ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
במסכת ראש השנה מובא הסבר לזמנו של קרבן שתי הלחם: "אמר רבי יהודה... ומפני מה אמרה התורה: הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא. אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן". והדברים טעונים בירור – מה הקשר בין פירות האילן ובין מנחה של תבואה ודגן? יתרה מזאת, בעוד שעל פי התורה איסור האכילה קודם הנפת העומר בפסח הוא על התבואה, הרי שהמשנה (שעל פיה נפסקה ההלכה ברמב"ם) מוסיפה גם את הנסכים והביכורים, כלומר את שאר פירות האילן. מדוע נאסרה גם הקרבת פירות קודם העומר במקדש? מדוע לא נאסרה אכילתם במדינה, כמו שנאסרה אכילת התבואה? מה פשר ההבדל שבין המקדש והמדינה?
התבוננות בפסוקים ובמדרשים המתארים את המשכן והמקדש מעלה השוואות רבות בינם ובין תיאורי גן העדן: מחוץ לגן העדן ה' משכין את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת; איסור היטמאות הכוהנים בטומאת מת, והאיסור המוחלט לכהן הגדול, מוסבר על ידי אי-השייכות של המוות, שנגרם בעקבות חטא האדם הראשון, למציאות של גן העדן שלפני החטא; הכהן הגדול וביתו מקבילים לאדם הראשון וחווה. במדרש אחר מתוארים השלבים של גלות השכינה מהעולם וחזרתה אליו, כאשר השלב הראשון בהתרחקות הוא חטא האדם הראשון, ואילו השלב האחרון בחזרה הוא במשכן; ועוד ועוד. מציאות המשכן מבטאת אפוא מציאות של עולם קדום יותר, טהור, בו לא קיים החטא של האדם הראשון.
על פי תיאור התורה, הפך הלחם למזונו של האדם רק לאחר החטא וההגליה מגן העדן: "וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה, בזיעת אפך תאכל לחם". לפני שחטא האדם, מזונו היה הפירות של אילנות גן העדן. התורה אסרה את אכילת התבואה החדשה הן במקדש והן במדינה במידה באופן שווה, אך במקומות השונים יש משמעות שונה לאותו המזון – בעוד שבמדינה, במציאות הרגילה, לחמו של האדם הוא הלחם המוכר לנו מקמח דגן, הרי שבמקדש, המבטא את המציאות שקודם החטא, כולל האיסור גם את כל פירות האילן. מסיבה זו נאסרה הקרבת מנחות או ביכורים שאינם מחיטה קודם הקרבת שתי הלחם בחג השבועות.
רש"י בהסבר הגמרא בראש השנה המוזכרת לעיל, כותב: "ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה".
כעת תובן הגמרא במסכת ראש השנה, זו שקשרה את הקרבן בשבועות לברכת פירות האילן. ההנפה מברכת את הדומה לה – את מזונו הבסיסי של האדם. במקדש מזון זה הוא פירות האילן כולם, ולכן הפירות כולם מתברכים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
