על עם ה', והוא החל לנחמנו, להרגיענו, להשקיט את כאבנו העמוק מני ים, ושלח לנו מתנה: את מדינת ישראל".
בראשית כל כרך נמצא פרק של בירורים על גאולה בדרך הטבע בשיטתם של עשרות מגדולי ישראל בכל הדורות, ובסוף הכרכים צולמו מסמכים שונים שצוטטו בגוף הספר, וכן נספח ובו הקונטרס הידוע של הרב אליהו כי טוב 'כבשי דרחמנא', עם תוספת דברים מאת המלקט. כרך שלישי בסדרה נמצא כעת בהכנה.

מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. על חודש אייר במקרא וימי ההודאה שבו. אליהו אריאל אדרי. ירושלים, חוסן ישועות שעל יד ישיבת הר המור, תשע"ג. קעה עמ' (02-6424242)
הרב אדרי שליט"א, ר"מ בישיבת הר המור, משמש כדיין בבית הדין באשקלון וכרב שכונת הר חומה בירושלים. בספר זה מובאים דברים שהעביר במשך תקופה ארוכה לתלמידיו בעניין מיוחדותו של חודש אייר, חודש שזכה לשאת על גבו את המועדים המיוחדים של ראשית צמיחת גאולתנו – יום העצמאות ויום ירושלים. הוא מראה עד כמה "חודש זה היוצא אל הפועל בדורותינו בהופעת רוממות גבורה ושיבה אל הקודש המתרחשים בו - הוכן מראש מקדם להופעת גאולה, יש בו רוממות עליונה, עם נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה".
ואכן, חלקו הראשון של הספר מברר את האירועים שאירעו לאבותינו בחודשי אייר של שלוש שנים רצופות – השנה שלפני יציאת מצרים והשנתיים הראשונות במדבר, מאמונה שלמה במשה "ויאמן העם", דרך "כי אני ה' רופאך" שלפני מתן תורה, ועד ההכנות לכניסה המיידית לארץ בראשית השנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים (חלקו הראשון של ספר במדבר) – אלא שגרם החטא ואבותינו נאלצו להתעכב עוד כ 38 שנה – "נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה", כאמור.
חלקו השני של הספר כולל הסבר על משמעות צעדי הגאולה הנראים במוחש בחודש אייר בזמננו, ומובאים בו שיחות ליום העצמאות וליום ירושלים, ענייני הלל וקדושת ירושלים, דברים דבורים על אופניהם.

עָלֹה נַעֲלֶה. מאמר שלוש השבועות. מענה לספר 'ויואל משה'. תשובות מפי הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. עריכה: הרב מרדכי ציון. בית אל, תשע"ב. 278 עמ' (02-9973168)
בארבעים ושמונה פרקים, במעין דו-שיח בין העורך לבין רבו הרב אבינר שליט"א, מוצגות כל הטענות והראיות והסברות שבספר הגדול 'ויואל משה' שנכתב בראשית ימי המדינה, ובמשנהו 'על הגאולה ועל התמורה' שנכתב בעקבות מלחמת ששת הימים. בספרים אלו ניסה הרבי הגדול מסטמאר זצ"ל להוכיח שאין שום עניין ביישוב הארץ בימינו בכלל - ושקיים איסור על הקמת המדינה וחיזוקה בפרט, ושכל הצרות שנגרמו בדורות האחרונים הן תוצאה של זלזול בחיוב שהתחייבה האומה לה' בשלוש השבועות הידועות, שלא למרוד באומות וכו'.
הרבי מסטמאר התמרמר כל ימיו על כך שלא הייתה לספרו תגובה תורנית רצינית של הרבנים הרבים שאותם הוא תקף, כולל רבים מהרבנים המזוהים עם אגודת ישראל - שגם הם אינם מחזיקים ברובי שיטתו. לאחר שנות דור מובאת בספר זה לראשונה תשובה מקיפה ושיטתית, המציגה את דברי האדמו"ר בכנות וברצינות, בכבוד ובענייניות, כדרכה של תורה, אך דוחה את דבריו באופן מוחלט ומשכנע.
מדובר על הרחבה כפולה ומכופלת של חוברת שכתב הרב אבינר לפני שנים רבות, ובה ליקט את כל התשובות לטענות הידועות נגד הזלזול-לכאורה של העולים לארץ ומיישבים אותה בשלוש השבועות, ובהן התשובה הפשוטה ביותר: אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות, ולרוב הראשונים מצוות יישוב הארץ וכיבושה בפועל נוהגת לדורות, גם בזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע