החדש הזה לכם | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
החודש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

4 דק' קריאה

"החדש הזה לכם ראש חדשים" היא המצווה הראשונה שנצטוו ישראל, כמו שכתב רש"י בתחילת התורה:
"בראשית - לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים וכו'".

מדוע פתח במצווה זו את מצוות התורה? מבאר ספורנו "כי בו התחילה מציאות כח הבחיריי". היינו, מפני שהעבד אין לו זמן משלו, שהוא משועבד לרבו, וכאשר נאמר לישראל "החדש הזה לכם" שהזמן הוא שלהם, זה מראה שהם בני חורין שיש להם כוח הבחירה. ויש כאן רעיון עמוק, כי כדי לרכוש את כוח הבחירה, לא די בכך שיצאו ממצרים מבית עברים כדי להיות בני חורין, אלא שנעשו עבדי ה', ורק אז הם באמת בני חורין שהזמן הוא שלהם, כפי שהפליא לבטא זאת ריה"ל "עבדי זמן - עבדי עבדים, עבד ה' הוא לבדו חופשי".

לפי זה אפשר ליראות את הקשר בין התחלת התורה לבין החודש הזה לכם, התחלת התורה עוסקת בבריאת העולם, שהתחילה בבריאת הזמן "בראשית ברא אלקים", מבאר הגר"א שאלקים ברא את המימד של הזמן הרמוז בבראשית, ולכן נאמר "יום אחד" ולא יום ראשון, שעדין לא היה שייך להשתמש במספר הסידורי. וכשניתנה תורה לישראל ניתנה להם המצווה הראשונה "החדש הזה לכם" שהזמן יהיה מסור להם לקדשו.

וכך אמרו במדרש (תנחומא (בובר) פרשת בא סימן יב):

"ד"א החדש הזה. ר' יהושע בן לוי אמר למה הדבר דומה: למלך, שהיה לו אורלוגין (שעון) והיה מביט בה, והיה יודע איזו שעה של יום, לא עשה, אלא כוון שעמד בנו על פרקו, אמר לו בני עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי, מעכשיו מסור הוא לך, כך הקב"ה היה מקדש חדשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל, אמר להם עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הן מסורין לכם, שנאמר החודש הזה לכם".

האורלוגין - מסמל את הנהגת המלך, שקובע את סדרי מלכותו על פי הזמנים המשתנים, ובתחילת הבריאה הקב"ה הנהיג את העולם, אבל לאחר שגאל את ישראל מסר להם את הנהגת העולם, והם במעשיהם קובעים את שינויי הזמנים ומקדשים אותם במצוות.

בלשון אחרת אמרו במדרש (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה ה):

"דאמר ר' סימון: 'חשבונותיך אלינו אין ערוך' - שכל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישר' ממצרים היה הקב"ה יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישר' ממצרים מסרן להם, הד"ה דכת' 'ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר' (שמות יב: א) , מהו לאמר, אמר להם: מיכן והלך הרי הן מסורין לכם, 'החדש הזה לכם' (שם /שמות/ יב: ב)".

היינו, שכל מחשבותיו של הקב"ה מזמן בריאת העולם הייתה רק על ישראל, והיה מחשב את הקץ מתי לגאול אותם, ואחר שנגאלו מסר להם את חישובי הזמנים מתי תהיה גאולתם. ובודאי שאין הכוונה לחשבונות קץ בעלמא, אלא לפעול במעשיהם את הגאולה ולקרב בכך את הקץ 1 .

החדש הזה לכם - החידוש הזה לכם, כי כאשר אדם שקוע בעולם הטבע, הרי הוא אינו מבין בחידושו, כי "אין חדש תחת השמש", (שנת החמה אין בה חידוש "שנה" ששונה וחוזרת), אבל כאשר האדם מתבונן "מי ברא אלה", במה שלמעלה מן השמש אז הוא מבחין בזה "שמחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית", ומתחדש ביחד עם הבריאה. שפת אמת מבאר כיצד הקב"ה מחדש את הבריאה, על פי מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה א):

"התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם",

ועוד נאמר שם במדרש "רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו' אמון פדגוג", היינו שהקב"ה משתעשע בתורה בכל יום בחידושי תורה המתחדשים 2 , ובאותם החידושים מביט הקב"ה ובורא את העולם מחדש בכל יום.

והנה חידושי התורה האלה הם בודאי לא מצד הקב"ה אלא מצד בני האדם שמוטלת עליהם המשימה לחדש בתורה בכל יום לפי הזמנים המתחלפים, "שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום", וכנגד זה עליו לחדש מהלך חדש של תורה, ו"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", ולשם אותו חידוש הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

והנה הצורך לחדש תמיד בתורה עלול להיות גם מסוכן, שמא יחדש דברים שאינם ראויים, הנה גדול המחדשים ר' אליעזר בן ערך שהיה כמעין המתגבר מה ארע לו, הגמ' (שבת דף קמז עמוד ב) מספרת עליו, שהלך להינפש למקום שיש בו מעיינות, נמשך אחריהם ונשתכח תלמודו, וכשחזר למקומו וקם לקרוא בתורה "החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם". (ההבדל בכתיבת האותיות בין זה לזה הוא קל מאד, אבל במובן המחשבתי איזה הבדל יש ביניהם!), היינו, שלבו נעשה כחרש שאינו מרגיש בהתחדשות. מדוע קרה לו הדבר הזה? ולמה דוקא לר' אליעזר בין ערך? הנה ידוע לנו שר' אליעזר בן ערך היה כמעין המתגבר, חידושים אין סופיים בתורה, וכטבעו של מעין, המים של היום אינם המים של אתמול, וכך חידושי תורתו בכל יום כחדשים, אולם כגודל החידוש כן גודל הסיכון, שהחידוש לא יהיה נאמן למקורו בקודש, וכך כאשר הגיע למקום "מעיינות" (שמסמלים את מידתו) הוא התמזג עם המקום והתחדש עמו במנותק מן המקור הטהור וכך נירפשו מימיו ונשתכח תלמודו, עד שביקשו עליו רבנן רחמים וחזר תלמודו. מכאן עלינו ללמוד עד כמה כוח החידוש תלוי בחיבור למקורות הטהרה של התורה, כאשר אדם שוקע בעולם המעשה של הטבע הוא עלול חלילה להגיע למצב של "חרש היה לבם", וע"י שמתחבר למקור הטהור של התורה זוכה להתחדש בכל יום תמיד, ולשמוע את קול האורלוגין מתקתק "קול דודי דופק" ואומר "הגיע זמן גאולתם".

^ 1 עיין ברש"י כתובות קי"א "שלא ירחקו את הקץ – בעונם".
^ 2 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א "אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה? - אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך - תקרא על שמך, שנאמר +מלאכי ג+ זכרו תורת משה עבדי וגו'.

החודש