ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרי"ף והרא"ש פסקו על פי גמרא זו שהאיסור הוא רק בשני צדי הנהר . וכן נראה מדברי התו"ס(מנין שלא יושיט)שפוסק:" ... אבל אם ידוע לו שרוצה לאכלו אסור להושיט לו ואפי׳ הוא שלו...ולפי זה אסור להושיט למומרים...במקום שלא יכול ליקח אם לא יושיט לו... ". הוא מוסיף:" נראה דהוא הדין בכל שאר איסורין ...(אלא אם כן אין חשש שהמקבל יאכל כגון) אבל ישראל שאמר הושיט לי נבלה או חזיר או שום איסור – אין לחושדו מלהושיט לו ...". דברי התו"ס תואמים לדברי רב אשי(שם, טו:):" כל היכא דאיכא למיתלא תלינן ", ומבארו רש"י: " כגון בהמה ושדה ניר דשדה אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה "(שאדם קונה שדה ובהמה בשמיטה לא בשביל לעבד את השדה עם הבהמה בשמיטה אלא בשביל שנה הבאה). וכן פסק המרדכי, בשם רבי אבי העזרי מאביו יואל שמותר למכור להם בגדים כאשר יש להם בגדים כאלו אף אם ילבשו אותם כאשר יעבדו עבודה זרה. אולם הוא מוסיף בשם ספר הלכות גדולות שאף במקרה שאין להם מותר להלוות להם כאשר הם יכולים ללוות מעובד כוכבים אחר אף על פי שמשתמשים בכסף לעבודה זרה.
לעומתם התו"ס(בבא דרישא, שבת ג.) מוסיף שלמרות שכאשר המקבל יכול לקחת בעצמו את האיסור - אין איסור מהתורה אולם קיים :"... ואפילו מיירי שהיה יכול ליטלו...מכל מקום איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור...", וכן מבואר בר"ן(ברי"ף) ובריטב"א(עבודה זרה).
האיסור שלפני עיור קיים כאשר יש חשש שנתינת הדבר למקבל תגרום לו לעשות איסור בדבר שקיבל לכן אסור לתת או למכור לגוי דברים שיש חשש שהוא בעצמו יקריב אותם לעבודה זרה, אולם לגבי המקרה שמוכר כמות גדולה שאז החשש שהקונה ימכור לאחרים ולא שהוא יקריב בעצמו נפסק בגמרא(עבודה זרה יד.):" אמר אביי אלפני מפקדינן, אלפני דלפני לא מפקדינן ". ומבאר רש"י(אלפני מפקדינן): " על לפני עור אנו מצווין שלא ליתן מכשול בדבר האסור לו וכל הני דאסרינן לזבוני להו משום לפני עור לא תתן מכשול, דבן נח מוזהר על עבודת כוכבים ". "(אלפני דלפני) כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודת כוכבים קבעי, ומשום דלא ליזדבן איהו לאחריני דמקטרי לא מפקדינן למיסר "- אין אנו מצווים לא למכור לגוי דבר שהוא ימכור לגוי אחר שיקריבו לעבודה זרה . התו"ס(לעובד כוכבים טו:) מבאר שהסיבה לכך היא משום:" בעובד כוכבים שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם העובד כוכבים ימכור לחבירו, אבל הכא דמיירי בישראל החשוד אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו ". לכן אמר רבה בר אבוה(שם) כדרך־ שאמרו אסור למכור(כלי זיין) לעובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים(כי כאשר אנו מוכרים לישראל אנו גורמים לו לעבור על לפני עיור בזה שימכור לגוי)".
החילוק הזה מובן ברמב"ם ובספר החינוך שלא כתבו שיש איסור למכור לסוחר גוי, שנפסק ברמב"ם(עבודה זרה ט', ח'):"כשם שאין מוכרין לעובד כוכבים דברים שמחזיקין בהן ידיהן לעבודת כוכבים כך אין מוכרין להם דבר שיש בו נזק לרבים כגון דובים ואריות וכלי זיין וכבלים ושלשלאות ואין משחיזין להם את הזיין. וכל שאסור למוכרו לעובד כוכבים אסור למוכרו לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים. וכן אסור למכור כלי נזק לישראל ליסטם". סיבת האיסור מבוארת ברמב"ם(רוצח י"ב, י"ד):" כל שהאסור למכור לגוי אסור למכור לישראל שהוא ליסטים...וכן כל המכשיל עור בדבר...או שחיזק ידי עוברי עברה...הרי זה עובר בלא תעשה שנ' ולפני עור לא תתן מכשול". וכן ביאר בספר המצוות(לא תעשה רצ"ט):" הזהיר מלהכשיל קצתנו את קצתנו...ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו...והוא אמרו:" ולפני עור לא תתן מכשול ". לשון הספרי: למי שהוא סומא בדבר ונוטל עצה ממך...ולאו זה כולל גם כן מי שיעזור על העבירה או יסבב אותה...או יכין לו סיבת העבירה, ומאלו הפנים אמרו במלוה ולוה ברבית ששניהם יחד עוברים משום: :" ולפני עור לא תתן מכשול "...".
וכן מבואר בספר החינוך(רל"ב\ר"מ):" שלא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה...כמו כן מי שיעזור עובר עברה...דיהיב(שיתן) ליה ישראל לגוי מידי דחזי(דבר שראוי) לתקרובת(לעבודה זרה)...שאסור למכור...וכל דבר שיש בו נזק לרבים לגויים...וכן אסור למוכרו לישראל המוכרן לגוי וכן לישראל ליסטים, ואסרו הכל משום לפני עיור...או סייע בדבר עבירה כגון המושיט כוס יין לנזיר...".
