ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
כסף שנלקח מאגודת הסטודנטים. האם על מנת להשיב כסף זה לאחר מספר שנים יש להחזירו דווקא לאגודה או שניתן להחזיר כסף זה גם למוסדות צדקה שונים?
ועוד אם לא זוכרים את הסכום המדוייק שנלקח מה ניתן לעשות?
תשובה
כסף שנלקח מאגודת הסטודנטים צריך לחזור לאגודה זו.
ביחס לחלק השני בשאלתך, אני מבין מדברייך שהכסף נלקח ללא רשות וגם שאין מי שתובע אותו. על בסיס שתי הנחות אלו התשובה היא כדלהלן:
כשלא זוכרים את הסכום המדוייק, מן הדין צריך לשלם את הסכום שבודאי נלקח. וכדי לצאת ידי שמים צריך לשלם גם את שאר הסכום שיש ספק לגביו.
איני יודע אם התחייבתי
הדין המקורי
מבואר במשנה ובגמרא במסכת בבא קמא קיח' א' שאדם המודה בפני חבירו ללא שהלה תובעו, ואומר לו גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך חייב לשלם כדי לצאת ידי שמים אך אם אומר איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי (כלומר איני יודע אם התחייבתי) פטור מלשלם אפילו כדי לצאת ידי שמים.
כך פסק גם השו"ע בסימן עה' סע' י':
לא תבעו אדם, אלא מעצמו אמר לחבירו: הלויתני, או: הפקדת אצלי, או: גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי לך, פטור. ואם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם. אבל אם אמר: איני יודע אם הלויתני או אם הפקדת אצלי או אם גזלתיך, הואיל ובלא תביעת אדם אמר כן, פטור אף לצאת ידי שמים.
כמובן דיון זה נכון רק לאופן בו אין תביעה, אך אם השכנגדו תובעו והנתבע אומר איני יודע אם התחייבתי, חייב להישבע שבועת היסת שאינו יודע וחייב לשלם כדי לצאת יד"ש. ואם אומר איני יודע פרעתי חייב לשלם. (שם סעיף ט).
התחייב לאחד ואינו ויודע מיהו
שנינו במשנה מסכת בבא מציעא לז' א':
אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם. או: אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא - נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו.
ומבארת הגמרא שם שמדובר שאין השנים תובעים אותו אלא החייב בא לצאת ידי שמים לכן נותן לכל אחד מהם מנה.
כן פסק בשו"ע סימן שסה' סעיף ב':
"אמר לשנים: גזלתי את אחד מכם ואיני יודע איזהו, אינו נותן אלא מנה, והם חולקים ביניהם, מאחר שהם לא היו יודעים שנגזלו, אלא על פיו; ועם כל זה אם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם כל הגזילה לכל אחד ואחד".
לכאורה היה מקום לומר שהגזלן פטור גם לצאת ידי שמים שהרי ביחס לכל אחד מהשנים הוא כאומר איני יודע אם התחייבתי, וכיון שהם אינם תובעים אותו מדוע לחייבו לשלם?
מכאן נלמד שכשברור לאדם שהתחייב ורק מסתפק למי התחייב כדי לצאת ידי שמים צריך לשלם לכל מי שהוא בכלל הספק בשונה ממצב בו לא ברור כלל שהתחייב.
מחלוקת הרמב"ן ובעל התרומות (מובאת בגר"א סימן עה' סעיף יח')
הרמב"ן דייק בלשון המשנה שאומרת אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה שאם מדובר באדם עצמו שהפקיד כיון שגם עליו מוטלת האחריות לזכור למי הפקיד אין הנפקד חייב להחזיר לשניהם אפילו כדי לצאת ידי שמים. בעל התרומות חולק ולדעתו בכל אופן שיודע שהתחייב ואינו יודע למי, חייב לשלם לשניהם כדי לצאת ידי שמים. כמובן כשגזל ואינו יודע למי לכו"ע חייב לשלם לשניהם כדי לצאת ידי שמים.
התחייב ולא יודע כמה
כתב השו"ע בסימן עה' סעיף יח:
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: הלויתיך ואינו יודע כמה, והשיבו: אמת שהלויתני ואיני יודע כמה, אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל. ובין כך ובין כך יכול המלוה להחרים סתם על כל מי שיודע הוא חייב לו ואינו פורעו.
כלומר אדם הטוען התחייבתי בהלוואה ואיני יודע כמה, יש אומרים שחייב לתת את הסכום שברור לו שלווה ומעבר לכך פטור אפילו לצאת ידי שמים. ויש אומרים שכדי לצאת ידי שמים חייב לשלם גם את הסכום שמסופק בו להתפשר עם המלווה. צריך לברר מה יסוד המחלוקת בין הדעות המובאות בשו"ע? ומה הדין באדם שגזל ואינו יודע כמה האם גם בזה חולקים?
אפשרות א' לביאור המחלוקת
ניתן אולי לומר שהמחלוקת בשו"ע היא האם לדמות מקרה של התחייבתי ואיני יודע כמה להתחייבתי ואיני יודע למי. יש אומרים שכיון שברור לו שהתחייב ממילא גם על החלק שלא ברור לו חייב לשלם כדי לצאת
ידי שמים. ואחרים סוברים שאין לדמות, ודוקא באופן שהתחייב ולא יודע למי, נותן לשניהם כדי לצאת ידי שמים שאל"כ יתכן שלא יתן כלום לאדם שהתחייב כלפיו, אך כשהתחייב לאדם אחד ואינו יודע כמה, מספיק שיתן לו מה שבודאי חייב לו לדעתו.
דעת הגר"א בביאור המחלוקת
הגר"א (בשו"ע על סעיף יח) מבאר שלכו"ע באופן כזה חייב לצאת ידי שמים ואין חילוק בין מצב שהתחייב ולא יודע למי לבין מצב שהתחייב ולא יודע כמה. והמחלוקת בשו"ע בסעיף יח' היא מחלוקת הרמב"ן ובעל התרומות האם אנו אומרים בהלואה שכיון שחובה על המלווה לזכור כמה הלווהו אין לחייב את הלווה לשלם מה שמסופק אם בכלל חייב גם כדי לצאת ידי שמים.
הנפקא מינה בין הביאורים בשו"ע היא מה הדין בגזל ואינו יודע כמה, לדעת הגר"א באופן זה אין מחלוקת ולכו"ע חייב לשלם גם את הסכום המסופק כדי לצאת ידי שמים.
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
