ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
זה הזמן להצטרף להגרלת הפרסים הגדולה של אתר ישיבה
בית המדרש משפחה חברה ומדינה המפקד בהלכה

פרק 11

מניין בעת הכרעה בבית דין (חלק י"א)

כיצד מונים את המחייבים והמזכים בבית דין?
הרב יוסף כרמלראש השנה תשס"ד
3539
מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה
לחץ להקדשת שיעור זה
מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מביא ראיות נוספות לכך שמותר למנות ציבור לצורך מצווה, באמצעות דבר אחר מכמה מקורות נוספים, נפרטם להלן:
המפקד בהלכה
הרב יוסף כרמל
10 - מהו צורך מצווה? - (חלק י')
11 - מניין בעת הכרעה בבית דין (חלק י"א)
12 - איסור מניין שאינו לצורך מצווה (חלק י"ב)
טען עוד
מו"ר טוען כי פעולת מנין מסוג זה נערכה בכל דיון של בית הדין לפני ההכרעה. שהרי כל החלטה של בית הדין מתקבלת על פי רוב דעות, כיצד נדע את מנין המזכים ואת מנין המחייבים ללא ספירת האצבעות (כך המניין הוא על ידי דבר אחר). וזה לשון המשנה:
"עומדים למניין. שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין - זכאי. שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין, ואפילו אחד עשר מזכין ואחד עשר מחייבין. ואחד אומר איני יודע, ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. וכמה מוסיפין - שנים שנים, עד שבעים ואחד. שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין - זכאי. שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין - דנין אלו כנגד אלו, עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין" (סנהדרין דף מ ע"א).

פשוט וברור לתנא שמונים את הדיינים כל אחד לפי הכרעתו, אפילו כמה וכמה פעמים. גם מחלוקות בית הלל ובית שמאי הוכרעו בדרך של מנין. כך מתואר העניין במסכת שבת:
"אמר רבי מאיר: נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל" (דף טז ע"ב), ושם בהמשך "נעצו חרב בבית המדרש, אמרו: הנכנס יכנס והיוצא אל יצא. ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים, והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל" (שם דף יז ע"א).

ופרש רש"י "והיוצא אל יצא - לפי שהיו רוצין לעמוד במניין" ולא עלה על דעת איש לאסור זאת. מסיים מו"ר "וכן עמא דבר (כך נוהגים כולם), בכל אסיפות ודיונים בענייני ציבור ותקנת הכלל, שעומדים למניין על ידי הרמת ידיים, ולא מצינו בזה שום מערער ומפקפק" (עמוד הימיני סימן יג סע' יד).

בפרק הבא נדון בדעתו של ה"חת"ם סופר" שדעתו הייתה לאסור ובהשגותיו של מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל על דעתו.


עוד בנושא המפקד בהלכה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il