תענית אסתר ופורים – תרתי דסתרי | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

שבת ומועדים
תענית אסתר

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

2 דק' קריאה

תענית אסתר ופורים צמודים זה לזה. ולכאורה שני ימים אלו הם תרתי דסתרי: יום צום, יום זעקה ותחנונים, הוא ההיפך מיום שמחה. אך אנו חיים בצמד הזה תמיד. כשאנו בצרה אנו זועקים ונושעים.

הזיכרון של פורים הוא כפול. אנו זוכרים שהיינו בצרה גדולה, ומפני חטאינו באה עלינו הצרה הגדולה. והזיכרון הזה מעורר אותנו לחשבון נפש, לבחון את דרכינו ולתקן את הטעון תיקון שלא ניפול חס וחלילה שוב.

אנחנו זוכרים שבימים ההם, בימי מרדכי ואסתר, כאשר נגזרה הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, אנחנו התפללנו וזעקנו אל ד', וד' שמע את תפילתנו והציל אותנו. זיכרון זה מביא אותנו לתפילה, זעקה ותשובה מחטאינו ושנינצל מכל הצרות הפוקדות אותנו כעת. ומאידך, אנו זוכרים את הנס, את ההצלה, ואנו מודים ומהללים להקדוש ברוך הוא ועושים יום משתה ושמחה.
שני הזיכרונות מחוברים יחד. זיכרון החטא והצרה והזעקה וזיכרון הישועה. זיכרון החטא והתפילה בתענית אסתר וזיכרון הישועה בפורים.

את רבי שמעון בר יוחי שאלו תלמידיו, מפני מה נתחייבו ישראל באותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן אותם שבשושן יהרגו ושבכל העולם כולו אל יהרגו. אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנצר.

הוי אומר שישראל היו בשפל רוחני, התבוללות, השתחוויה לצלם, ואז באה הצרה וישראל התעוררו בתשובה ונושעו. ולא רק שניצלו מסכנת כליה, אלא "ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם".

בכל שנה, כאמור, תענית אסתר צמודה לפורים ונכנסים לפורים מתוך תענית ויש בזה משום סימן שעדיין השמחה אינה שלמה. יש שנים בהם התענית עומדת בפני עצמה. התענית ביום חמישי ופורים במוצאי שבת. מתוך השבת ניכנסים לפורים וכבר מתחילת הפורים השמחה שלמה.
בשנים אלו אנו מקווים שרמז יש בדבר שימים טובים שלמים לפנינו, ימים שאינם מעורבים ביגון ובצער, אלא שמחת עולם, שמחה שלמה של ישועה שלמה.

חייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אמרו חכמים, כל המועדים עתידים להיות בטלים וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר "ולא יעבור". לכשתמצי לומר, יש לפרש ששמחה זו של פורים שבה מתרוממים למדרגה עליונה שלמעלה מהידיעה, למעלה מן השכל, ונאחזים בנצח, לשמחה זו אין הפסקה כי היא יונקת ממקור עליון נצחי, אין היא בטלה לעולם.
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו" - במהרה במהרה בימינו בקרוב אמן.

תענית אסתר