ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- יראת ה'
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
רש"י שחש בקושי פירש את הפסוק באופן ששייכת בו הסתתרות והעלמה: "הדרת פני זקן - איזהו הדור לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו, לכך נאמר ויראת מאלוקיך, שהרי דבר זה מסור ללבו של עושהו שאין מכיר בו אלא הוא, וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלוקיך".
למדנו מדברי רש"י שיש צורך באזהרה מפורשת מפני סכנת ההתעלמות מהזקן. לזקן, שכבר איננו זריז כבצעירותו ושמיעתו רופפת, אולי אין מספיק כוח לצעוק. אפשר בקלות לומר כלפיו ש"פשוט לא שמתי לב שהוא עמד בתחנה ולכן לא עצרתי לו", וכיוצא באלה טענות. דווקא בגלל זה מצווה אותנו התורה בציווי מיוחד לא להתחמק ולא להתעלם, ולא להסתתר מאחורי קצב החיים המהיר שמזמין התעלמות מהזקן. לא להעצים עיניים כמי שאינו ראוהו, אלא לחפש את הזקן.
האבן עזרא מוסיף כאן קומה, שאם נתבונן בה נמצא אותה מרתקת.
מעשה שהיה: לפני שנה או יותר השתתפתי בחתונה של תלמיד יקר. את החופה סידר אחד מזקני תלמידי החכמים שבדור. החופה הייתה מוכנה, הכיסאות היו מסודרים ברחבה שלפני החופה כמקובל, ואכן ציבור גדול של אנשים מבוגרים, זקנים, היו ישובים בכיסאות, ממתינים לחופה שתתחיל. אין הם יכולים ללכת ולרקוד לפני החתן בהליכתו לכלה. הקצב מהיר מדי ואגרסיבי. אבל הם טרחו והגיעו בזמן, וישבו בכיסאות שהיו מסודרים ברחבה לפני החופה, ממתינים להיות שותפים בחתונה הזו.
אך ברגע שגוש הרוקדים סיים להוביל את הכלה לחופה, הוא פשוט עצר, נעמד מסביב לחופה, מסתיר הכול לאלו שיושבים בכיסאות. עד כאן הכול מוכר ורגיל. הכיסאות האלו נראים כסוג של בדיחה כזו. הרי כולם יודעים שהחבר'ה עומדים קרוב, ואין מה לעשות.
אבל לא הפעם. הרב עורך החופה, שזקנו לבן, לקח את הרמקול ואמר: "כל הבחורים הצעירים מתבקשים ללכת לאחור ולתת לזקנים לראות". הגוש לא מיהר להתפזר. הרי הם החברים הקרובים. הם חייבים להיות הכי קרוב. אך הרב לא ויתר ופנה ישירות אליהם. "בחורים צעירים, למה אתם מסתירים? גם אתם פעם תהיו זקנים ולא תרצו שיסתירו לכם. מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך. אני מבקש מכולכם לשבת על הרצפה. החופה לא תתחיל עד שתלכו לאחור או תתיישבו על הרצפה".
והם ישבו. ואותי זה הדהים. לומר לבחורים בני עשרים, בשיא כוחם, "גם אתם בדרך להיות זקנים. מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". והחבר הזה הוא שישים שנה מבוגר יותר. זה פתאום מנכיח את הזקנה, ונותן משמעות אחרת ל"ויראת מאלוקיך".
כותב האבן עזרא: "וטעם ויראת מאלוקיך - שיענישך בימי הזקנה ". מי שבז לזקנה, הזקנה תבוז לו. ויראת מאלוקיך - כי הזקנה נראית דבר רחוק, לא ממשי, משהו שלא יגיע. אבל הוא יגיע. וכל אחד מאיתנו בעזרת ה' יהיה זקן שמסתירים לו ולא מבינים אותו, וזזים מהר מדי בשבילו.
כדאי מדי פעם לדבר עם הזקן שבנו. הרי עם הילד שבנו יש הרבה אפשרויות להיפגש, דרך דמיון מודרך וכדומה. ומה עם הזקן? מה אני בגיל שמונים רוצה לומר לעצמי בגיל ארבעים? איך אני איראה (אמרו לי שיש אפליקציה כזו...)? הזקנה היא מתנה. בעיקר עבורנו, אלה שבדרך אליה, ולא לחינם הקדוש ברוך הוא דאג להבליט דווקא את הזקן, בצביעת שערו לבן, "הדר זקנים שיבה" - כדי שיראו אותו, ישימו לב אליו ילמדו ממנו.
החברה המערבית מנסה לצבוע את שערה הלבן ולהסתיר את הזקנים שבה ואת הזקנה של עצמה. אך בעבורנו זקן הוא אוצר, הזדמנות של ממש לכבד, ללמוד, להכיר, להאט את קצב החיים מעט, ובעיקר לזכור שאנחנו, כולנו, בדרך לשם.
מתוך העיתון בשבע
הרב אייל ורד
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