אולם יש לבאר מדוע שניהם לא הזכירו שהאיסור מהתורה שלפני עור וכו' קיים רק כאשר העובר לא יכול לעבור את העבירה בלי הסיוע(שני עברי הנהר). הרב פערלא בפרושו לרס"ג(ח"ג, ר"ח) מבאר שהם פוסקים שהאיסור של לפני עור לא תתן מכשול הוא לאו דווקא בשני עברי הנהר . הסיבה לכך על פי הרב פערלא היא מסוגית רועה(בבא מציעא(ה:) שהגמרא שואלת בפשטות איך אנו מוסרים בעלי חיים לרועה הרי אנו עוברים על "לפני עור לא תתן מכשול" כי אנו גורמים לו לגזול כי הוא רועה בלי רשות בשדות שיש להן בעלים . ואם כן הרי במקרה הזה הרועה עובר על האיסור גם בלי הסיוע שלנו בבעלי החיים שלו – מכאן שהאיסור קיים גם בלי שני עברי נהר.
יש לציין שהריטב"א(בבא מציעא) מבאר כשיטתו(עבודה זרה) שכאשר אין איסור מהתורה שלפני עור כגון: במקרה שהעובר יכול לחטוא בלי סיוע - מכל מקום קיים איסור של מסייע לדבר עבירה. לפי זה הוא מבאר שבאמת הנותן בעלי חיים לרועה לא עובר על האיסור שלפני עור אלא רק משום מסייע והגמרא כתבה את האיסור של לפני עור "לרווחא דמילתא" לרמוז שיש איסור כמו האיסור מהתורה למרות שבמקרה הזה האיסור הוא רק מרבנן.
הרמב"ם כשיטתו גם במקרים אחרים לא מצריך "שני עברי הנהר" ולכן פוסק(אבל ג', ה'):" המטמא את הכהן...וזה שטימאו עובר על ולפני עור...", וכן(נזירות ה', כ'):" המטמא את הנזיר...וזה שטימאו עובר ולפני עור...". אבל הרדב"ז בביאורו על הרמב"ם סובר שחייב רק מטעם מסייע כאשר הכהן והנזיר יכולים לטמא את עצמם בלי סיוע. וכן בכלאים(י', ל"א) פוסק הרמב"ם בפשטות: " המלביש את חבירו כלאים...והמלביש עובר משום ולפני עור...".
הגר"א(יורה דעה קנ"א, ח') מוכיח בניגוד למרדכי שהתיר להלוות כאשר יכולים ללוות מאדם אחר מכך שרב אשי(נדרים סב:) מכר עצים לכומרים שמדליקים אותם בבית העבודה זרה, ושאלו רבינא הרי קיים איסור שלפני עור , והרי ברור שהם יכולים לקנות עצים ממקום אחר סימן שאיסור קיים גם כאשר אפשר להשיגו מאדם אחר. רב אשי תירץ שהוא מכר משום שרוב העצים לא משמשים לעבודה זרה ולכן אפשר לתלות שגם אלו לא ישמשו. זו ראיה לתו"ס:מנין(המובא לעיל). וכן רבה(עבודה זרה טו:) נשאל למה מכר חמור לישראל החשוד למכרו לגוי הרי עבר על לפני עור, אף שיכל לקנותו מאדם אחר. וכן בכל הסוגיות של איסור מכירת כלי נשק לגוי מטעם לפני עור הרי ברור שיכולים לקנות גם מאחרים.
גם בשולחן ערוך לא מוזכר "שני צדי הנהר". ברמ"א בהלכות נטילת ידים(אורח חיים קס"ג, ב')מובא:" ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפני עור לא תתן מכשול ". ובהלכות עבודת כוכבים(יורה דעה קנ"א, א') נפסק:" דברים שמיוחדים למין ממיני אלילים שבאותו מקום אסור למכור לעובדי אותם אלילים...הגה אסור למכור לעובד כוכבים מים כשיודעים שרוצה לעשות מהם מים להטביל ". גם הרמ"א הזה לא מחלק ואוסר את המכירה בלי כל תנאים, אולם בהמשך מביא את שיטת המרדכי שמתיר למכור כאשר יש להם או כאשר יכולים לקנות מאדם אחר ואחרי זה מביא שיש מחמירין ונהגו להקל ובעל נפש יחמיר. מה שכתב הרמ"א שנהגו להקל זה רק בגויים שאולי מתכוונים בעבודתם לשמים. הש"ך(ו') מחלק שכולם מודים כשיטת המרדכי להקל בגוי או במומר ושיטת התוס' להחמיר היא רק בישראל שצריך להפרישו מאיסור.
בהגשת נקניק דג בטעם בשר יש חשש שהאוכל יטעה ויאוכל אתו בשר, דבר זה אסור בהלכה מטעם סכנה. גם המפעל המייצר עובר על איסור היות וגורם למגיש לעבור על איסור מלפני עור לא תתן מכשול. בפשטות על פי הרמב"ם והחינוך האיסור הוא מהתורה. וגם השיטות האחרות יתכן שיודו שהאיסור הוא מהתורה היות והאוכל מוטעה בחשבו שזה בשר וגם יתכן שלא יודע את חשש הסכנה באכילה זו אם כן דבר זה דומה לאדם שנותן עצה רעה שעובר על האיסור מהתורה. וגם אם נרצה להקל לפחות איסור מרבנן יש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
