ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
התורה חזרה וכפלה את פרשיות המשכן פעם אחת בשעת צוויו בפרשיות תרומה תצוה, ופעם אחת בשעת בצוע עשיתו בפרשיות ויקהל פקודי, ונשאלת השאלה מדוע התורה שכל מלותיה מדודות וספורות כפלה כאן את הדברים ובפרוט רב כל כך?
הרמב"ן עונה על כך (שמות לו, ח, בסופו):
"ועל הכלל כל זה, דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות לפני המקום, יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשת אליעזר שנים ושלושה דפים היא".
מדוע יפה שיחתן של עבדי בתי אבות יותר מתורתן של בנים? מפני שתורתן של בנים היא האידיאה שעל פיה יש לחיות, ותכליתה לקיים אותה בפועל. ועל כן עבדי אבות הגשימו את חזון התורה למעשה ובפועל ממש חביבין יותר ממחדשי אותו חזון של תורה, (הבנים יודעים יותר מה שבלב האבות ומסוגלים יותר לחדש חדושי תורה הלכה למעשה, העבדים הם בעלי העובדות והמעשים שמקיימים אותם בפועל). ולפי זה המשכן, שנעשה בל"ט מלאכות, (שהן כנגד מעשה שמים וארץ), ומעשה הקרבנות שנקרא עבודה, הוא התכלית של התורה. ולכן חביב המשכן מקום העבודה יותר מתורתן של בנים.
ונראה ללמוד מפרשת אליעזר עבד אברהם שנכפלה שיחתו, מפני השנויים שבה, שבאו ללמד על מידותיו הטובות. וכך גם פרשת המשכן נכפלה בגלל השנויים שבה שבאו ללמד ענין מהותי במשכן.
כפי שיבואר להלן.
סדר עשית המשכן והארון
מובא בגמ' (ברכות נה.):
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים. אמר לו: שמא בצל אל היית וידעת!"
ומנין ידעו חז"ל שמשה הפך את הסדר (עיין תוס' שם "לך אמור".), נראה שלמדו זאת משנוי הסדר של עשית המשכן וכליו. בפר' תרומה נזכר קודם עשית הארון ואח"כ המשכן. ובפרשת כי תשא ויקהל קודם המשכן ואח"כ ארון.
ולכאורה קשה איך שינה משה ממה שנאמר לו. ולא יתכן לומר את התורה שנאמרה לו, שכן העיד הקב"ה על משה "וגם בך יאמינו לעולם", ומה שנאמר לנו על ידו "הלכה למשה מסיני" שאין לערער עליה!?
וכדי לתרץ זאת נקדים דברי הרמב"ן שישראל נצטוו על המשכן עוד לפני חטא העגל, והפרשיות נאמרו כסדרן קודם פרשת תרומה תצוה שיש בהן צווי על הקמת המשכן ואח"כ פר' כי תשא שמוזכר בה חטא העגל, ומה שנצטוו שנית על המשכן לאחר חטא העגל פר' ויקהל פקודי, והתורה חזרה וכתבה פרשיות אלו ללמדנו שהשכינה חזרה לשכון בתוכנו וסלח לנו על חטא העגל. וז"ל (רמב"ן לה,א):
"והנה משה אחר שצוה לאהרן והנשיאים וכל בני ישראל האנשים כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני אחרי שבור הלוחות, ונתן על פניו המסוה, חזר וצוה והקהילו אליו כל העדה אנשים ונשים. ויתכן שהיה זה ביום מחרת רדתו. ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטוה בו מתחלה קודם שבור הלוחות, כי כיון שנתרצה להם הקב"ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם, הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שצוהו תחלה, כמו שאמר (לעיל כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולכן צוה אותם משה עתה בכל מה שנצטוה מתחלה".
ונראה לומר שאם לא היו חוטאים בחטא העגל היה המשכן שלהם במדרגה של ישראל לפני החטא, כמעלת הלוחות הראשונות שהיו אבן משמים, היינו שהגשמיות היתה מתרוממת למדרגה רוחנית של התורה. ובאופן זה נכון היה לצוות על עשית הארון לפני המשכן, שהמשכן נבנה לפי איכות רוחניותו של הארון. וכך היתה גם נתינת התורה בפרשת יתרו קודמת לצווי המשכן בפרשת תרומה, שמהווה המשך של מתן תורה בדרך קבע בישראל ע"י המשכן (כמבואר בדברי הרמב"ן בהקדמה לפר' תרומה). אבל משחטאו ונתנו לישראל לוחות שניות שהיו אבן מלמטה. שמשה נצטווה לפסול את האבנים ולהתקין אותם לתורה, אז נהפך גם סדר הדברים שהיו צריכים להתקין קודם משכן ואח"כ ארון, דהיינו להכין את הכלים, שיוכלו לקלוט את התורה. וכך גם ישראל צריכים להכין עצמם לקבל את התורה, בתקון המידות ודרך ארץ שקדמה לתורה, ואז יוכשרו לתורה.
