ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
במסכת ראש השנה מובא הסבר לזמנו של קרבן שתי הלחם: "אמר רבי יהודה... ומפני מה אמרה התורה: הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא. אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן". והדברים טעונים בירור – מה הקשר בין פירות האילן ובין מנחה של תבואה ודגן? יתרה מזאת, בעוד שעל פי התורה איסור האכילה קודם הנפת העומר בפסח הוא על התבואה, הרי שהמשנה (שעל פיה נפסקה ההלכה ברמב"ם) מוסיפה גם את הנסכים והביכורים, כלומר את שאר פירות האילן. מדוע נאסרה גם הקרבת פירות קודם העומר במקדש? מדוע לא נאסרה אכילתם במדינה, כמו שנאסרה אכילת התבואה? מה פשר ההבדל שבין המקדש והמדינה?
התבוננות בפסוקים ובמדרשים המתארים את המשכן והמקדש מעלה השוואות רבות בינם ובין תיאורי גן העדן: מחוץ לגן העדן ה' משכין את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת; איסור היטמאות הכוהנים בטומאת מת, והאיסור המוחלט לכהן הגדול, מוסבר על ידי אי-השייכות של המוות, שנגרם בעקבות חטא האדם הראשון, למציאות של גן העדן שלפני החטא; הכהן הגדול וביתו מקבילים לאדם הראשון וחווה. במדרש אחר מתוארים השלבים של גלות השכינה מהעולם וחזרתה אליו, כאשר השלב הראשון בהתרחקות הוא חטא האדם הראשון, ואילו השלב האחרון בחזרה הוא במשכן; ועוד ועוד. מציאות המשכן מבטאת אפוא מציאות של עולם קדום יותר, טהור, בו לא קיים החטא של האדם הראשון.
על פי תיאור התורה, הפך הלחם למזונו של האדם רק לאחר החטא וההגליה מגן העדן: "וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה, בזיעת אפך תאכל לחם". לפני שחטא האדם, מזונו היה הפירות של אילנות גן העדן. התורה אסרה את אכילת התבואה החדשה הן במקדש והן במדינה במידה באופן שווה, אך במקומות השונים יש משמעות שונה לאותו המזון – בעוד שבמדינה, במציאות הרגילה, לחמו של האדם הוא הלחם המוכר לנו מקמח דגן, הרי שבמקדש, המבטא את המציאות שקודם החטא, כולל האיסור גם את כל פירות האילן. מסיבה זו נאסרה הקרבת מנחות או ביכורים שאינם מחיטה קודם הקרבת שתי הלחם בחג השבועות.
רש"י בהסבר הגמרא בראש השנה המוזכרת לעיל, כותב: "ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה".
כעת תובן הגמרא במסכת ראש השנה, זו שקשרה את הקרבן בשבועות לברכת פירות האילן. ההנפה מברכת את הדומה לה – את מזונו הבסיסי של האדם. במקדש מזון זה הוא פירות האילן כולם, ולכן הפירות כולם מתברכים.
מתוך העיתון בשבע
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
