ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"בראשית - לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים וכו'".
מדוע פתח במצווה זו את מצוות התורה? מבאר ספורנו "כי בו התחילה מציאות כח הבחיריי". היינו, מפני שהעבד אין לו זמן משלו, שהוא משועבד לרבו, וכאשר נאמר לישראל "החדש הזה לכם" שהזמן הוא שלהם, זה מראה שהם בני חורין שיש להם כוח הבחירה. ויש כאן רעיון עמוק, כי כדי לרכוש את כוח הבחירה, לא די בכך שיצאו ממצרים מבית עברים כדי להיות בני חורין, אלא שנעשו עבדי ה', ורק אז הם באמת בני חורין שהזמן הוא שלהם, כפי שהפליא לבטא זאת ריה"ל "עבדי זמן - עבדי עבדים, עבד ה' הוא לבדו חופשי".
לפי זה אפשר ליראות את הקשר בין התחלת התורה לבין החודש הזה לכם, התחלת התורה עוסקת בבריאת העולם, שהתחילה בבריאת הזמן "בראשית ברא אלקים", מבאר הגר"א שאלקים ברא את המימד של הזמן הרמוז בבראשית, ולכן נאמר "יום אחד" ולא יום ראשון, שעדין לא היה שייך להשתמש במספר הסידורי. וכשניתנה תורה לישראל ניתנה להם המצווה הראשונה "החדש הזה לכם" שהזמן יהיה מסור להם לקדשו.
וכך אמרו במדרש (תנחומא (בובר) פרשת בא סימן יב):
"ד"א החדש הזה. ר' יהושע בן לוי אמר למה הדבר דומה: למלך, שהיה לו אורלוגין (שעון) והיה מביט בה, והיה יודע איזו שעה של יום, לא עשה, אלא כוון שעמד בנו על פרקו, אמר לו בני עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי, מעכשיו מסור הוא לך, כך הקב"ה היה מקדש חדשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל, אמר להם עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הן מסורין לכם, שנאמר החודש הזה לכם".
האורלוגין - מסמל את הנהגת המלך, שקובע את סדרי מלכותו על פי הזמנים המשתנים, ובתחילת הבריאה הקב"ה הנהיג את העולם, אבל לאחר שגאל את ישראל מסר להם את הנהגת העולם, והם במעשיהם קובעים את שינויי הזמנים ומקדשים אותם במצוות.
בלשון אחרת אמרו במדרש (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה ה):
"דאמר ר' סימון: 'חשבונותיך אלינו אין ערוך' - שכל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישר' ממצרים היה הקב"ה יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישר' ממצרים מסרן להם, הד"ה דכת' 'ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר' (שמות יב: א) , מהו לאמר, אמר להם: מיכן והלך הרי הן מסורין לכם, 'החדש הזה לכם' (שם /שמות/ יב: ב)".
היינו, שכל מחשבותיו של הקב"ה מזמן בריאת העולם הייתה רק על ישראל, והיה מחשב את הקץ מתי לגאול אותם, ואחר שנגאלו מסר להם את חישובי הזמנים מתי תהיה גאולתם. ובודאי שאין הכוונה לחשבונות קץ בעלמא, אלא לפעול במעשיהם את הגאולה ולקרב בכך את הקץ 1 .
החדש הזה לכם - החידוש הזה לכם, כי כאשר אדם שקוע בעולם הטבע, הרי הוא אינו מבין בחידושו, כי "אין חדש תחת השמש", (שנת החמה אין בה חידוש "שנה" ששונה וחוזרת), אבל כאשר האדם מתבונן "מי ברא אלה", במה שלמעלה מן השמש אז הוא מבחין בזה "שמחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית", ומתחדש ביחד עם הבריאה. שפת אמת מבאר כיצד הקב"ה מחדש את הבריאה, על פי מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה א):
"התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם",
ועוד נאמר שם במדרש "רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו' אמון פדגוג", היינו שהקב"ה משתעשע בתורה בכל יום בחידושי תורה המתחדשים 2 , ובאותם החידושים מביט הקב"ה ובורא את העולם מחדש בכל יום.
והנה חידושי התורה האלה הם בודאי לא מצד הקב"ה אלא מצד בני האדם שמוטלת עליהם המשימה לחדש בתורה בכל יום לפי הזמנים המתחלפים, "שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום", וכנגד זה עליו לחדש מהלך חדש של תורה, ו"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", ולשם אותו חידוש הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
והנה הצורך לחדש תמיד בתורה עלול להיות גם מסוכן, שמא יחדש דברים שאינם ראויים, הנה גדול המחדשים ר' אליעזר בן ערך שהיה כמעין המתגבר מה ארע לו, הגמ' (שבת דף קמז עמוד ב) מספרת עליו, שהלך להינפש למקום שיש בו מעיינות, נמשך אחריהם ונשתכח תלמודו, וכשחזר למקומו וקם לקרוא בתורה "החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם". (ההבדל בכתיבת האותיות בין זה לזה הוא קל מאד, אבל במובן המחשבתי איזה הבדל יש ביניהם!), היינו, שלבו נעשה כחרש שאינו מרגיש בהתחדשות. מדוע קרה לו הדבר הזה? ולמה דוקא לר' אליעזר בין ערך? הנה ידוע לנו שר' אליעזר בן ערך היה כמעין המתגבר, חידושים אין סופיים בתורה, וכטבעו של מעין, המים של היום אינם המים של אתמול, וכך חידושי תורתו בכל יום כחדשים, אולם כגודל החידוש כן גודל הסיכון, שהחידוש לא יהיה נאמן למקורו בקודש, וכך כאשר הגיע למקום "מעיינות" (שמסמלים את מידתו) הוא התמזג עם המקום והתחדש עמו במנותק מן המקור הטהור וכך נירפשו מימיו ונשתכח תלמודו, עד שביקשו עליו רבנן רחמים וחזר תלמודו. מכאן עלינו ללמוד עד כמה כוח החידוש תלוי בחיבור למקורות הטהרה של התורה, כאשר אדם שוקע בעולם המעשה של הטבע הוא עלול חלילה להגיע למצב של "חרש היה לבם", וע"י שמתחבר למקור הטהור של התורה זוכה להתחדש בכל יום תמיד, ולשמוע את קול האורלוגין מתקתק "קול דודי דופק" ואומר "הגיע זמן גאולתם".
^ 1 עיין ברש"י כתובות קי"א "שלא ירחקו את הקץ – בעונם".
^ 2 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א "אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה? - אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך - תקרא על שמך, שנאמר +מלאכי ג+ זכרו תורת משה עבדי וגו'.
^ 2 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א "אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה? - אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך - תקרא על שמך, שנאמר +מלאכי ג+ זכרו תורת משה עבדי וגו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