ההבדל בין משכן שלפני החטא לאחריו
מובא במשך חכמה הסבר מדוע בפרשת כי תשא קדמה פרשת המשכן לפרשת שבת, ובפר' ויקהל קדמה פרשת שבת לפרשת המשכן. וחז"ל למדו בפר' ויקהל מסדר הדברים שאין מעשה המשכן דוחה שבת, ולפ"ז אפשר לדייק להפך שמעשה המשכן דוחה שבת!? ומתרץ המשך חכמה שאכן באמת לפני חטא העגל היה מעשה המשכן דוחה שבת, שהיה כקרבנות ממש שעולים לריח ניחוח לה' ודוחים שבת. הרי לנו שיש הבדל מהותי והלכתי בין המשכן שלפני חטא העגל לזה שלאחריו. המשכן שלפני חטא העגל היה כבר בחינת עבודת ה' ולא הכנת כלים והכשר מצוה. ולכן הוא לא היה רק מקום כדי להכניס בו את הארון, אלא אדרבה, ע"י הארון ניתן לבנין המשכן משמעות של "עבודה" ודביקות בקב"ה, ולכן צריך המשכן להעשות לאחר עשית הארון.
ולפי כל זה אפשר להסביר את מה שמשה הפך את הסדר וצווה לעשות ארון ואח"כ משכן, מפני שמשה צווה זאת לפני חטא העגל, אבל אחרי שחטאו נתברר שהם צריכים לעסוק תחילה בהכנת הכלים היינו המשכן לפני שיעסקו בארון ותורה. וזה דבר שלא נאמר בפירוש אלא שבצלאל הבין דבר מתוך דבר, מעשית הלוחות השניות מאבן מלמטה, שגם חל שנוי דומה, ועל זה אמרו חז"ל "בצלאל על שם חכמתו נקרא". כמו שנאמר: "בצל החכמה", והסכימה שכינה עמו. עליו אמר הכתוב "וימלא אותו בחכמה בתבונה ובדעת" (שמות לה), היינו שהייתה לו תבונה להבין דבר מתוך דבר, גם מה שלא נאמר לו בפרוש. "ולהורות נתן בלבו"- כח ההוראה בדמוי מילתא למילתא.
סדר עשית המשכן והארון לפי המדרש
והנה במדרש (שמות רבה נ) מובא גם כן שבצלאל אמר להפוך את סדר עשית הדברים, אבל באופן הפוך. וז":
"ד"א תן לחכם ויחכם עוד, זה משה שנאמר (משלי כא) עיר גבורים עלה חכם שהיה למד תורה מפי הגבורה ובא ואמר לישראל ומטיבן והוא מוסיף להם חיים הוי תן לחכם ויחכם עוד, ד"א תן לחכם זה בצלאל, אתה מוצא בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה המשכן בא ואמר לבצלאל אמר לו מהו המשכן הזה אמר לו שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה, אמר לו בצלאל והיכן התורה נתונה אמר לו משאנו עושים את המשכן אנו עושין הארון, א"ל רבינו משה אין כבודה של תורה בכך אלא אנו עושין הארון ואח"כ המשכן לפיכך זכה שיקרא על שמו שנאמר ויעש בצלאל את הארון".
לכאורה קשה מדוע סבר המדרש להפוך את סדר הדברים בין משה לבצלאל? ויותר מזה קשה, שלפי המדרש בצלאל מחשיב את התורה יותר ממשה?
נראה לומר, שהמדרש מפרש את הצוי של משה כפי שאמר לו הקב"ה לעשות בפועל דהיינו משכן ואח"כ ארון. שלא יתכן שמשה ישכח את מה שה' ציווהו, ובצלאל שהוא בחינת תורה שבע"פ כמו שנאמר "ולהורות נתן בלבו", כיצד לעשות את המשכן בפועל, הוא ידע את אשר עלה במחשבה תחילה לפני החטא לעשות ארון תחילה לפי כבודו, וכך התחברו שני התורות תורה שבכתב מגמתה להוריד את התורה לתחתונים ע"י מעשיהם ונעשה קודם לנשמע, ולכן משכן קודם לכלים. ותורה שבע"פ מגמתה להעלות את המעשים להיות לפי רצון הבורא כפי שעלה במחשבה, והנשמע קודם למעשה, וזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וכך נעשה המשכן בשלימות ותוכל לשרות בו השכינה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.














